ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית
סטרָטיגרפיה, (מלטינית stratus שפרושו מתפשט), בגאולוגיה העוסק בתיאור השתכבות סלע ואיתור מועד יצירתן לפי לוח הזמנים הגאולוגי. סלעים ימיים, כמו אבן גיר מצטיינים בשכבתיות. אך גם סלעיים יבשתיים כמו כורכר מורבדים בשכבות ואפילו סלעי בזלת שנקרשו מצטברים בשכבות. כאשר אנו לומדים את סדר השכבות במקום מסויים אנו מגדירים את החתך הסטרטיגרפי שלו.
מהחתכים הסטרטיגרפיים ניתן ללמוד על תולדות כדור הארץ והעקרונות שנקבעו בה ושיטות הבדיקה שגובשו בענף מדעי זה מיושמות בעיקר בחיפושי נפט.
סוגי השכבות[]
בדרך כלל מדע הסטרטיגרפיה עוסק בניתוח סלעי משקע.שכן השכבות הגאולוגיות נוצרות, בדרך כלל, בדרך של שקיעת חומר קרקעי וסלעי בתוך ימות מתוקים ומלוחים.
אבל הוא מתיחס גם לסלעים וולקניים, במקרה זה השכבות נוצרות משפכי לבה, הבאים , מהרי געשבכל עת שמתרחשת התפרצות וולקנית. וכך נוהגים להבחין בין שכבות הבזלת שנקרשו, המצטברות בשכבות זו על גבי זו. השכבתיות מעידה על מספר התפרצויות הלבה שהיו במקום. ולפי מרכיבי השכבה גם כל סוגי החומר שנפלטו מהר הגעש.ואם מתגלה חומר כלוא בתוך שכבת הלבה ניתן גם לקבוע את הזמן הגאולוגי להתפרצות הוולקנית.
גם סלעים מטמורפים הנוצרים מסלעי משקע וסלעים אחרים, בתנאי לחץ וטמפרטורה גבוהים , מהוים נושא ניתנים לאבחנה לאור הבדיקה השכבתית.
ענפי המשנה[]
זיהוי השכבות לפי המאובנים שנמצאו בהם - המקור:ןיקישיתוף
מבחינים בסטרטיגרפיה במיון השכבות לפי אמות מידה ובהתאם לכך נקבעו ענפי המשנה:
- לפי סוגי הסלעים המרכיבים את השכבה הוא המיון בליתוסטרטיגרפי - (lithostratigraphy). המטרה למיין את הסלעים לפי קבוצות, כאשר לכל שיוך קבוצתי יש משמעות. כך מתקבלות חבורות ותצורות.
- לפי המאובנים שנמצאו בהן הוא המיון - ביוסטרטיגרפי biostratigraphy). המטרה למצוא את לוח הזמנים לפיו נוצרו השכבות. המאובנים שנמצאו בשכבה משמשים כמנחים להגדרת השכבות.
על פי המאובנים שנמצאו בסלעים ניתן להבחין בסיבת ההיוצרות של הסלע. וזאת, בהתאם לסביבה המשוערת שבה שהה החי: בעל חי, צומח או אחר - במים מתוקים, מי ים ועוד.
לאור המאובנים שנמצאו בשכבות ניתן להבחין בין סלעי משקע שנוצרו בסביבת ימית - סלעים ימיים, אשר בדרך כלל מצטיינים בשכבתיות, וכן בסלעים יבשתיים שבהם ניכרים הרבדים של השכבות השונות. כאשר סלעי המשקע מתגלים ביבשה, כמו בהרי ארץ ישראל, מניחים שהסלעים נוצרו כאשר היבשה הייתה תחת כיסוי של מים.
בשנת 1961 נקבעו תקנים בינלאומיים למיונים לפי שתי השיטות על ידי the International Union of Geological Sciences (IUGS) .
במקביל לקביעת גיל השכבות באמצעות סטרטיגרפיה יש גם שימוש במדידת רדיואקטיביות, באיתור סלעים בעלי תכונות פאליאומגנטיות - הכיוון המגנטי שהיה קיים בעת היווצרות הסלע[1], ופאליאוקלימטיק - המראה שינויי אקלים שחלו באזור נתון.
שימושים[]
שימוש חשוב ב סטרטיגרפיה הוא באתור שכבות רוויות נוזלים או גזים כמו מים,נפט, גז טבעי או מינרלים. כאשר מתבצע קידוח לבאר מים, למציאת מקור נפט או לאיתור מרבץ מינרלים מתקבל חתך עמודי של השכבות במקום הקידוח. לאחר ביצוע קידוחים נוספים בסביבה אפשר להעריך את מבנה השכבות הגאולוגי באזור בו בוצע הקידוח.
בדרך כלל, נפט או גז מתגלים בסלעי משקע, כאשר הנוזל או הגז נתפס ב"מלכודת". בתחומה אין הוא יכול לצאת ובתוכה נוצר לחץ המאפשר למשאב לצאת אל פני הקרקע ללא השקעת אנרגיה באמצעות התקנת מתקן שאיבה.
על סמך חתכים שנעשו בעבר בסביבה, אפשר לקבוע היכן כדאי לבצע את הקידוחים הנוספים. את אלה יינסו לבצע בכיוונים נבחרים ועד לעומקים מוגדרים מראש לאור תוצאות קידוחי העבר. כך ניתן לאתר בסבירות רבה יותר - מים, נפט, גז או מינרל - במעמקי האדמה.
הערות שוליים[]
- ↑ תופעה הקיימת ברמת הגולן ולכן לעיתים המצפן מראה את הצפון לא בכיוון הנכון
לקריאה נוספת[]
- עמנואל מזור, גאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 1980.