המפה נטענת...


הקש על החץ ותקבל את שם האתר


בור המים והמקווה בצומת האלה - מכאן יצא הסיור לדרך - ראו להלן על התגלית

סיור פרטי בצפון חבל עדולם - שבט תשע"ה

הסיור יצא מצומת האלה. עלה לתל שׂוֹכֹה, ממנו צפו לעבר: תל עזקה, תל ירמות ושמורת השיטה המלבינה בעמק האלה. בערוץ נחל שוכה המשיכו לחרבת קנים - מערכת מסתור ומשם נצפו: צפון מערב : בית שמש, מערב: גבעת ישעיהו ולי און ובדרך חזרה: בת עין ויד שפירא ליד אלון שבות.

בסיור נצפו שפע של פרחים, כפי שמקובל בחודש שבט.

תולדות האזור הושפעו מהאירועים ההיסטוריים הבאים:

  • קרב חמשת המלכים נגד יהושע בן-נון - כאן יש רק שמות של אתרים ואין ממצאים ארכאולוגיים
Cquote2.svg וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי-צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם, אֶל-הוֹהָם מֶלֶךְ-חֶבְרוֹן וְאֶל-פִּרְאָם מֶלֶךְ-יַרְמוּת וְאֶל-יָפִיעַ מֶלֶךְ-לָכִישׁ וְאֶל-דְּבִיר מֶלֶךְ-עֶגְלוֹן--לֵאמֹר. (ספר יהושע, פרק י', ג') Cquote1.svg
  • מערות המיסתור ממרד בר כוכבא, אשר שרידים מהן מצויים בחבל כולו.

החבל כולו, כמעט נעדר התיישבות יהודית, ושומרת על מראו הטבעי. הוא נחשב לאזור תיורים ונופש חשוב במרכז ארץ ישראל.

מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

אורן ארך עלים בחורבת ג'נבה א תחתא

נוף כללי[עריכה | עריכת קוד מקור]

תגלית בצומת האלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הכתובת שהשאירו הטובלים האחרונים חיילים מצבא הוד מלכותו במלחמת העולם השניה.jpg

הכתובת שהשאירו הטובלים האחרונים חיילים מצבא הוד מלכותו במלחמת העולם השניה - ה"מקווה" בצומת האלה פרטים נוספים ראו ב-YNET

בין השאר נכתב בידיעה במהלך ניקוי חלל מאגר המים מאבנים וחול מצאו החוקרים חריטות באנגלית. על תקרת המאגר הופיעו השמות Cpl Scarlett ו-Walsh, ובסמוך אליהם ראשי התיבות RAE ושני מספרים אישיים - NX9168 ו-NX7792. בנוסף נחרט על הקיר התאריך, 30 במאי 1940. "מכיוון ש-CPL מציין את הדרגה (Corporal - רב"ט), הבנו שמדובר בחיילים שרצו להשאיר במקום את חותמם", אמר אסף פרץ, ארכיאולוג והיסטוריון מרשות העתיקות. בדיקה אישרה שמדובר במספרים אישיים של חיילים, ומשמעות ראשי התיבות RAE היא Royal Australian Engineers (חיל ההנדסה האוסטרלי). המידע תואם לעובדה שכוחות הדיוויזיה השישית האוסטרלית התאמנו בארץ בימי המנדט לקראת יציאה לחזית הצרפתית,אולם מאחר שצרפת נכנעה ביוני של אותה שנה, נשלחו החיילים ללחימה בחזית בצפון אפריקה.

אנשי רשות העתיקות פנו לארכיון ממשלת אוסטרליה והצליחו לאתר את זהותם של החיילים. הראשון הוא רב"ט פיליפ וויליאם סקרלט, שנולד במלבורן ב-1918, התגייס ב-1939, שרד את מלחמת העולם ומת ב-1970. חברו היה פטריק רפאל וולש, שהתגייס ב-1939 כשהיה בן 29. גם הוא שרד את המלחמה, ומת ב-2005, בגיל 95.

עוד תמונות מהמערה

עמק האלה ותיליה[עריכה | עריכת קוד מקור]

חורבת ג'נבה א-תחתא[עריכה | עריכת קוד מקור]

אבן מסותת באתר

אבל מזהה כאן את האתר "אפס דמים" המקום בו חנו פלישתים במלחמתם בשאול בעמק האלה (שמו"א יז, א') נזכרת גם בדברי הימים בשם "פס דמים" (דה"א יא, יג') מן המקרא לא ברור כי בכלל מדובר בשם מקום ספציפי או אך אזור הנקרא כך בשל המלחמות הרבות שהתרחשו באזור זה. אבל כאמור מנסה לקבוע כי מדובר במקום זה.

שרידי כפר ערבי הרוס לחלוטין נטוע ביער קק"ל בולטים עצי אורן ארוך עלים הנישאים בגובהם. באתר כיום שרידי מבנים .מעט צפונה מערת פעמון עם מעט כוכי קולומבריום ומערה נוספת ליד כוורות. מעניין שבמפת PEF שתי חורבות ג'נבה נקראות ערבייה (המערבית) ושרקייה (המזרחית) ואילו במפה זו מופיעה רק המערבית שנקראת א-תחתא (התחתית). החרבה המזרחית (שרקייה) מצויה 2 ק"מ מזרחה

תל עזקה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תל עזקה 444.JPG

תאור האתר - שרידי עיר מבוצרת על כיפה, בגדה הדרומית של נחל האלה. בחפירות נחשפו חומות, מצודה, מתקנים לעיבוד תוצרת חקלאית, מערות קבורה חצובות, בורות מים, מערות קולומבריום, ומערכות מסתור. (שרידי העתיקות כוסו לאחר החפירות)

אתר חשוב מאוד מבחינה ארכאולוגית והיסטורית. נמצא בראש כיפה בולטת בתחום פארק בריטניה אשר צופה ונצפית למרחב גדול מאוד וחולשת על פתחו המערבי של עמק האלה. האתר בעל משמעות רבה בהקשר התנ"כי של סיפור דוד וגלית. באתר שני מוקדי עניין:

  1. - תצפית מראש התל.
  2. – מערכות מסתור לא מוסדרות לביקור במדרון הצפון מזרחי.

תל ירמות[עריכה | עריכת קוד מקור]

תל ירמות 22.JPG

תאור האתר: שרידי עיר גדולה מהאלף השלישי לפנה"ס, לעיר אקרופוליס (25 דונם) ועיר תחתית גדולה. סביב העיר חומה ושער מבוצר. בעיר התחתית נחשפו מקדש, ארמון ורובעי מגורים. מדרגות עיבוד על העיר התחתית מהתקופה הביזנטית.

על הביקור באתר - תל ייחודי, קדום ביותר, בעל עיר תחתית ואקרופוליס שהשתמרו בצורה טובה וייחודית. התל נמצא בלב אזור של גבעות וממנו תצפית יפה על כל האזור. נקודת תצפית - פוטנציאל הביקור - ערך נופי , שרידים גלויים על-פני השטח


שמורת השיטה המלבינה בעמק האלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שמורת השיטה המלבינה

שמורת טבע שיטה מלבינה עמק האלה משתרעת לאורך נחל האלה בקטע בו עוזב הנחל את עמק האלה. יער השיטה המלבינה בעמק האלה הוא קבוצת השיטה המלבינה הגדולה מבין הקבוצות הקיימות בארץ.

יער זה נבדל מהשמורות המוכרזות של השיטה המלבינה בסוג הקרקע עליה התפתח. השמורות הקיימות מייצגות שיטה מלבינה על חולות נודדים ומיוצבים (מבוא אשדוד), טוף וולקני (שימרון) ובזלת (נחל תבור ועין זיון) אך אין ייצוג לשיטה מלבינה על קרקעות סחף גירניות כבעמק האלה. העץ שיטה מלבינה שישראל היא גבול התפוצה הצפוני שלו הוא שריד לצומח טרופי ששלט כאן בתקופה שבה שררו בארץ תנאי אקלים חם ולח.

הגורם המאחד את בתי הגידול האלה, המהווה, ככל הנראה תנאי הכרחי לנוכחות השיטה המלבינה הוא מי תהום גבוהים. תנאי זה הוא גם המאפיין את בית הגידול של העץ במולדתו באפריקה, שם הוא נפוץ לאורך גדות נחלים ובמשטחי הצפה של נהרות.

חרבת קנים - מערכת מסתור[עריכה | עריכת קוד מקור]

במקום מערכת מסתור חביבה באורך בינוני, הכניסה אליה היא מתוך בור שנמצא יחסית בראש הגבעה, ושיורדים אליו במדרגות. משמאל למדרגות יש מחילה קטנה שמתפתחת באופן מרשים למדי בהמשך. מערכת המסתור מחברת את 2 בורות המים שהירידה אליהם במדרגות.בסולם שבתמונה נמצא בבור הצפוני והירידה לבור דרך הסולם קשה ומחייבת כח ידים.במידה ולא מצליחים לרדת בסולם -חוזרים בחזרה ויורדים בבור הצפוני במדרגות ורואים את הסולם והחבל הצמוד אליו. היתרון פה הוא שניתן להגיע עם רכב פרטי ממש עד לתחתית הגבעה, בכביש סלול חלקית. הכניסה אל הכביש היא כ400 מ' מדרום לצ' האלה. (לצערי הנתונים מעודכנים ללפני 5 שנים, אז ביקרתי שם לאחרונה, כך שיכול להיות שדברים מעט השתנו...)

עדכון אוג' 2011 - הכביש עדיין קיים ועדיין סלול (עובר בערוץ נחל שוכה) - צריכים רק לשים לב לעצור במקום הנכון כי אין שום סימון. ניתן ג"כ להחנות רכב בתוך היישוב ולצאת משם. בכל אופן מערכת מסתור כייפית למדי.


תל שׂוֹכֹה[עריכה | עריכת קוד מקור]

התל של העיר המקראית שׂוֹכֹה המופיעה מספר פעמים בתנ"ך, כגון במלחמת דוד וגלית שהייתה בסמוך, כאשר כאן חנה צבא הפלישתים. במִשְנָה בפירקי אבות מובאים דיברי התנא אנטיגנוס איש סוכו שהיה תלמידו המובהק של שימעון הצדיק. "הוא היה אומר, אל תהיו כעבדים המשמ שים את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורה שמיים עליכם"

המקום מוכר גם כ"גיבעת התורמוסים" בשל פריחה יפיפיה של תורמוסים באביב, מאמצע מרץ עד אמצע אפריל.


קבר שייח א סליחי[עריכה | עריכת קוד מקור]

קבר שייח ותצפית.בקירות הפנימיים שרידי ציור צבעוני.תצפית למרחב עמק האלה -רמת בית שמש -הר שוכה ומרחב הגבעות מדרום


צמחיית האזור[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקש על התמונה ותקבל הסבר על תכונות הצמח

מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

זה מבחר מצומצם של פריחת האזור - את שאר הצמחים ראו באתר התמונות

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.