Family Wiki
אין תקציר עריכה
תגית: sourceedit
אין תקציר עריכה
תגית: sourceedit
 
(5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
  +
<gallery widths="350" orientation="portrait" position="center" columns="2" spacing="small">
'''סיור בשרון הדרום-מערבי - מנתניה להרצליה''' - 10 במרץ 2016 {{ש}}
 
  +
Map-sharonn.png|מפת השרון - הסיור הוא בחלק הדרומי-מערבי בין נתניה לבין הרצליה
[[קובץ:Poleg035.jpg|ימין|ממוזער|350px|"שער פולג" - הפרצה בה זורם כיום נחל פולג - Ori~ - נוצר על ידי מעלה היצירה]]
 
  +
Mapka-shaarpoleg.png|מפת השמורה
  +
</gallery>
  +
המקור: הויקיפדיה העברית
  +
 
[[קובץ:Poleg035.jpg|ימין|ממוזער|350px|"שער פולג" - הפרצה בה זורם כיום נחל פולג - Ori~ - נוצר על ידי מעלה ה'''סיור בשרון הדרום-מערבי - מנתניה להרצליה''' - 10 במרץ 2016 {{ש}}
  +
יצירה]]
 
'''שמורת שער פולג''' מקיפה את רכס הכורכר השני מבין שלושה רכסים המלווים, לאורך, את קו החוף בשרון הדרומי. חפיר (ראו בתמונה משמאל), בצידו הצפוני של התל, הורחב בתקופה הרומית, עת החל ייבוש הביצות באזור. בחפיר זה עובר אפיקו של נחל פולג] ועל שמה של פרצה זו ברכס כינו הצלבנים את הנחל בשם "נחל הסלע המבותר". בערבית כונה הנחל "ואדי פאליק", היינו "החוצה", וגם שמו העברי של הנחל - "פולג" מלשון "מפלג" - ניתן לו על שמה של הפרצה. הממלוכים הזניחו את מפעל הייבוש, וממזרח לרכס נוצרה ביצה גדולה בשטח של 4,000 דונם. לאחר שאדמות האזור נרכשו על ידי המוסדות העבריים ב-1935, הועמקה הפרצה שוב, והביצה נוקזה. רוחבה של הפרצה כיום הוא 10 מטרים בבסיסה ו-20 מטרים בחלקה העליון. (הויקיפדיה העברית)
 
'''שמורת שער פולג''' מקיפה את רכס הכורכר השני מבין שלושה רכסים המלווים, לאורך, את קו החוף בשרון הדרומי. חפיר (ראו בתמונה משמאל), בצידו הצפוני של התל, הורחב בתקופה הרומית, עת החל ייבוש הביצות באזור. בחפיר זה עובר אפיקו של נחל פולג] ועל שמה של פרצה זו ברכס כינו הצלבנים את הנחל בשם "נחל הסלע המבותר". בערבית כונה הנחל "ואדי פאליק", היינו "החוצה", וגם שמו העברי של הנחל - "פולג" מלשון "מפלג" - ניתן לו על שמה של הפרצה. הממלוכים הזניחו את מפעל הייבוש, וממזרח לרכס נוצרה ביצה גדולה בשטח של 4,000 דונם. לאחר שאדמות האזור נרכשו על ידי המוסדות העבריים ב-1935, הועמקה הפרצה שוב, והביצה נוקזה. רוחבה של הפרצה כיום הוא 10 מטרים בבסיסה ו-20 מטרים בחלקה העליון. (הויקיפדיה העברית)
   
 
==שמורת נחל פולג==
 
==שמורת נחל פולג==
  +
{{זאב}}
  +
<gallery widths="220" position="center" columns="3" spacing="small" orientation="landscape">
  +
שמורת פולג1.JPG
  +
שמורת פולג נתניה באופק.JPG
  +
שמורת פולג 7.JPG
  +
שמורת פולג 5.JPG
  +
שמורת פולג 4.JPG
  +
שמורת פולג 3.JPG
  +
שמורת פולג 2.JPG
  +
נוף קדומים בחוף השרון עם שלדג למטה משמאל.JPG
  +
</gallery>
  +
  +
* [http://www.inature.info/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%92 עוד על השמורה באתר '''טבע ונופים בישראל''']
  +
  +
==השקמה: סמל השרון==
  +
בישראל גדלים עצי השקמה בעיקר במישור החוף ובשפלה. בעבר היה להם ערך כלכלי, העץ שימש לנגרות והפרי למאכל. במשך השנים התמעטו מאוד עצי השקמה ברחבי הארץ אך עדיין ניתן למצוא עצים בני מאות שנים.
  +
  +
על פי פרופסור אבינעם דנין, מהמחלקה לבוטניקה באוניברסיטה העברית בירושלים, השקמים בארץ ישראל אינן עצי בר והן ניטעו בידי חקלאים שהביאו אותן למקומות החוליים. (הויקיפדיה העברית)
  +
  +
{{זאב}}
  +
<gallery widths="220" position="center" columns="3" orientation="landscape">
  +
שקמה בשרון3.JPG
  +
שקמה בשרון.JPG
  +
שקמה בשרון 2.JPG
  +
</gallery>
  +
  +
'''על תהליך שימור עצי השקמה'''
  +
[[קובץ:שמואל זילכה חשיבות שמירתם של זני הפרי המסורתיים|thumb|מרכז|650px|שמואל זילכה : חשיבות שמירתם של זני הפרי המסורתיים]]
  +
  +
ההרצאה עוסקת בעיקר בשימור שמורת עתי השקמה באשדוד
  +
  +
==צמחיית השמורה==
  +
{{זאב}}
  +
<gallery widths="220" position="center" columns="3" spacing="small" orientation="none">
  +
נוף קדומים בחוף השרון עם שלדג למטה משמאל.JPG|נוף קדומים בחוף השרון עם שלדג למטה משמאל הציפור שלדג
  +
זמזומית בשרון1.JPG|זמזומית
  +
תלתן בשרון.JPG|תלתן
  +
תורמוס ההרים בשרון.JPG|תורמוס ההרים
  +
תורמוס ארציריאלי בשרון.JPG|תורמוס ארצארציאלי
  +
פרג בכביש 2.JPG|פרגים על רקע כביש 2
  +
</gallery>
  +
  +
בשמורה ריכוז של גאופיטים דוגמת חצב מצוי, נרקיס, סתוונית היורה, חבצלת קטנת-פרחים, רקפת, אירוס ארץ ישראלי, אירוס הארגמן, כלנית, נורית אסיה ועוד. עוד צומחים במקום אשחר ארץ ישראלי, אלת המסטיק, שרביטן, מתנן שעיר, אלון מצוי, אלה ארץ ישראלית, דבורנית צהובה, פטל קדוש, טיון דביק, שוש, תורמוס ארצישראלי, קידה שעירה, בן-חצב יקינתוני ועוד.(הויקיפדיה העברית)
 
[[קטגוריה:השרון]]
 
[[קטגוריה:השרון]]
 
[[קטגוריה:טיולים בארץ]]
 
[[קטגוריה:טיולים בארץ]]

גרסה אחרונה מ־16:57, 16 במרץ 2016

המקור: הויקיפדיה העברית

Poleg035

"שער פולג" - הפרצה בה זורם כיום נחל פולג - Ori~ - נוצר על ידי מעלה הסיור בשרון הדרום-מערבי - מנתניה להרצליה - 10 במרץ 2016
יצירה

שמורת שער פולג מקיפה את רכס הכורכר השני מבין שלושה רכסים המלווים, לאורך, את קו החוף בשרון הדרומי. חפיר (ראו בתמונה משמאל), בצידו הצפוני של התל, הורחב בתקופה הרומית, עת החל ייבוש הביצות באזור. בחפיר זה עובר אפיקו של נחל פולג] ועל שמה של פרצה זו ברכס כינו הצלבנים את הנחל בשם "נחל הסלע המבותר". בערבית כונה הנחל "ואדי פאליק", היינו "החוצה", וגם שמו העברי של הנחל - "פולג" מלשון "מפלג" - ניתן לו על שמה של הפרצה. הממלוכים הזניחו את מפעל הייבוש, וממזרח לרכס נוצרה ביצה גדולה בשטח של 4,000 דונם. לאחר שאדמות האזור נרכשו על ידי המוסדות העבריים ב-1935, הועמקה הפרצה שוב, והביצה נוקזה. רוחבה של הפרצה כיום הוא 10 מטרים בבסיסה ו-20 מטרים בחלקה העליון. (הויקיפדיה העברית)

שמורת נחל פולג[]

מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

השקמה: סמל השרון[]

בישראל גדלים עצי השקמה בעיקר במישור החוף ובשפלה. בעבר היה להם ערך כלכלי, העץ שימש לנגרות והפרי למאכל. במשך השנים התמעטו מאוד עצי השקמה ברחבי הארץ אך עדיין ניתן למצוא עצים בני מאות שנים.

על פי פרופסור אבינעם דנין, מהמחלקה לבוטניקה באוניברסיטה העברית בירושלים, השקמים בארץ ישראל אינן עצי בר והן ניטעו בידי חקלאים שהביאו אותן למקומות החוליים. (הויקיפדיה העברית)

מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

על תהליך שימור עצי השקמה

שמואל_זילכה_חשיבות_שמירתם_של_זני_הפרי_המסורתיים

שמואל זילכה חשיבות שמירתם של זני הפרי המסורתיים

שמואל זילכה : חשיבות שמירתם של זני הפרי המסורתיים

ההרצאה עוסקת בעיקר בשימור שמורת עתי השקמה באשדוד

צמחיית השמורה[]

מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

בשמורה ריכוז של גאופיטים דוגמת חצב מצוי, נרקיס, סתוונית היורה, חבצלת קטנת-פרחים, רקפת, אירוס ארץ ישראלי, אירוס הארגמן, כלנית, נורית אסיה ועוד. עוד צומחים במקום אשחר ארץ ישראלי, אלת המסטיק, שרביטן, מתנן שעיר, אלון מצוי, אלה ארץ ישראלית, דבורנית צהובה, פטל קדוש, טיון דביק, שוש, תורמוס ארצישראלי, קידה שעירה, בן-חצב יקינתוני ועוד.(הויקיפדיה העברית)