Family Wiki
Advertisement

המקור:ויקישיבה
קניין שנהגו הסוחרים (מקור- הסוגיא בבבא מציעא עד.).

לדוגמא, נוהגים לרשום על החפץ מי הוא בעליו על מנת שבמעשה זה יקנה לו (רש"י שם).

היום מקובל אצל יהלומנים לסכם עיסקה בתקיעת כף ולומר "מזל וברכה"

לפי הויקיפדיה העברית:סיטומתא (בארמית: "חותמת") הוא הכינוי התלמודי למנהג הסוחרים, באמצעותו ביצעו העברה של קניין. מעבר לקניינים הידועים אותם קבעה התורה או חז"ל, כגון קניין חצר וקניין משיכה, ישנו קניין נוסף שנובע מעצם העובדה שנהגו בו בפועל לבצע קניין.

בישראל יש למנהג תוקף משפטי מחייב, ובתי המשפט מסתמכים עליו, זאת מכוח סעיפים 36 עד 45 של המג'לה. דוגמה של סיטומתא לה נותנים בתי המשפט תוקף כיום הוא מנהג ה"מזל וברכה" המשמש אות לגמירות דעת בעת ביצוע עסקאות יהלומים.

מקור וטעם[]

במקורו נחלקו המפרשים האם מועיל מדאורייתא או רק מדרבנן (שו"ת הרמ"א פז, נתיבות המשפט קפד: דרבנן. שו"ת חתם סופר יו"ד שיד ד"ה נמצא, דבר אברהם ח"א א-א, קובץ שיעורים קידושין עט: דאורייתא).

ובטעם הדעה שמועיל מדאורייתא מצאנו ארבע דעות: @ ע"י מעשה הסיטומתא גומר בדעתו ומקנה, וע"י הדעת חל הקניין (קובץ שיעורים בבא בתרא רעו בסופו). @ דיני קניינים נובעים מסברות האדם ("תורת המשפטים[1]"), וכיוון שבני האדם החליטו שיקנה - מועיל מדאורייתא [(שערי יושר ג-ג)]. @ מדין תנאי שבממון שהתנו הסוחרים, כשאר חוקים שיכולים הסוחרים להחליט עליהם [(חתם סופר שם)]. @ שנאמר בחליפין "לקיים כל דבר" [(רות ד-ז)], ולומדים מכך שאפשר לקנות בכל דבר שיחליטו עליו [(דבר אברהם ח"א א בשם רדב"ז)].

נכסים[]

מטלטלין[]

קרקע[]

הרא"ש [(בבא מציעא פרק א סימן לח)] סובר שנקנית בסיטומתא, אך הב"ח [(חו"מ רא)] כתב שלא. (שכירות קרקע נקנית בסיטומתא [(ש"ך חו"מ רא-א)].)

שטרות[]

אינם נקנים בסיטומתא [(נתיבות המשפט רא-א)].

מטבע[]

לנתיבות המשפט [(שם)] לא נקנה, ולמשפט שלום [(רא ד"ה והנה)] כן נקנה.

דבר שלא בא לעולם[]

נחלקו בו הראשונים האם מועיל בסיטומתא: המהר"ם מרוטנבורג ושו"ת הרא"ש [(יג)] כתבו שמועיל, ורבנו יחיאל [(במרדכי סוף שבת תעב ותעג)] ורבנו פרץ חלקו עליהם. וביאר הקובץ שיעורים [(בבא בתרא רעו)] שהמהר"ם מרוטנבורג סובר שהחיסרון בדבר שלא בא לעולם הוא שאין גמירות דעת, ולכן בסיטומתא - שזהו מנהג בני אדם - יש גמירות דעת ומועיל. אך לרבנו פרץ החיסרון הוא שלא שייך להקנות כשהחפץ עדיין לא בעולם, ולכן לא מועיל גם בסיטומתא.

הקונה[]

לאדם שלא בא לעולם לכו"ע אפשר להקנות בסיטומתא [(שו"ת ברית אברהם חו"מ כ-יז)].

ראו גם[]

מנהג [(במצוות ואיסורים)]

הערות שוליים[]

  1. בביאור היסוד "תורת המשפטים" הארכנו בערך בעלות#מקור_וטעם ד"ה במקורה.
Advertisement