סיפורי_לידתם_של_חכמים_-_פרופ'_אביגדור_שנאן

סיפורי לידתם של חכמים - פרופ' אביגדור שנאן

השיעור הוא 34 דקות ולא כמו שמופיע בכיתוב

סיפורי לידתם של חכמים מאת פרופ' אביגדור שנאן במסגרת "בואי הרוח", הקונגרס הראשון של הפקולטה למדעי היהדות בבר-אילן אשר מיועד לציבור רחב שוחר דעת ואוהב חכמה ומטרתו לאפשר לציבור זה להיות שותף בכנס עיוני וחווייתי בתחומים השונים של לימודי היהדות. הקונגרס נערך בתאריכים כ"ד- כ"ח בסיון תשע"ד, 26-22 ביוני 2014.

חז"ל הם אלפי החכמים - 2,400 ידועים בשמם - שפעלו מימי הלל ושמאי עד הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל. תחום פעילותם היה: ארץ ישראל, בבל, צפון אפריקה ודרום אירופה. זו האוכלוסייה שאנו נעסוק בה.

לסיפורי הלידה הוקדש רבות בתקופה הנדונה, כ-600 שנה. אותו נושא גם נידון אצל דמויות מקראיות: האבות, משה רבינו, שמשון הגיבור ועוד. חז"ל הרחיבו את סיפורי הלידה של הדמויות המקראיות, לדוגמא: סיפור לידתם של אברהם אבינו ומשה רבינו.

בעולם בו חיו חז"ל, בתרבות ההלניסטית, בארץ ישראל, היו נפוצות סיפורי לידה, כמו של אידיפוס ו הרקולס. לכך נוסף גם העולם הנוצרי, סיפור הלידה של "אותו האיש", הוא אחד הנושאים העיקריים של הנצרות.

סיפורי הלידה של חז"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]

הנה סיפור אחד שמופיע בתלמוד

Cquote2.svg . עוברה שהריחה, מאכילין אותה עד שתשיב נפשה ואיתא עלה בגמ', ההיא עוברה דארחא (אותה מעוברת שהריחה ביום הכיפורים) אתו לקמיה דרבי (באו לשאול את רבי, מה לעשות) אמר להו זילו לחושו לה דיומא דכיפורי הוא (תלחשו באוזנה כי יום כיפור היום), לחושו לה ואילחשא (לחשו לה וקיבלה את הלחישה ופסקה מתאות האכילה), קרי עלה (קרא עליה רבי את הפסוק) בטרם אצרך בבטן ידעתיך, נפק מינה רבי יוחנן (הולד שנולד מאותה אשה היה רבי יוחנן).(יומא, פ"ב,ע"א) Cquote1.svg

- מעין סיפור קדם-לידתי של אדם נשגב מאחרים. זהו סיפור יחיד בנושא זה. מה כן יש לנו.

רבי עקיבא[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי_עקיבא_רבקה_זוהר-0

רבי עקיבא רבקה זוהר-0

רבי עקיבא מאת: דליה רביקוביץ' - שרה: רבקה זוהר

באבות דרי נתן נשאלנו: מה היה תחילתו של רבי עקיבא. לנו הנושא מוכר משירתו של דליה רביקוביץ (האזינו לשיר בשמאל). הסיפור הובא גם בתלמוד בבלי. אך הוא שונה מהסיפור הארץ]ישראלי, המופיע ב"אבות דרינתן" להלן:

שימו לב כי ההתחלה היא "על פי הבאר" והקשר ל"נהר הירדן" ואז הקשר בין "המים" לבין "התורה". ומייד הקשר בין דברי התורה שקשים בברזל לבין האפשרות שאדם מבוגר ילמד תורה.

התחיל ללמוד עם בנו. המשיך את לימודו עם הרבנים.

ואז בא משל הסלע שנפל לנהר הירדן ומכאן נוצרו חידושי התורה.

Cquote2.svg מה היה תחילתו של רבי עקיבא?

אמרו, בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום.
פעם אחת היה עומד על פי הבאר.
אמר: מי חקק אבן זו?
אמרו לו: המים שתדיר נופלים עליה בכל יום.
אמרו לו: עקיבא אי אתה קורא "אבנים שחקו מים"?
מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פסל את הקשה, דברי תורה שקשה כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם.
מיד חזר ללמוד תורה.
הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות.
אמר לו: רבי למדני תורה.
אחז רבי עקיבא בראש הלוח, ובנו בראש הלוח. כתב לו אלף בית ולמדה. אלף תיו ולמדה, תורת כהנים ולמדה.
היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה.
הלך וישב לפני רבי אליעזר ולפני ר' יהושע.
אמר להם: רבותי, פתחו לי טעם משנה. כיון שאמר לו הלכה אחת, הלך וישב לו בינו לבין עצמו. אמר: אלף זו למה נכתבה? בית זו למה נכתבה? דבר זה למה נאמר? חזר ושאלן והעמידן בדברים.
רבי שמעון בן אלעזר אומר: אמשול לך משל למה הדבר דומה: לסתת שהיה מסתת בהרים. פעם אחת נטל קרדומו בידו, והלך וישב על ההר, והיה מכה ממנו צרורות דקות.
ובאו בני אדם ואמרו לו: מה אתה עושה?
אמר להם: הרי אני עוקר ומטילו בתוך הירדן.
אמרו לו: אי אתה יכול לעקור את כל ההר!
היה מסתת והולך, עד שהגיע אצל סלע גדול. נכנס תחתיו, סתרו ועקרו והטילו אל הירדן.
ואמר לו: אין זה מקומך אלא מקום זה.
כך עשה להם רבי עקיבא לרבי אליעזר ורבי יהושע.
אמר לו רבי טרפון: עקיבא, עליך הכתוב אומר (איוב כח) "מבכי נהרות חבש ותעלומה יוציא אור". דברים המסותרים מבני אדם הוציאם רבי עקיבא לאורה.

בכל יום ויום היה מביא חבילה של עצים. חציה מוכר ומתפרנס, וחציה מתקשט בה.
עמדו עליו שכניו ואמרו לו: עקיבא, אבדתנו בעשן. מכור אותן לנו, וטול שמן בדמיהן, ושנה לאור הנר.
אמר להם: הרבה סיפוקים אני מסתפק בהן: אחד, שאני שונה בהן; ואחד, שאני מתחמם כנגדן; ואחד, שאני יכול לישן בהם.

עתיד רבי עקיבא לחייב את כל העניים בדין. שאם אומר להם 'מפני מה לא למדתם'?
והם אמרו מפני שעניים היינו,
אומרים להם: והלא רבי עקיבא עני ביתר ומדולדל היה.
והם אמרו: מפני טפינו.
אומרים להם: והלא רבי עקיבא היו לו בנים ובנות.
אלא אומרים להם: מפני שזכתה רחל אשתו.

בן ארבעים שנה הלך ללמוד תורה. סוף שלוש עשרה שנה לימד תורה ברבים.
אמרו: לא נפטר מן העולם עד שהיו לו שולחנות של כסף ושל זהב,
ועד שעלה למיטתו בסולמות של זהב.
הייתה אשתו יוצאה בקרדמין ובעיר של זהב.
אמרו לו תלמידיו: רבי, ביישתנו ממה שעשית לה!
אמר להם: הרבה צער נצטערה עמי בתורה:

Cquote1.svg


ריש לקיש[עריכה | עריכת קוד מקור]

נהר הירדן בזרימתו (באדיבות ורד עבוד)

הסיפור נפתח בתאור רגע המפגש הראשון בין שני גיבוריו – רבי יוחנן בר נפחא ורבי שמעון בן לקיש (ריש לקיש). ריש לקיש צפה אל הירדןוצפה בדמות נערה, אך לתדהמתו גילה ש"הנערה" היא בעצם בחור יפה תואר ותלמיד חכם הלא הוא רבי יוחנן.

רבי יוחנן מתגבר ראשון על המבוכה ופונה אל ריש לקיש במלים "כוחך לתורה". כלומר: ... וריש לקיש משיב לו: "יופייך לנשים".

רבי יוחנן מזהה את הפוטנציאל הטמון באישיותו של ריש לקיש כחבר ללימוד ובתמורה להסכמתו של ריש לקיש להיכנס וללמוד בבית המדרש, הוא מציע לו את אחותו היפה לאישה. לאחר שקיבל עליו ריש לקיש את הצעת ר' יוחנן, לא יכול היה לחזור לגדת הירדן ואפילו להרים את בגדיו. תמונה זו מבוססת על האמרה לפיה התורה "מתשת כוחו של אדם" (תלמוד בבלי , סנהדרין, כ"ו עמוד ב'). המקור

Cquote2.svg

מסכת בבא מציעא - 'יומא חד הוה קא סחי רבי יוחנן בירדנא
חזייא ריש לקיש ושוור לירדנא אבתריה,
אמר ליה: חילך לאורייתא!
אמר ליה: שופרך לנשי!
אמר ליה: אי הדרת בך, יהיבנה לך אחותי, דשפירא מינאי.
קביל עליה. בעי למיהדר לאתויי מאניה - ולא מצי הדר.
אקרייה ואתנייה, ושוייה גברא רבא.
יומא חד הוו מפלגי בי מדרשא:

ובעברית'
פַּעַם אַחַת הָיָה רַ' יוֹחָנָן רוֹחֵץ בַּיַּרְדֵּן.
רָאָהוּ רֵישׁ לָקִישׁ וְקָפַץ אַחֲרָיו לְתוֹךְ הַיַּרְדֵּן.
אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן: כּוֹחֲךָ לַתּוֹרָה ( עוצמה כזו ראוי להקדיש ללימוד תורה).
אָמַר לוֹ: יָפְיְךָ לַנָּשִׁים ( יופי כשלך מתאים לנשים).
אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן: אִם תַּחֲזֹר בְּךָ (תשנה את התנהגותך) אֶתֵּן לְךָ אֶת אֲחוֹתִי, שֶׁהִיא יָפָה מִמֶּנִּי.
קִבֵּל עָלָיו. בִּקֵּשׁ לַחֲזֹר וּלְהָבִיא כֵּלָיו – וְלֹא יָכֹל לַחֲזֹר.
הִקְרִיא וְהִשְׁנָה לוֹ וְנַעֲשָׂה אָדָם גָּדוֹל.המקור

(פ"ד, א')

Cquote1.svg
.

הלל הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

צילם: EILAL

סיפור חייו של הלל הזקן הובא בתלמוד בבלי מסכת יומא

Cquote2.svg "אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק (חואב עצים), חציו היה נותן לשומר בית המדרש, וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו. פעם אחת לא מצא להשתכר, ולא הניחו שומר בית המדרש להכנס. עלה ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון. אמרו: אותו היום ערב שבת היה, ותקופת טבת היתה, וירד עליו שלג מן השמים. כשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון: אבטליון אחי! בכל יום הבית מאיר, והיום אפל, שמא יום המעונן הוא? הציצו עיניהן וראו דמות אדם בארובה, עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג. פרקוהו, והרחיצוהו, וסיכוהו, והושיבוהו כנגד המדורה. אמרו: ראוי זה לחלל עליו את השבת". (ל"ה, ב') Cquote1.svg

אחרי שהצילו אותו מהשלג, "פרקוהו, והרחיצוהו, וסיכוהו", טיפול כמו בלידה.

רבי שמעון בר יוחאי[עריכה | עריכת קוד מקור]

המערה בפקיעין שבה התחבא, על פי המסורת, רבי שמעון בר יוחאי במשך 13 שנה, עם בנו, רבי אלעזר צילמה : נועה

"סיפורי ילדות" אלו הובאו על-ידי חז"ל בתור אלטרנטיבה לסיפורי הילדות של גיבורי אומות העולם מה הייתה המגמה ? נראה עוד אגדה אחת על רבי אלעזר בן רבי שמעון בר יוחאי. היה בצעירותו בור ועם הארץ.

Cquote2.svg רבי אלעזר ברבי שמעון נתמנה לאנגרבטיס [= סבל]. פעם אחת בא אצלו אליהו הנביא זכור לטוב בדמות אדם זקן, וביקש: התקן לי בהמה לרכיבה. אמר לו רבי אלעזר: ומה יש עמך לטעון? אמר לו אליהו: הרי חפיסתי והרי טליתי, ונרכב. אמר רבי אלעזר: רואים אתם זקן זה? אני מרכיבו על כתפי ומוביל אותו עד סוף העולם, והוא אומר התקן לי בהמה! מה עשה? הרכיבו על כתפיו, והיו עולים הרים, יורדים בקעות ועוברים בשדות קוצים ודרדרים.

לסוף, החל אליהו מכביד עצמו על רבי אלעזר. אמר לו רבי אלעזר: סבא, הקל עצמך, ואם לאו אני משליך אותך. שאלו אליהו: רצונך ננוח קמעא? אמר לו: הן. מה עשה אליהו? העלהו לשדה אחת, והושיבו תחת אילן, והאכילו והשקהו. וכיון שאכל ושתה אמר לו: כל אותה יגיעה למה לך? לא עדיף לך לעסוק באומנותם של אבותיך? שאל אותו רבי אלעזר: ויש בלבך לשנות עמי? אמר לו: הן.

יש אומרים: שלוש עשרה שנים לימד אותו אליהו זכור לטוב, עד שלמד סיפרא (ספר ויקרא). וכיון שלמד סיפרא, אומרים העולם: אפילו את טליתו לא היה יכול לטעון על כתפיו [פסיקתא דרב כהנא יא, כב].

Cquote1.svg

מדוע לא סיפרו על עצמם ?[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראינו כי בספרות חז"ל יש סיפורים על ילדותם, אך לא על תהליך לידתם. לעומת מה שסופר על גדולי האומה, אשר לפי חז"ל נולדו נימולים, חוץ מאברהם אבינו ויצחק אבינו - עליהן סופר כי ערכו את הברית ואפילו על בלעם נאמר כן. אפשר להציג הסברים אחדים:

  • ״אם ראשונים כמלאכים, אנו כבני אדם. ואם ראשונים כבני אדם, אנו כחמורים״ - מתוך צניעות וירידת הדורות
  • המסורות הן ארץ-ישראליות, כאשר הנצרות צוברת תנופה בארץ, הם נחשפים לסיפורי לידה של "אותו איש" ואחרים, או כדי לא לתת בסיס סיפורי לידה וכך נמעו לספר במקביל את אירוע אבותינו.
  • סיפור לידה נועד להראות שהאיש נודע מראש. לחז"ל היה חשוב לציין שכל אחד יכול להגיע למימד הגדול ביותר ואפילו היה שודד, בור, רועה צאן ועוד. הסיפורים היו בעלי מגמה חינוכית. כל אדם יכול להגיע לרמה, אפילו הוא ממזר.

יש סיפורי לידה, אך בשלב מאוחר, כל אחד יכול אם רק ירצה



"

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.