תצלום אוויר של אזור תעלת סואץ והאגמים המרים
אגם תמסח על פי ספרות המחקר, מצפון לאגמים המרים שבתעלת סואץ
סֻכֹּת הייתה התחנה הראשונה של שבטי ישראל ביציאת מצרים, בדרכם מארץ מצרים לארץ ישראל.
בספר שמות מתוארת יציאתם החפוזה של בני ישראל, העבדים שהתקוממו כנגד המצרים, ולאחר מכת בכורות שהייתה האחרונה בסדרת עשר המכות, התאפשרה יציאתם ביתר קלות; אולם הכתוב המקראי מדגיש כי העיתוי נקבע על ידי האל וכן מציין הכתוב כי אתר הכינוס של בני ישראל היה רעמסס, וממנו יצאו אל סכת:[1]
"וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיהוָה הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה: וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת: וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת יְהוָה כְּדַבֶּרְכֶם: ... וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף:"
בנוסף, הכתוב מסביר כי המסלול היציאה ממצרים וההתנהלות במדבר סיני נקבע על ידי האל לא בדרך הקצרה אל הארץ, אלא בדרך עוקפת על מנת שימנע עימות אלים צפוי עם כוחות חמושים של הפלשתים; עימות שעלול היה לייאש את שבטי ישראל ולגרום לחזרתם לחיי עבדות במצרים:[2]
"וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה: וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: ... וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר:"
בספר במדבר מסופר על מסעות שבטי ישראל, וכן כי תולדות המסעות נכתבו בידי משה. הכתוב מציין את רעמסס כאתר הראשון של יציאת מצרים, ואת סכת כאתר השני:[3]
"אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן: וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי יְהוָה וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם: וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה לְעֵינֵי כָּל מִצְרָיִם: ... וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס וַיַּחֲנוּ בְּסֻכֹּת:"
במאה ה-20, הוצע לזהות את סכות ליד מצרים באתר בשם ת'כוֹת או ת'וקו, אולם חוקרים חלקו על זיהוי זה.[4] התקבל על דעת חוקרים הזיהוי ב-תֶל אִל מַסְחוּתָה, הנמצא בקצהו המזרחי של ואדי ת'מִלַת, כ-20 ק"מ מערבית לאִסְמָעִילִיָה.[דרוש מקור] זיהוי נוסף הוצע באתר בסמוך לג'בל מרים, במרחק 20 ק"מ מתל משח'וטה, בצידו המערבי של אגם תמסח.[5]
ראו גם[]
- סוכות, שהייתה בעבר הירדן המזרחי, סמוך לנחל יבוק.
לקריאה נוספת[]
- יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974.
הערות שוליים[]
| תחנה קודמת: רעמסס |
נדודי בני ישראל במדבר | תחנה הבאה: איתם pl:Sukkot (obozowisko) |