ספולטו

גשר רומאי צילם:Torsten Henning

Torsten Henning]]

<googlemap width="350" height="300" lat="42.748777" lon="12.738819" zoom="14">42.748777, 12.738819 width="350" height="300" </googlemap>	<googlemap width="350" height="300" lat="42.748777" lon="12.738819" zoom="7">42.748777, 12.738819 type="map" </googlemap>
מבט מקרוב	מבט מעל

ספולטו (Spoleto) היא עיר איטלקית עתיקה, בלטינית: Spoletium, בנפת פרוג'ה, במרכז-מזרח מחוז אומבריה לרגלי הרי האפנינים. היא שוכנת 63 ק"מ דרומית-מזרחית לפרוג'ה, 212 ק"מ דרומית-מזרחית מפירנצה ו-78 ק"מ צפונית מרומא. היא בעלת אוכלוסייה של כ-40,000 תושבים, בקרוב.

תולדות העיר

ספולטו או ספולטיום בימי רומא העתיקה שכנה על הזרוע המזרחית של ויה פלמיניה, הדרך הראשית מרומא לצפון איטליה. הדרך אליה עברה בשתי מקומות שהיו מיושבים באותה עת : פורוס פלמיני (Forum Flaminii) ליד פוליאנו - היום מתחת לככר השוק של העיר- (Foligno) וגשר עתיק (Ponte Sanguinario) שעמד על תילו עד המאה ה-1 לפנה"ס .

לעיר היה מעמד גאוגרפי שליט בפתחו של עמק רחב ידיים, המוקף הרים. העיר הייתה מרכז חשוב של העם האומברי הקדום, אשר בנה חומה מסביב לעיר במאה ה-5 לפנה"ס, אשר שרידים ממנו עוד נראים בעיר.

על קיומה של הקולוניה הרומיית ספולטיום ידוע לנו מכתבי ליביוס. בשנת 217 אחרי קרב טרסימנו הותקפה העיר על ידיחניבעל אך נהדפו על ידי תושביה. בשנים 218 עד 201 לפנה"ס, במהלך המלחמה הפונית השנייה היא הייתה לבעלת בריתה של רומא. בכתבי קיקרו הופיע תאורה משנת 95 לפנה"ס: colonia latina in primis firma et illustris. בשנת 80 לפנה"ס במלחמת האזרחים הרומית המושבה הייתה לעיר (municipium). בימי הקיסרות הרומית העיר פרחה אך אין אזכורים אודותיה מלבד אזכור ינותיה.

יהודי ספולטו

משמאל: המבנה המשוער, מימין:תרשים המופיע בכניסה

אחד היהודים המפורסמים מתושבי העיר היה הרופא דוד די פאמוס (dauid de pumis) מ"סיליטו העיר בגליל אומבריה" ממשפחת התפוחים‏‏.. במבוא לספרו הוא מספר כי משפחת התפוחים המפורסמת,בני שבט יהודה אחרי שהוגלו לאחר חורבן בית שני לרומא, בחרה להתיישב בעיר ספולטו: "הגיעו אליה בשבעים נפש".

ספרו החשוב הוא צמח דוד - מילון רפואי בשלש שפות: עברית, איטלקית ולטינית. הספר חובר סוף המאה ה-16. הספר חובר בבחרותו, נדפס בשנת שמ"ז (1597) והוא "ביאור מלות קשות בתלמוד ובמדרש כעין ספר ערוך. בחיבור נוסף שלו הוא מברר את "מעלת רופאי ישראל".

קישור נוסף

באוצר הגדולים אלופי יעקב ‏‏ מובא יחוסו לתשע דורות, עד הקדוש ר' אליהו. במבוא הוא סיפר עוד על תולדות חייו. בשנת מ"ה (כנראה 1585) היה ב"פירושה" קריה נאמנה (פרוג'ה) ושם למד ולימד דברי חכמים. הוא גורש מהעיר והגיע לעיר פיטיליאנו (Pitigliano) - היום בדרום מחוז טוסקנה‏‏. הוא סיפר כי זו "ארץ אוכלת יושביה עבור קלקול האויר" ושם מתו בני משפחתו. משם ירד לרומא אך לא זכה לחסד, עלה לפירנצה ומשם עבר לונציה שם מצא את מנוחתו.

רבי שבתי וינטורה

יהודי אחר מפורסם היה רבי שבתי וינטורה מחבר הספר נהר שלום. וכך נכתב עליו:מבני משפחת ונטורה אשר נדדו לדלמתיה ורגוזה נודע לנו החכם הראשון ר' שבתי ונטורה, נולד בספלאטו בערך בשנת 1740 והיה תלמיד ר' דוד פארדו וחיבר ספר "נהר שלום" (ויניציא 1770). צאצאו, ר' אליהו וינטורה נתמנה לרב ומורה הוראות (1799) וחבר ספרו "כוכבא דשביט" (שאלוניקי 1799), לזכר אחיו שבתי (דשביט), אשר עסק בעניני תלמוד, חגים, תענית, כתובות, בר מצוה, קידושים וכן הלכות משפטיות. הספר זכה להערכה רבה בסלוניקי, שושטא, סופיה וונציה. הוא חיבר גםם "מילון לחרוזים" במצוי בכתב יד בספרית יד בן צבי.

על הקהילה היהודית בעיר

לפי הויקיפדיה האיטלקית

Una comunità ebraica di Spoleto fu presente nella città umbra tra il XIII al XVI secolo.

I primi documenti attestanti la presenza certa di ebrei a Spoleto risalgono al 1298. Nel 1393 si ha notizia di ebrei che vi si trasferirono da Narni e attorno alla metà del Cinquecento le cronache ricordano l'attività del medico Vitale Antonio de' Pomis.

Nel 1555, quando papa Paolo IV istituì il ghetto di Roma, i maggiorenti della comunità di Spoleto furono arrestati; fu la premessa al decreto di espulsione del 1569 che mise fine alla presenza ebraica nella città.

A ricordo rimane oggi solo nella toponomastica cittadina il nome di una via: San Gregorio della Sinagoga, una strada a ferro di cavallo attorno ad un edificio che sembra avere tutti i caratteri di un'antica sinagoga, per la sua struttura compatta, aperta solo in alto da finestroni.