הנביא הושע צופה על עמק יזרעאל
Gillis van Coninxloo - Mountain Landscape with River Valley and the Prophet Hosea - WGA05181

ספר הושע לאור ספרות חז"ל - פרקים א'-ב'

תמצית הערך: ספר הושע נערך על ידי אנשי כנסת הגדולה ונסדר בראש תרי עשר (ב"ב י"ד: ט"ו). הוכיח את ישראל בדברים קשים, אך שילב בנבואותיו גם דברי נחמה; ניבא תשעים שנה אך ישראל לא חזרו בתשובה;התנהגות עם ישראל דומה לזונה ובכל זאת הקב"ה מתיחס אל עמו כבנים; ואחרי הולדת שלושה בנים המסמלים גזרות, באות הנחמות- וְהָיָ֤ה בַיּוֹם־הַהוּא֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה תִּקְרְאִ֖י אִישִׁ֑י וְלֹֽא־תִקְרְאִי־לִ֥י ע֖וֹד בַּעְלִֽי׃ ולימינו: המושבה הראשונה בארץ ישראל, שהוקמה בשיבת ציון הנוכחית, בשנת 1870, על שפת הירקון, נקראה "פתח תקווה" - בשם המוצע על-ידי הנביא הושע בן בארי;

לתשומת לב הקורא
  1. הערך נכתב בעקבות שיעורו של הרב יצחק בן שחר, ראש ישיבת קדומים בפני באי כולל "משכן בנימין" ליד ישיבת קדומים.
  2. מטרת הערך הוא להביא את מראי המקורות של השיעור בתוספת קטעי קישור.
  3. התוכן נכתב בעקבות שמיעת השיעור ובהתאם להבנתו של העורך.
  4. האחריות לתוכן היא של העורך בלבד.
  5. ההדגשות והמרכאות הן של העורך.
  6. מקור עיקרי מקראות תמימות - תרי עשר חלק א` - הוצאת אור עציון
  7. כתבי הקודש:כתר - בר אילן,ספריא,מכון ממרא,אתר 929 ביאור:הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ

ספר הושע נערך על ידי אנשי כנסת הגדולה ונסדר בראש תרי עשר (ב"ב י"ד: ט"ו). הוא הוכיח את ישראל בדברים קשים: "כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם". אך גם ניחם את בני ישראל: "והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי". בכל דבריו נמצא תוכחה ונחמה משמשים בערבוביה, זה לעומת זה.דעת

תקופת נבואתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • תשעים שנה ניבא ולא עשו תשובה

משפט הפתיחה של הספר:"דְּבַר־ה' אֲשֶׁ֣ר הָיָ֗ה אֶל־הוֹשֵׁ֙עַ֙ בֶּן־בְּאֵרִ֔י בִּימֵ֨י עֻזִּיָּ֥ה יוֹתָ֛ם אָחָ֥ז יְחִזְקִיָּ֖ה מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה וּבִימֵ֛י יָרָבְעָ֥ם בֶּן־יוֹאָ֖שׁ מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃(הושע,א',א')

    • רש"י: דבר ה' אשר היה אל הושע בן בארי בימי עוזיה יותם וגו'. ארבעה מלכים הללו קפח בימיו שהאריך שנים בחיי כולם מכאן אמרו אוי לה לרבנות שמקברת את בעלי:
  • מדוע הוזכר רק אחד ממלכי ישראל:ירבעם בן יואש

"שארבעה מלכים (ממלכת יהודה) מתו בימיו, ושררתם היא שגרמה להם למות בקיצור ימים והוא האריך ימים מכולם. אמר ר' יוחנן מפני מה זכה ירבעם בן יואש מלך ישראל להמנות בכתוב עם מלכי יהודה הצדיקים מפני שלא קבל לשון הרע על עמוס.
ושואלים: ומנלן דאימני [ומנין לנו שנמנה] עמם? ומשיבים: שנאמר "דבר ה' אשר היה אל הושע בן בארי בימי עזיה יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל" (הושע א, א)
. ומנלן [ומנין לנו] שלא קיבל לשון הרע — דכתיב [שנאמר]: "וישלח אמציה כהן בית אל אל ירבעם מלך ישראל לאמר קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל וגו'" (עמוס ז, י), וכתיב [ונאמר]: "כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל גלה יגלה מעל אדמתו" (עמוס ז, יא) אמר ירבעם: חס ושלום אמר אותו צדיק כך שירבעם ימות בחרב ואם אמר — מה אעשה לו ומדוע יענש? שכינה אמרה לו והוא חייב לנבא.(פסחים, פ"ז,ב' - לפי פירוש הרב עדיין שטיינזלץ)

מעמדו של הושע הנביא[עריכה | עריכת קוד מקור]

חשיבות הבכורה
תְּחִלַּ֥ת דִּבֶּר ה' בְּהוֹשֵׁ֑עַ (שם,שם,ב')׃

  • תנו רבנן סדרן של נביאים יהושע ושופטים שמואל ומלכים ירמיה ויחזקאל ישעיה ושנים עשר מכדי הושע קדים דכתיב (הושע א, ב) תחלת דבר ה' בהושע וכי עם הושע דבר תחלה והלא ממשה ועד הושע כמה נביאים היו וא"ר יוחנן שהיה תחלה לארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק ואלו הן הושע וישעיה עמוס ומיכה וליקדמיה להושע ברישא
  • וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל (בראשית לה, כב), אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן קָשָׁה הִיא שַׁלְשֶׁלֶת יוּחֲסִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁתֵּעָקֵר מִמְּקוֹמָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל, וּכְתִיב: וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר וגו'. (דברי הימים א ה, ג): בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל, אֱמֹר מֵעַתָּה בְּכוֹרַת מָמוֹן נִטְּלָה מִמֶּנּוּ וְלֹא נִטְּלָה מִמֶּנּוּ בְּכוֹרַת יוּחֲסִין, דִּכְתִיב (דברי הימים א ה, א): וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל, רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי סִימוֹן חַד מִנְהוֹן אֲמַר לֹא לִרְאוּבֵן לְהִתְיַחֵס, וְאוֹחֲרָנָא אֲמַר אֵין מְיַחֲסִין לְיוֹסֵף אֶלָּא לִרְאוּבֵן. רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַקַּלְקָלָה אֵין מְיַחֲסִין אֶלָּא לִרְאוּבֵן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְהִי בִּשְׁכֹּן וגו'. (בראשית לה, כג): בְּנֵי לֵאָה בְּכוֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן, רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא רְאוּבֵן בְּכוֹר לְעִבּוּר, בְּכוֹר לְלֵדָה, בְּכוֹר לִבְכוֹרָה, בְּכוֹר לְנַחֲלָה, בְּכוֹר לַעֲבוֹדָה, בְּכוֹר לִתְשׁוּבָה, רַבִּי עֲזַרְיָה אָמַר אַף בְּכוֹר לִנְבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע א, ב): תְּחִלַּת דִּבֶּר ה' בְּהוֹשֵׁעַ.(בראשית רבא)
  • הושע ישעיה עמוס ומיכה נתנבאו בפרק אחד, וגדול שבכולן הושע (פסחים פ"ז.).הושע היה משבט ראובן, וכמו שהיה ראובן בכור לשבטים כן היה הושע בכור לנביאים, שנאמר תחלת דבר ה' בהושע וגו'. א"ל הקב"ה לראובן אתה פתחת בתשובה תחילה (במכירת יוסף) חייך שבן בנך פותח בתשובה, שנאמר לכו ונשובה אל ה' (ב"ר פפ"ב י"ב, פפ"ד י"ח).

מדוע עם ישראל הושוו לזונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

התנהגות עם ישראל דומה לזונה ובכל זאת הקב"ה מתיחס אל עמו כבנים
... וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־הוֹשֵׁ֗עַ לֵ֣ךְ קַח־לְךָ֞ אֵ֤שֶׁת זְנוּנִים֙ וְיַלְדֵ֣י זְנוּנִ֔ים כִּֽי־זָנֹ֤ה תִזְנֶה֙ הָאָ֔רֶץ מֵֽאַחֲרֵ֖י ה'(שם,א',ב')׃
באותה שעה אמר הקב״ה: מה אעשה לאותו בשר ודם הזקן. אני אומר לו לך קח לך אשת זנונים ויהיה לך בנים זנונים ממנה. ואח״כ אני אומר לו לך בדול עצמך ממנה, שאם יוכל להוציאה ולגרשה ולשלחה אף אני אשלח את ישראל מעל פני האדמה. שנאמר: ויאמר ה׳ אל הושע לך קח לך אשת זנונים וילדי זנונים כי זנה תזנה הארץ מאחרי ה׳ וילך ויקח את גומר בת דיבליים ותהר ותלד לו בן ויאמר ה׳ אליו קרא שמו יזרעאל כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא וגו׳ ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו קרא שמה לא רוחמה כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל וגו׳ ותהר ותלד בן ויאמר קרא שמו לא עמי כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם (שם; ב-ט).
ולאחר שנולדו לו שני בנים ובת אחת ונגזרה על ישראל שלוש גזירות בעבורם, אמר הקב״ה להושע: הושע, מפני מה לא למדת מן משה רבך, כשדיברתי עמו פירש מן האשה. מפני מה אתה דר עם האשה, בדול עצמך מן האשה.
אמר לפניו: אמר לפניו: רבונו של עולם, אין אני אוכל להוציאה ולא לגרשה, שכבר יש לי בנים ממנה.
אמר לו הקב״ה: ומה אתה שנשאת אשת זנונים ובניך הם בני זנונים ואין אתה יודע אם אותם בנים הם ממך או אם הם משל אחרים, אתה אומר שאין אתה יכול לא להוציאה ולא משום שכבר יש לי בנים ממנה. מכל שכן בני ישראל הללו שהם חביביי בני חביביי בני אברהם יצחק ויעקב, והם קניין אחד מחמישה קנינים שקניתי לי בעולמי ואלו הם: תורה קניין אחד, שמים וארץ קנין אחד, אברהם קנין אחד, בית המקדש קנין אחד, ישראל קניין אחד. ואתה אמרת העבירם באומה אחרת, היאך אוכל לשלחם מעל פני. כיון שידע הושע שחטא, התחיל לבקש רחמים על עצמו. אמר לו הקב״ה: הושע עד שאתה מבקש רחמים על עצמך, בקש רחמים על ישראל שגזרתי עליהם שלוש גזירות בעבורך. חזור ומרפא אותן שלוש גזירות מישראל. מיד עמד הושע וביקש רחמים עליהם וביטל הגזירות, והתחיל לברך את ישראל שנאמר: והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני א-ל חי ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד וגו׳ אימרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רוחמה וגו׳ וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רוחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה (שם ב; א-כה).(אליהו זוטא ט)

שלוש בנים שלוש גזרות ושלש נחמות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מפורענות לנחמה

עמק יזרעאל מבט מהר הגלבוע - ויקישיתוף

* בפרק א' נאמר: יֹּ֤אמֶר ה' אֵלָ֔יו קְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יִזְרְעֶ֑אל כִּי־ע֣וֹד מְעַ֗ט וּפָ֨קַדְתִּ֜י אֶת־דְּמֵ֤י יִזְרְעֶאל֙ עַל־בֵּ֣ית יֵה֔וּא וְהִ֨שְׁבַּתִּ֔י מַמְלְכ֖וּת בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ הוְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְשָֽׁבַרְתִּי֙ אֶת־קֶ֣שֶׁת יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖מֶק יִזְרְעֶֽאל׃

ווַתַּ֤הַר עוֹד֙ וַתֵּ֣לֶד בַּ֔ת וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ קְרָ֥א שְׁמָ֖הּ לֹ֣א רֻחָ֑מָה כִּי֩ לֹ֨א אוֹסִ֜יף ע֗וֹד אֲרַחֵם֙ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כִּֽי־נָשֹׂ֥א אֶשָּׂ֖א לָהֶֽם׃ זוְאֶת־בֵּ֤ית יְהוּדָה֙ אֲרַחֵ֔ם וְהֽוֹשַׁעְתִּ֖ים בַּיהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וְלֹ֣א אֽוֹשִׁיעֵ֗ם בְּקֶ֤שֶׁת וּבְחֶ֙רֶב֙ וּבְמִלְחָמָ֔ה בְּסוּסִ֖ים וּבְפָרָשִֽׁים׃
חוַתִּגְמֹ֖ל אֶת־לֹ֣א רֻחָ֑מָה וַתַּ֖הַר וַתֵּ֥לֶד בֵּֽן׃ וַיֹּ֕אמֶר קְרָ֥א שְׁמ֖וֹ לֹ֣א עַמִּ֑י כִּ֤י אַתֶּם֙ לֹ֣א עַמִּ֔י וְאָנֹכִ֖י לֹֽא־אֶהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃ (ס)

  • בסוף פרק ב' נאמר - וַיֹּ֕אמֶר קְרָ֥א שְׁמ֖וֹ לֹ֣א עַמִּ֑י כִּ֤י אַתֶּם֙ לֹ֣א עַמִּ֔י וְאָנֹכִ֖י לֹֽא־אֶהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃ (ס)

אוְֽ֠הָיָה מִסְפַּ֤ר בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ כְּח֣וֹל הַיָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יִמַּ֖ד וְלֹ֣א יִסָּפֵ֑ר וְֽ֠הָיָה בִּמְק֞וֹם אֲשֶׁר־יֵאָמֵ֤ר לָהֶם֙ לֹֽא־עַמִּ֣י אַתֶּ֔ם יֵאָמֵ֥ר לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י אֵֽל־חָֽי׃(ב,כ"ג-כ"ה)

  • ולסיכום - וְהָיָ֤ה בַיּוֹם־הַהוּא֙ נְאֻם ה' תִּקְרְאִ֖י אִישִׁ֑י וְלֹֽא־תִקְרְאִי־לִ֥י ע֖וֹד בַּעְלִֽי׃

וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִ֖י לְעוֹלָ֑ם וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִי֙ בְּצֶ֣דֶק וּבְמִשְׁפָּ֔ט וּבְחֶ֖סֶד וּֽבְרַחֲמִֽים׃ כבוְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ לִ֖י בֶּאֱמוּנָ֑ה וְיָדַ֖עַתְּ אֶת ה'׃

פסוק אחרון זה מפאת חשיבותו נכלל בתפילת שחרית לקראת סיום הנחת תפיליו

פתח תקווה - עיר ואם בישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

והאקטואליה: וְנָתַ֨תִּי לָ֤הּ אֶת־כְּרָמֶ֙יהָ֙ מִשָּׁ֔ם וְאֶת־עֵ֥מֶק עָכ֖וֹר לְפֶ֣תַח תִּקְוָ֑ה וְעָ֤נְתָה שָּׁ֙מָּה֙ כִּימֵ֣י נְעוּרֶ֔יהָ וִּכְי֖וֹם עֲלֹתָ֥הּ מֵאֶֽרֶץ־מִצְרָֽיִם׃ - מכאן שם המושבה הראשונה בארץ ישראל פתח תקווה שנוסדה בשנת 1870 על-ידי יהודים חרדים מירושלים. תחילה עמדה להיות מוקמת ב"עמק עכור" ליד יריחו והבוף הגיע למקום הנוכחי על שפת נחל הירקון. יח

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

שעובדו מהויקיפדיה העברית

המכלול - הויקיפדיה היהודית

הושע בחז"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]

חז"ל אמרו כי, הושע הינו הראשון לארבעת הנביאים שנתנבאו באותו פרק (הושע, ישעיה, עמוס ומיכה).

בתלמוד הבבלי אפשר למצוא ביקורת על הושע, כיוון שבספרו מובעים רגשות שליליים כלפי העם:

"אמר לו הקב"ה להושע 'בניך חטאו', והיה לו לומר: 'בניך הם, בני חנוניך הם, בני אברהם יצחק ויעקב, גלגל רחמיך עליהם!'. לא די שלא אמר כך, אלא אמר לפניו: 'רבונו של עולם, כל העולם שלך הוא, העבירם באומה אחרת!' אמר הקב"ה: 'מה אעשה לזקן זה? אומר לו לך וקח אשה זונה ותוליד לך בנים זנונים, ואחר כך אומר לו שלחה מעל פניך, אם הוא יכול לשלוח אף אני אשלח את ישראל שנאמר: 'וַיֹּאמֶר ה' אֶל-הוֹשֵׁעַ, לֵךְ קַח-לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים' (הושע, א', ב') וכתיב 'וַיֵּלֶךְ, וַיִּקַּח, אֶת-גֹּמֶר, בַּת-דִּבְלָיִם' (שם, שם, ג')" (פסחים, פ"ז, ע"א).

בהמשך הסוגיה בתלמוד, מבהירים חז"ל כי הושע שב בתשובה, ורגשותיו כלפי העם שונו:

"לאחר שנולדו לו שני בנים ובת אחת, אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע: 'לא היה לך ללמוד ממשה רבך, שכיון שדִברתי עמו - פירש מן האישה, אף אתה בדול עצמך ממנה!' אמר לו: 'ריבונו של עולם, יש לי בנים ממנה, ואין אני יכול להוציאה ולא לגרשה!' אמר ליה הקדוש ברוך הוא: 'ומה אתה, שאשתך זונה ובניך בני זנונים, ואין אתה יודע אם שלך הן אם של אחרים הן - כך. ישראל, שהן בני, בני בחוני, בני אברהם יצחק ויעקב, אחד מארבעה קנינין שקניתי בעולמי: תורה (...) שמים וארץ (...) בית המקדש (...) ישראל (...) - ואתה אמרת העבירם באומה אחרת?!'
כיון שידע שחטא, עמד לבקש רחמים על עצמו. אמר לו הקדוש ברוך הוא: 'עד שאתה מבקש רחמים על עצמך - בקש רחמים על ישראל, שגזרתי עליהם שלש גזירות בעבורך'. עמד ובקש רחמים ובטל גזירה, והתחיל לברכן, שנאמר: 'וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם, אֲשֶׁר לֹא-יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר. וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר-יֵאָמֵר לָהֶם לֹא-עַמִּי אַתֶּם, יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל-חָי. וְנִקְבְּצוּ בְּנֵי-יְהוּדָה וּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל, יַחְדָּו (הושע, ב', א' - ב')... וּזְרַעְתִּיהָ לִּי בָּאָרֶץ, וְרִחַמְתִּי אֶת-לֹא רֻחָמָה; וְאָמַרְתִּי לְלֹא-עַמִּי עַמִּי-אַתָּה, וְהוּא יֹאמַר אֱלֹקָי' (שם, שם, כ"ה)"

בכך יש כדי להסביר את רגשותיו המעורבים של הושע כלפי העם המובעים בספרו, לעיתים בצורה עזה וקיצונית (למשל: "תֵּן-לָהֶם, ה'! מַה-תִּתֵּן? תֵּן-לָהֶם רֶחֶם מַשְׁכִּיל, וְשָׁדַיִם צֹמְקִים" - ט', י"ד - לעומת "אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם, אֹהֲבֵם נְדָבָה, כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ" - י"ד, ה'), ואת המעברים החדים שלו בין נבואות פורענות לבין נחמה (למשל המעבר בין א', ח' ל-ב', א').

אביו של הושע זוכה לשני אזכורים בחז"ל. על פי האחד היה אף הוא נביא, אשר לא זכה לספר מפני קוצר נבואותיו:

"וא"ר סימון: שני דברים נתנבא בארי ולא היה בהם כדי ספר, ונטפלו לישעיה, והם שני הפסוקים: 'וְכִי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים הֲלוֹא עַם אֶל אֱלֹקָיו יִדְרֹשׁ בְּעַד הַחַיִּים אֶל הַמֵּתִים. לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה אִם לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין לוֹ שָׁחַר' (ישעיה, ח', י"ט - כ')'" (ויקרא רבה, פט"ו, ב').

לפי השני מזוהה בארי עם בארה, נשיא שבט ראובן המוזכר בדברי הימים א', ה', ו', כמי שהוגלה על ידי מלך אשור:

"...חייך שבן בנך מחזיר את ישראל לאביהם שבשמים, ואיזה זה, זה הושע, הדא הוא דכתיב "דבר ה' אשר היה אל הושע בן בארי" (הושע, א', א'), וכתיב "בְּאֵרָה בְנוֹ אֲשֶׁר הֶגְלָה תִּלְּגַת פִּלְנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשֻּׁר הוּא נָשִׂיא לָראוּבֵנִי" (דברי הימים א', ה', ו')." (פסיקתא דרב כהנא, פרשה כ"ד)

במקום אחר נאמר, כי הנבואה הראשונה של הושע הייתה דווקא זו המופיעה בפרק י', א':

"..."גֶּפֶן בּוֹקֵק יִשְׂרָאֵל" - זה היה תחילת הפרשה, ולמה נכתב כאן? שאין מוקדם ומאוחר בתורה" (מכילתא בשלח; ילקוט שמעוני שם).

השיעור הבא[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.