Family Wiki
Advertisement

עטיפת הספר

מזבח חרס מתל רחוב - בקעת בית-שאן - המקור: המכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים

שני מזבחות קטורת מאבן גיר - תל-חליף המקור:רשות העתיקות

ספר הקטורת הוא ספרו של פרופ' זהר עמר מהמחלקה ללימודי ארץ-ישראל באוניברסיטת בר-אילן המציג עבודת מחקר , המוקדשת כולה לנושא סממני הקטורת, ששימשו לעבודת ה'. הספר כולל 106 איורים ! , הבאים להמחיש את הנושא לקורא.

המחבר ציין כי "זיהוי סממני הקטורת הוא תחום בעייתי ומורכב , ודומה כי הנסתר רב בו עדין מהגלוי" . בספר מוצגות שיטות הזיהוי השונות, המומחשות בעזרת איורים וצילומים של הסממנים שנעשו בשוקי הבשמים בארץ ישראל ומחוצה לו.

מקורות המידע למחקר הם אוצר ספרות ההלכה והפרשנות היהודית לדורותיה. בנוסף לכל נעשה שימוש במקורות חיצוניים וספרות מדעית הקשורה לנושא.

מלאכת זיהוי הסממנים משלבת תחומי מדע שונים ובהם היסטוריה, ארכאולוגיה, בלשנות ובוטניקה. לעזרת החוקר היו תחומי מחקריו הקודמים בתחום הטבע במקורות ישראל, תולדות הרפואה ןחיי היום-יום והראליה באץ ישראל בתקופות קודמות.

מן הקטורת ועד לנר שבת[]

שני פרקים בריאליה תלמודית

עבודת הקטרת הקטורת היא מהעבודות החשובות במקדש, הנעשית על גבי מזבח הזהב שבהיכל, והיא שהכהן הגדול מכניס לפני ולפנים ביום הכיפורים. לא פלא אפוא שנתבצר לה לקטורת מקום מרכזי בפרשת השבוע, כמבטאת את יומרתם של קרח ועדתו לערער על הכהונה שזכתה לעבודה זו, ודווקא היא שמביאה, כאשר היא מוקטרת על ידי אהרן הכהן העומד "בין המתים ובין החיים", לסיומה של המגפה ולכפרה. אל מה היא הקטורת? תערובת של חומרי בושם המדיפים את ריחם כאשר מניחים אותם על גבי גחלים לוחשות. ומה היא תערובת זו? כל מתפלל יכול למנות את אחד עשר סממניה העיקריים, שנמנו בברייתא במסכת כריתות: "הצרי והצפורן, החלבנה והלבונה", וכן הלאה, אך רק מתי מעט טורחים לתהות מה עומד מאחורי השמות הללו. בספר החדש ספר הקטורת פורש ד"ר זהר עמר מאוניברסיטת בר אילן, תושב נוה צוף שבבנימין, את היריעה כולה בהרצאה מדעית פופולרית. מלבד סקירה על הקטורת, תפקידיה והלכותיה, והמדרשים שנכתבו אודותיה, מתרכז רובו של הספר – למעלה ממאה עמודים – בשאלת זיהוי כל סממן וסממן, מדעות הראשונים השונות ועד לדעתו של המחבר, בליווי שמות מדעיים ותמונות של הצמחים ובעלי החיים, היסטוריה של הזיהוי והסברים בעד ונגד העמדות השונות. הספר, המשלב למעשה ידע גיאוגרפי, היסטורי ופילולוגי עם דיסציפלינה בוטנית וזואולוגית, יצא בכריכה קשה כשהוא מעוצב בקפידה ( אם כי התמונות אינן מצויות תמיד ליד הטקסט המתייחס אליהם) בשיתוף פעולה עם "ארץ" – מחלקת הפרסומים של המפעל לקידום ידע ארץ ישראל באוניברסיטת תל אביב.

סוגיה מקבילה, המערבת אף היא תחומי מדע והלכה שונים, הוא הספר במה מדליקין פרי עטם של ד"ר זהר עמר ואביבית שוויקי. בפרקי המבוא מרחיבים המחברים בסקירת תולדות מצוות הדלקת נרות שבת ובהצגת הרקע ההיסטורי של התקופה בה נכתבו משניות במה מדליקין ובה עוצבה מסורת ההדלקה וחומריה. אף כאן רובו של הספר מוקדש לזיהוי מיני הפתילות וחומר הבעירה, כאשר המחברים טרחו ובדקו באופן ניסיוני את יעילות הבעירה של החומרים השונים והשתמשו גם במסקנות הניסוי כדי לגבש את עמדתם. בניגוד לספר הקטורת, כאן לא מושם הדגש העיקרי על בירור זהותם של חומרים השנויים במחלוקת, אלא דווקא על הבנת הריאליה של ההדלקה במינים שזיהויים ברור למדי. מן המחקר עולה התובנה, שההלכות שבמשנת במה מדליקין מעוגנות היטב בריאליה: בחומרים המצויים, בבעיות האמיתיות הקשורות בשימוש בהם ובחשש מחילול שבת ומפגיעה בכבוד השבת עקב שימוש בפתילות או שמנים בעייתיים. זהו בודאי פרק מרתק בשאלת הקשר בין הריאליה להלכה, וחשיבות הכרת המציאות לשם הבנת המשנה והתלמוד (– סוגיה שעוד נשוב להזקק לה באחת הפרשות הבאות, כאשר נציין את יום השנה לפטירתו של הרב יוסף קאפח ע"ה). אף ספר זה מלווה בתמונות צבעוניות וכרוך בכריכה קשה, והוא יצא לאור על ידי מכללת "אורות ישראל" באלקנה.

המקור: [http://www.tora.co.il/parasha/korach_63.doc הגיליון מוקדש לע"נ אחותי היקרה מינה בת שיינדל ומשה קרקובסקי]


לספר שלושה חלקים:

פרקי מבוא בנושא הקטורת[]

  1. שימושי הקטורת - בתקופות קדומות ובבית המקדש - בין השאר נידון "חוזק ריח הקטורת" - על כך נאמר במשנה:"מיריחו, היו מריחין ריח פיטום הקטורת. אמר רבי אלעזר בן דלגאי, עיזים היו לאבא בהרי מכוור, והיו מתעטשות מריח פיטום הקטורת" (מסכת תמיד, ג',ח')
  2. המגבלות שהוטלו על הקטורת - המקרא הזהיר:"אִישׁ אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה כָמוֹהָ, לְהָרִיחַ בָּהּ--וְנִכְרַת, מֵעַמָּיו" (שמות, ל', ל"ח). המחבר הביא את ההשערה שמנהג הקטרת הקטורת התקיים גם לאחר חורבן הבית.
Advertisement