על הספר: ספר חיי יהודה לר' יהודה אריה ממודינא, איש ויניציאה, הוא מן היצירות היחידות של הכתיבה האוטוביוגרפית בספרות העברית מן התקופה שקדמה לימי האמנציפציה, והוא היחיד שנושא עלילותיו איננו פועלו הציבורי או הספרותי של המחבר אלא מסכת חייו, על כל המורכבות והשונות שבהם- על מעשי שובבות, עבודה ויצירה, אסונות ושכול, על הלבטים האינטלקטואליים שליוו אותו ועל המאבקים שנאבק עם עצמו ועם יצריו הגואים. בחייו הסוערים של הרב וביצירתו הרב גונית, מתמזגים רבים מן הקוים המאפיינים את מאווייהם ותרבותם של יהודי ויניציאה במחצית הראשונה של המאה הי"ז. בסדרה 'מדבר תהפוכות', אף הוא איש ויניציאה נכדו של ר' יהודה אריה ממודינא. 124 עמודים.


אביבה קרינסקי כתבה על הספר בעיתון הארץ ביום 23 ספטמבר 2011 ותמיד היה כוסף ותשוקה לשוב ויניציאה ומסכמת:"טיול בוונציה בעקבות ר' יהודה אריה ממודינה, שכתב כאן, ברחובות האלה, בשלהי הרנסנס, את האוטוביוגרפיה "חיי יהודה", המתארת את מורכבות היחסים בין הפרסונה הציבורית שלו ל"אני" האינטימי, על הרגליו המכוערים, התמכרותו להימורים וכישלונותיו החינוכיים. במלאות 440 שנה להולדתו" בין השאר היא מצטטת מהספר:

  • הגטו בוונציה נזכר פעמים רבות בנשימה אחת עם רבי יהודה אריה ממודינה (1571-1648), הרב הוונציאני המפורסם יליד הגטו, מהדמויות החשובות ביותר בהיסטוריה של היהדות בראשית העת החדשה שהשנה מלאו ארבע מאות וארבעים שנה להולדתו. הוא הותיר אחריו אוטוביוגרפיה, "חיי יהודה", הכתובה עברית, שהיא מהיחידות בסוגה בספרות העברית שלפני ההשכלה ומבחינות מסוימות נחשבת למעולה שבהן.
  • במשך שלושים שנה, כמעט מחצית משנותיו, העלה מודינה את מחשבותיו, תחושותיו, זיכרונותיו, שיש בהם אמנם הדים לאירועי התקופה, בעיקר אלה הקשורים לציבור היהודי באיטליה. למשל: איסור על הדפסת ספרים עבריים, כולל חיפוש אחריהם בבתי יהודים, בבתי כנסת ובבתי מסחר נוצריים לספרים. צנזורה הדוקה וביקורת מחודשת על ספרים יהודיים קיימים, כולל הקבלה. מגיפות ותוצאותיהן וגם התרוששות של משפחות מיוחסות ואצילות של בנקאים יהודים
  • אין דבר המדגים יותר את אופיו הפנימי של "חיי יהודה" מאשר הניגוד בינו לספר אחר שכתב מודינה ושמו "ריטי" - "היסטוריה של זכויות ומנהגים של היהודים בהווה בעולם". זהו תיאור ראשון של הלכות הדת היהודית ומנהגיה שכתב יהודי למען קהל לא יהודי והוא נהפך למקור עיקרי של מידע לנוצרים על היהדות במשך דורות רבים. באמצעות ספר זה שכתב באיטלקית ב-15-1614 (הוא התפרסם בפאריס רק ב-1637 ובוונציה ב-1638) לבקשת מלך אנגליה ג'יימס הראשון, תיווך מודינה את היהדות לעולם הלא יהודי. מתוך דאגה לדימוי של היהודי בעיני העולם הגויי ואולי אף מחשש לחייו ולחיי קהילתו, חסרים בספר זה לגמרי עניינים רבים מאלה שחשף ב"חיי יהודה". מבחינה זאת, אוטוביוגרפיות שכתבו יהודים בדורות הבאים, כמו שלמה מיימון במאה השמונה-עשרה, חבות אמנם הרבה למודלים של ההשכלה, אבל הן עוצבו גם על פי הרטוריקה והחשיפה העצמית של "חיי יהודה".
  • בימי הרנסנס היה מודינה הדמות הבולטת בין יהודי איטליה גם מבחינת המורכבות של אישיותו וגם מצד רוחב היריעה של יצירתו הספרותית. שמו היה ידוע באיטליה כולה וגם מעבר לגבולותיה. כבן למשפחה אמידה של בנקאים קיבל חינוך הכולל לימודי דת ולימודי חול: נגינה, שירה, ריקוד ושפות. את מלאכת השיר ולשון הפרוזה למד ממלמדים, ביניהם מפורסמים. הוא היה ידוע כילד פלא. בן שנתיים וחצי קרא הפטרה בבית כנסת. בן שלוש-עשרה כבר כתב קונטרס נגד משחק קלפים, שתורגם לשפות רבות. מ-1609 עד סוף חייו נשא משרה רבנית בוונציה, היה חבר מועצת הרבנים של ארבעת הקהלים שבעיר ושירת כחזן ב"בית הכנסת איטאליאני", ובית כנסת זה היה אחת מתחנותי במסעי בעקבותיו.

לקריאת הכתבה כולה הקש בקישור לעיל

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.