טיפות טל שנוצרו בשולי העלים של עלי תות - "אהיה כטל לישראל, וכל גוי לא יקוה לאיש"

ספר מיכה לאור ספרות חז"ל - פרקים ד'(המשך)-ז'
תמצית הערך: הנביא מתנבא על הגאולה, על בא מלך המשיח. וכל זאת בזכות האבות בקדושים; מאז גלות יכניה נלמדת התורה שבעל-פה בבבל;ועתה:אמר הקב"ה לישראל גואל אני אתכם, כי הכית את כל אויבי לחי;מבית לחם אפרתה, ממלכת דוד המלך , "יצא מושל בישראל;וַהֲקֵמֹ֤נוּ עָלָיו֙ שִׁבְעָ֣ה רֹעִ֔ים וּשְׁמֹנָ֖ה נְסִיכֵ֥י אָדָֽם; י"א סגולות הטל: לא תלוי באדם, אפילו יהיה צדיק, הטל מגן על האדמה כמו שהקב"ה על ישראל; וְהַצְנֵעַ לֶכֶת', זֶה הַכְנָסַת כַּלָּה וְהוֹצָאַת הַמֵּת. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל־וָחֹמֶר, וּמַה דְּבָרִים שֶׁאֵין דַּרְכָּן לַעֲשׂוֹתָן בְּצִנְעָא, אָמְרָה תּוֹרָה: "וְהַצְנֵעַ לֶכֶת", דְּבָרִים שֶׁדַּרְכָּן לַעֲשׂוֹתָן בְּצִנְעָא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! ; "

לתשומת לב הקורא
  1. הערך נכתב בעקבות שיעורו של הרב יצחק בן שחר, ראש ישיבת קדומים בפני באי כולל "משכן בנימין" ליד ישיבת קדומים.
  2. מטרת הערך הוא להביא את מראי המקורות של השיעור בתוספת קטעי קישור.
  3. התוכן נכתב בעקבות שמיעת השיעור ובהתאם להבנתו של העורך.
  4. האחריות לתוכן היא של העורך בלבד.
  5. ההדגשות והמרכאות הן של העורך.
  6. מקור עיקרי מקראות תמימות - תרי עשר חלק א` - הוצאת אור עציון
  7. כתבי הקודש:כתר - בר אילן,ספריא,מכון ממרא,אתר 929 ביאור:הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ

הכותרת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • התוכן

"מִגְדַּל־עֵ֗דֶר עֹ֛פֶל בַּת־צִיּ֖וֹ" - מְשִׁיחָא דְיִשְׂרָאֵל[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • "מגדל עדר בא לבטא את מלכות ישראל. הנביא מתנבא על חידושה עם הופעת מלך המשיח

"וְאַתָּ֣ה מִגְדַּל־עֵ֗דֶר עֹ֛פֶל בַּת־צִיּ֖וֹן עָדֶ֣יךָ תֵּאתֶ֑ה וּבָאָ֗ה הַמֶּמְשָׁלָה֙ הָרִ֣אשֹׁנָ֔ה מַמְלֶ֖כֶת לְבַ֥ת־יְרוּשָׁלִָֽם (ד,ח')
(תרגום יונתן) - "וְאַתְּ מְשִׁיחָא דְיִשְׂרָאֵל דְטָמִיר מִן קֳדָם חוֹבֵי כְנִשְׁתָּא דְצִיוֹן לָךְ עֲתִידָא מַלְכוּתָא לְמֵיתֵי וְיֵיתֵי שִׁלְטוֹנָא קַדְמָאָה לְמַלְכוּת כְּנִשְׁתָּא דִירוּשְׁלֵם
(רש"י - מרחיב) - ואתה מגדל עדר. ת"י ואת משיחא דישראל דטמיר מן קדם חובי כנישתא דציון פי' מגדל ל' מעוז ותרגום עדר כנסת ישראל ותירגם עופל ל' אופל ויש לפרש מגדל עדר בית המקדש ועופל לשון מגדל עוז וכן עופל ובחן (ישעיה לב): ,עדיך תאתה. שארית הצולעה והנהלאה כולם יקבצו אליך: ,ובאה הממשלה הראשונה. תבא הממשלה שלימה כולה אל בית דוד בירושלים כאשר היתה בתחילה עד שלא נחלקה ומה היא הממשלה הראשונ' הממלכ' לבת ירושלים:

(מדרש לקח טוב) - מהלאה למגדל עדר. זה שאמר הכתוב ואתה מגדל עדר עופל בת ציון וגו' הממשלה הראשונה (מיכה ד ח). זו זכות יעקב אבינו.
(רבי יצחק אברבנאל) - ומפני שבהיותם על אדמתם היו בישראל שתי מלכיות והיתה ירושלם בנחלת יהודה ובנימין, ייעד הנביא שלא יהיה כן לעתיד לבוא כי ירושלם אשר היא מגדל עוז שם ה' תהיה אז מגדל עדר כלומר שכל עדר עדת ה' שהיא כצאן יהיה להן חלק בירושלם כמו שביאר יחזקאל בסוף ספרו שתחלק ירושלם לכל השבטים ויהיה לכל אחד מהם שער אחד בירושלם, ולהיות נחלת כל השבטים אותו מגדל ישראל שהוא עדר ה' יהיה עופל בת ציון ועופל ר"ל חוזק כלומר שלא תכרת ולא תחרב עוד כל ימי הארץ, וכנגד אותו מגדל אמר עדיך תאתה ובאה הממשלה הראשונה כלומר עדיך תבוא אותה הממשלה הראשונה שהיתה בימי דוד ושלמה על כל השבטים, וביאר הממשלה באומרו ממלכת לבת ירושלם כלומר שתהיה בת יהודה וירושלם מולכת על כל ישראל ומולכת בכפה. ורש"י פירש אוספה הצולעה מלשון מרפה כמו ואספתו מצרעתו, ופירש מגדל עדר על בית המקדש, ופירש עדיך תאתה שארית הצולע והנהלאה שזכר למעלה שכולם יקבצו אליך וגם כן תבוא בממשלה הראשונה שהיא המלכות לבת ירושלם:
על הישוב "מגדל עדר" -

מגדל עדר.jpg
מגדל עדר היה היישוב היהודי הראשון על אדמות גוש עציון בעת החדשה.
היישוב נוסד בחורף שנת תרפ"ז, 1927, כעשרים קילומטרים מירושלים, על אם הדרך לחברון, מדרום מערב לצומת גוש עציון של היום. יוזמי הקמת היישוב היו אנשי מאה שערים בירושלים, ומתיישביו הראשונים היו תימנים משכונת צריפים בתל אביב. לצורך הקמת היישוב הוקמה חברה בשם "זיכרון דוד" בראשות יצחק גרינוולד. שם היישוב נקבע על שם היישוב המקראי מגדל עדר, המוזכר בספר בראשית:"וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וַיֵּט אָהֳלֹה מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל-עֵדֶר" (בראשית, ל"ה, כ"א). בתרגום יונתן על הפסוק מבואר, כי מלך המשיח עתיד להתגלות במקום זה באחרית הימים.
היישוב התקיים במשך שנתיים כשתושביו חיו בתנאים קשים וסבלו ממצוקות מים ומחסור בקרקע חקלאית. הוא חרב בימי מאורעות תרפ"ט - 1929

בשכר היראה של אבותינו הקדושים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • וכן יהיה לעתיד שיבא הקב"ה ויפדה את ישראל מבין העכו"ם ויביא להם ימות בן דוד וימות גאולתנו

ח֧וּלִי וָגֹ֛חִי בַּת־צִיּ֖וֹן כַּיּֽוֹלֵדָ֑ה כִּֽי־עַתָּה֩ תֵצְאִ֨י מִקִּרְיָ֜ה וְשָׁכַ֣נְתְּ בַּשָּׂדֶ֗ה וּבָ֤את עַד־בָּבֶל֙ שָׁ֣ם תִּנָּצֵ֔לִי שָׁ֚ם יִגְאָלֵ֣ךְ יְהוָ֔ה מִכַּ֖ף אֹיְבָֽיִךְ׃(י')
(ילקוט שמעוני) - ללמדך שבשכר יראה ובשכר אמונה שהאמינו בו מתחלה עתיד הקב"ה שיבוא ויפדה אותם מבין אומות העולם שנאמר חולי וגוחי בת ציון וגו':(רמ"ז,ע"ו)
(תנא דבי אליהו רבא) - וכן למדנו מאבותינו הראשונים שבתחלת מעשיהם היה להם יראה מלפני הקב"ה שנאמר (שמות י״ד:ל״א) וייראו העם את ה' וגו' הא למדת שבשכר היראה שיראו אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב מן הקב"ה ובשכר האמונה שהאמינו ישראל בהקב"ה כשהיו במצרים נגאלו ממצרים ונקרע להם את הים וכן יהיה לעתיד שיבא הקב"ה ויפדה את ישראל מבין העכו"ם ויביא להם ימות בן דוד וימות גאולתנו שנא' (מיכה ד׳:י׳) חולי ונוחי בת ציון כיולדה וגו' ובאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך ה' מכף אויביך וכל עונותיהן של ישראל מניחין אותן בבל ועולים כשהם טהורים (כ"ה)

שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח מֵהֶן תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לומדי תורה ימצאו בכל מקום

עוד על אותו פסוק:"חוּלִי וָגֹחִי בַּת צִיּוֹן כַּיּוֹלֵדָה כִּי עַתָּה תֵּצְאִי מִקִּרְיָה וְשָׁכַנְתְּ בַּשָּׂדֶה (מיכה ד, י)

  • וְשָׁכַנְתִּי כְּתִיב. בַּשָּׂדֶה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאָדָם גּוֹלֶה בַשָּׂדֶה, שְׁכִינָתִי לֹא זָזָה מִמֵּךְ. וּבָאת עַד בָּבֶל שָׁם תִּנָּצְלִי שָׁם יִגְאָלֵךְ ה' מִכַּף אֹיְבָיִךְן

(תנחומא) - וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח (יחזקאל יז, יג), אֵלּוּ חוֹרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִן שֶׁעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר, כֹּה אָמַר ה' וְגוֹ' כַּתְּאֵנִים הַטֹּבוֹת הָאֵלֶּה כֵּן אַכִּיר אֶת גָּלוּת יְהוּדָה אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּי מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה אֶרֶץ כַּשְׂדִּים לְטוֹבָה (ירמיה כד, ה). וּכְתִיב: (דניאל ט, יד) וַיִּשְׁקֹד ה' עַל הָרָעָה וַיְבִיאֶהָ עָלֵינוּ כִּי צַדִּיק ה' אֱלֹהֵינוּ, וְכִי מִשּׁוּם דְּצַדִּיק וַיִּשְׁקֹד ה' עַל הָרָעָה וַיָּבֵא אֶת הָרָעָה. אֶלָּא צְדָקָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם יִשְׂרָאֵל שֶׁהִקְדִּים וְהִגְלָה אֶת גָּלוּת יְכָנְיָה לְגָלוּת צִדְקִיָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח מֵהֶן תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְיָשְׁבוּ בְּתוֹרָתָן בְּבָבֶל מִן אוֹתָהּ שָׁעָה עַד הַיּוֹם, וְלֹא שָׁלַט בָּהֶן לֹא אֱדוֹם וְלֹא יָוָן וְלֹא גָזְרוּ עֲלֵיהֶם שְׁמָד. וְאַף לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֵין רוֹאִין חֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: הוֹי צִיּוֹן הִמָּלְטִי (זכריה ב, יא), מֵאֱדוֹם וּמִיָּוָן וּמִגְּזֵרוֹתֵיהֶן.
יגוּכְתִיב: חוּלִי וָגֹחִי בַּת צִיּוֹן כַּיּוֹלֵדָה כִּי עַתָּה תֵּצְאִי מִקִּרְיָה וְשָׁכַנְתְּ בַּשָּׂדֶה (מיכה ד, י), וְשָׁכַנְתִּי כְּתִיב. בַּשָּׂדֶה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאָדָם גּוֹלֶה בַשָּׂדֶה, שְׁכִינָתִי לֹא זָזָה מִמֵּךְ. וּבָאת עַד בָּבֶל שָׁם תִּנָּצְלִי שָׁם יִגְאָלֵךְ ה' מִכַּף אֹיְבָיִךְ (מיכה ד, י). שָׁם, לְלַמֶּדְךָ שֶׁמִּשָּׁם מַתְחֶלֶת הַגְּאֻלָּה וּמִשָּׁם עוֹלִין לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן וְגוֹ' (עובדיה א, כא). אוֹתָהּ שָׁעָה, וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה (עובדיה א, כא). וְכֵן יְהִי רָצוֹן(נ"ח)

כך אמר הקב"ה לישראל גואל אני אתכם אלא שתטרחו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • '

ק֧וּמִי וָד֣וֹשִׁי בַת־צִיּ֗וֹן כִּֽי־קַרְנֵ֞ךְ אָשִׂ֤ים בַּרְזֶל֙ וּפַרְסֹתַ֙יִךְ֙ אָשִׂ֣ים נְחוּשָׁ֔ה וַהֲדִקּ֖וֹת עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים וְהַחֲרַמְתִּ֤י לַֽיהוָה֙ בִּצְעָ֔ם וְחֵילָ֖ם לַאֲד֥וֹן כָּל־הָאָֽרֶץ(י"ג)
(מדרש תהילים - שוחר טוב) - וכן הוא אומר (בראשית ב ד) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם. בה"א בראם. והעולם הבא נברא ביו"ד. לפיכך כי ביה ה' צור עולמים. ולמה נברא העולם הזה בה"א. מה ה"א כשאדם מוציאה מתוך פיו אין בה לא ריחוש שפתים ולא חריצת לשון. כך בלא עמל ובלא יגיעה ברא הקב"ה את עולמו. שנאמר (תהלים לג ו) בדבר ה' שמים נעשו. (ישעיה כו ה) כי השח יושבי מרום. ואחר כך תרמסנה רגל. ואחר כך (מיכה ד יג) קומי ודושי בת ציון. כך אמר הקב"ה לישראל גואל אני אתכם אלא שתטרחו. ועל מה אני מטריח אתכם על ידותון. על הדתות ועל הדיינין שאני עושה לכם. לכך נאמר על ידותון:(פרק ס"ב)

בשבט יכו על הלחי[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • קומה ה' הושיעני אלקי כי הכית את כל אויבי לחי כו' בשבט יכו על הלחי

"עַתָּה֙ תִּתְגֹּדְדִ֣י בַת־גְּד֔וּד מָצ֖וֹר שָׂ֣ם עָלֵ֑ינוּ בַּשֵּׁ֙בֶט֙ יַכּ֣וּ עַֽל־הַלְּחִ֔י אֵ֖ת שֹׁפֵ֥ט יִשְׂרָאֵֽל"(ד,י"ד)

(רש"י) - עתה תתגודדי בת גדוד (הסבר ראשון). עתה בעת גזרתה הרעה על העון כי גבר תתגודדי בת גדוד בת כשדים קבצי גדודין כי עתה הוא אשר תצלחי בגדוד אשר שם מצור עלינו בשבט יכו על הלחי (הסבר שני). מי גרם לך להצליח את אשר ישראל מלעיבי' על נביאיהם ושופטיה' ומכים אותם על הלחי כך היו עושים וכן מצינו בפסיקתא וכן ישעיה הוא אומר (ישעיה נ) גוי נתתי למכים
(בתוספתא ספ"ט) הכהו באחר ידו בנייר בפנקס בעורות שאינן עבודין בטומוס של שטרות שבידו נותן ארבע מאות זוז לא מפני שמכה של צער אלא מפני שמכה של בזיון שנ' קומה ה' הושיעני אלקי כי הכית את כל אויבי לחי כו' בשבט יכו על הלחי

מִמְּךָ֙ לִ֣י יֵצֵ֔א לִֽהְי֥וֹת מוֹשֵׁ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל[עריכה | עריכת קוד מקור]

גלי האבנים אשר נגה הראובני סבור כי אולי מציינות את קבר רחל - צפונית מירושלים - קובר בני יסראיל

  • קבר רחל - אף על פי שנקברה בנחלת יהודה - היא על גבול בנימין

וְאַתָּ֞ה בֵּֽית־לֶ֣חֶם אֶפְרָ֗תָה צָעִיר֙ לִֽהְיוֹת֙ בְּאַלְפֵ֣י יְהוּדָ֔ה מִמְּךָ֙ לִ֣י יֵצֵ֔א לִֽהְי֥וֹת מוֹשֵׁ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וּמוֹצָאֹתָ֥יו מִקֶּ֖דֶם מִימֵ֥י עוֹלָֽם׃(ה'א')

(בראשית רבה) - בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי עִם קְבוּרַת רָחֵל וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בִּגְבוּל בִּנְיָמִין בְּצֶלְצַח. וְאִית דְּאָמְרֵי בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי בִּגְבוּל בִּנְיָמִין בְּצֶלְצַח וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם קְבֻרַת רָחֵל, וְהַאי דַוְקָא, וְכָךְ אַתָּה לָמֵד שֶׁבִּגְבוּל בִּנְיָמִין הֲווּ, וּכְתִיב (שמואל א ט, ד ה): וַיַּעֲבֹר בְּאֶרֶץ יְמִינִי וְלֹא מָצָאוּ, הֵמָּה בָּאוּ בְּאֶרֶץ צוּף, וּכְתִיב (שמואל א ט, ו): וְהִנֵּה נָא אִישׁ אֱלֹהִים בָּעִיר הַזֹּאת(פ"ב,ט')

(תוספתא סוטה) - כיוצא בדבר אתה אומר (שמואל א י׳:ב׳) בלכתך היום מעמדי וגו' בצלצח [היכא] מצינו שנקברה רחל בגבול בנימין בצלצח והלא לא נקברה אלא בבית לחם [חלקו] של יהודה שנאמר (בראשית ל״ה:י״ט) ותמת רחל ותקבר בדרך אפרת ואין אפרת אלא חלקו של יהודה שנאמר (מיכה ה׳:א׳) ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה אלא אמר לו עכשיו שאני מדבר עמך הנם על קברות רחל אתה הולך והן באין ומוצא אתה אותן בגבול בנימן בצלצח. (י"א,ז')
שעתה (הן בקבורת רחל ועד שתלך מעימדי הן יספיקו להגיע חגבול בנימין) קבר רחל - אף על פי שנקברה בנחלת יהודה - היא על גבול בנימין

וַהֲקֵמֹ֤נוּ עָלָיו֙ שִׁבְעָ֣ה רֹעִ֔ים וּשְׁמֹנָ֖ה נְסִיכֵ֥י אָדָֽם[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • וַהֲקֵמֹ֤נוּ עָלָיו֙ שִׁבְעָ֣ה רֹעִ֔ים וּשְׁמֹנָ֖ה נְסִיכֵ֥י אָדָֽם;משל הטל: כמו שהוא נמשך כל הזמן ואין בריה שלטת בו, כך גם בני ישראל;שֶׁיְּהֵא בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ וִיהֵא שִׂמְחָה גְּדוֹלָה לְיִשְׂרָאֵל

וְהָיָ֥ה זֶ֖ה שָׁל֑וֹם אַשּׁ֣וּר ׀ כִּֽי־יָב֣וֹא בְאַרְצֵ֗נוּ וְכִ֤י יִדְרֹךְ֙ בְּאַרְמְנֹתֵ֔ינוּ וַהֲקֵמֹ֤נוּ עָלָיו֙ שִׁבְעָ֣ה רֹעִ֔ים וּשְׁמֹנָ֖ה נְסִיכֵ֥י אָדָֽם׃
וְרָע֞וּ אֶת־אֶ֤רֶץ אַשּׁוּר֙ בַּחֶ֔רֶב וְאֶת־אֶ֥רֶץ נִמְרֹ֖ד בִּפְתָחֶ֑יהָ וְהִצִּיל֙ מֵֽאַשּׁ֔וּר כִּֽי־יָב֣וֹא בְאַרְצֵ֔נוּ וְכִ֥י יִדְרֹ֖ךְ בִּגְבוּלֵֽנוּ׃ (פרק ה':ד',ה')

(מדרש שיר השירים רבה ח') - תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אִם רָאִיתָ סוּס פַּרְסִי קָשׁוּר בְּקִבְרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, צַפֵּה לְרַגְלָיו שֶׁל מָשִׁיחַ, מַה טַּעַם (מיכה ה, ד): וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם אַשּׁוּר כִּי יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בְּאַרְמְנוֹתֵינוּ וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים וגו', וְאֵלּוּ הֵן שִׁבְעָה רוֹעִים, דָּוִד בָּאֶמְצַע, אָדָם, שֵׁת, מְתוּשֶׁלַח מִימִינוֹ, אַבְרָהָם וְיַעֲקֹב וּמשֶׁה מִשְׂמֹאלוֹ, וְיִצְחָק לְהֵיכָן הָלַךְ, הָלַךְ וְיָשַׁב עַל פִּתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם לְהַצִּיל בָּנָיו מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, (מיכה ה, ד): וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם, אֵלּוּ הֵן שְׁמוֹנָה נְסִיכִים, יִשַׁי, שָׁאוּל וּשְׁמוּאֵל, עָמוֹס, צְפַנְיָה, חִזְקִיָּה, אֵלִיָּהוּ וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ (רש"י - לא ידעתי בהם טעם)

סגולות הטל[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הטל: שאין בא לעולם ע"י אדם ולא יבקשו פני אדם עליו;הקב"ה : אהיה כטל לישראל, וכל גוי לא יקוה לאיש; שארית ישראל: 300 המלקקים אצל השופט גדעון ו-7,000 שלא כרעו לבעל אצל אליהו הנביא - ועליהם הוא אומר והיה שארית יעקב וגו' כטל מאת ה'; לגדעון: א"ל הקב"ה אני הכתבתי אהיה כטל לישראל ואתה אמרת על כל הארץ חורב; הטל אינו יורד בזכות בריה אלא הוא ביד הקב"ה הוא בלבד; אפילו צדיק שבצדיקים (אליהו הנביא) אינו שולט בטל;

כך אמר הקב"ה לשמים לפי מה שאתם רואים עשו, לסדומים ולבני עשו גפרית ואש, לישראל טל;יצחק אבינו ברך :וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וגו', וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּרְכוֹ בְּטַל וּמָטָר;

Dew on grass Luc Viatour.jpg

וְהָיָ֣ה ׀ שְׁאֵרִ֣ית יַעֲקֹ֗ב בְּקֶ֙רֶב֙ עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים כְּטַל֙ מֵאֵ֣ת ה' כִּרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵ֑שֶׂב אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יְקַוֶּה֙ לְאִ֔ישׁ וְלֹ֥א יְיַחֵ֖ל לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃(שם, -ו')
א. כטל מאת ה
(רש"י) - כטל מאת ה'. שאין בא לעולם ע"י אדם ולא יבקשו פני אדם עליו כך לא יקוה ישראל לעזרת איש כי אם בה'
באהיה כטל לישראל, וכל גוי לא יקוה לאיש
(אבן עזרא) - כטל מאת ה' - והטעם שיבטחו על השם לבדו ולא על מלכי הגוים שהם בארצם, כמו הטל שאינה ברשות אדם רק ביד השם, או ילמד ישראל העמים לקרוא בשם ה' ויהיו בקרבם, כדרך: אהיה כטל לישראל, וכל גוי לא יקוה לאיש.
ג. וַיְהִי מְשַׁמֵּשׁ צָרָה וְשִׂמְחָה, אִם צָרָה אֵין צָרָה כַּיּוֹצֵא בָּהּ, אִם שִׂמְחָה אֵין שִׂמְחָה כַּיּוֹצֵא בָּהּ
(ויקרא רבה) -וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם. מְתִיבִין לֵיהּ וְהָא כְתִיב (ירמיה לח, כח): וְהָיָה כַּאֲשֶׁר נִלְכְּדָה יְרוּשָׁלַיִם, אָמַר לָהֶן אַף הִיא אֵינָהּ צָרָה, שֶׁבּוֹ בַּיּוֹם נָטְלוּ יִשְׂרָאֵל אִיפּוֹפָסִין עַל עֲווֹנוֹתֵיהֶם, דְּאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן רַבִּי נַחְמָן אִיפּוֹפָסִין שְׁלֵמָה נָטְלוּ יִשְׂרָאֵל עַל עֲוֹנוֹתֵיהֶם בַּיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איכה ד, כב): תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ.
רַבִּי תַּנְחוּמָא וְרַבִּי חִיָּא אָמְרִין וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי, הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה עָלָה בְּיָדֵינוּ מִן הַגּוֹלָה, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בִּימֵי אֵינוֹ אֶלָּא צָרָה...
אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתֶּם מְבַזִּין אֶת שׁוֹפְטֵיכֶם, הִנְנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם דָּבָר שֶׁאִי אַתֶּם יְכוֹלִין לַעֲמֹד בּוֹ, וְאֵיזֶה זֶה, רָעָב, וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, שִׁמְעוֹן בַּר רַב אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי מְשַׁמֵּשׁ צָרָה וְשִׂמְחָה, אִם צָרָה אֵין צָרָה כַּיּוֹצֵא בָּהּ, אִם שִׂמְחָה אֵין שִׂמְחָה כַּיּוֹצֵא בָּהּ, אָתָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עָבְדָהּ פַּלְגָא, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי אֵין שִׂמְחָה, וְהָיָה אֵין צָרָה...
וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל וַה' עִמּוֹ, אָמַר לָהֶן אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שמואל א יח, ט): וַיְהִי שָׁאוּל עוֹיֵן אֶת דָּוִד. אֵיתִיבוּן (שמואל ב ז, א): וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַה' הֵנִיחַ לוֹ, אָמַר לָהֶן אַף הִיא אֵינָהּ שִׂמְחָה, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בָּא נָתָן הַנָּבִיא וְאָמַר לוֹ (מלכים א ח, יט): רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת. אֲמַרִין לֵיהּ אַמְרִינַן דִּילָן אֱמֹר דִּילָךְ, אָמַר לָהֶם (יואל ד, יח): וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס שיהא בימות המשיח ויהא שמחה גדולה (י"א)
ד. השארית אשר ישארו אז בקרב העמים ולא ילכו לא"י יהיו דומים כטל מאת ה'
(המלבים) - והיה שארית יעקב, גם השארית אשר ישארו אז בקרב העמים ולא ילכו לא"י יהיו דומים כטל מאת ה', ר"ל שלא יהיו כמו עתה שמקבלים השפע באמצעות העמים אשר הם בתוכם רק יהיו כטל הבא מאת ה', וגם ידמו כרביבים עלי עשב שהם מצמיחים את העשב והם אין מקבלים ממנו תועלת, כן ישפיעו טוב וחסד להעמים אשר הם בתוכם והם לא יקבלו מהם דבר, כי לא יקוו לאיש להשיג ממנו טוב וחסד, כי ישיגו כל שפעם מאת ה' בבלי אמצעי
ה.אלו שארית שאמר לו הקב"ה לאליהו והשארתי בישראל שבעת אלפים וגו'- כטל מאת ה
(תנחומא בובר פרשת תולדות, יט)כתיב והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים וגו' (מיכה ה ו), והיה שארית יעקב וגו' אלו שארית שאמר לו הקב"ה לאליהו והשארתי בישראל שבעת אלפים וגו' (מ"א יט יח), ואלו הן אותן שנתפרשו בימי גדעון בשעה שאמר לפני הקב"ה אם ישך מושיע בידי את ישראל כאשר דברת הנה אני מציג וגו' (שופטים ו לו לז), א"ל הקב"ה אני הכתבתי אהיה כטל לישראל (הושע יד ו), ואת אמרת ועל כל הארץ חורב (שופטים שם), אפשר אני איני עושה כן, מנין שאין כתיב כאן ויעש אלהים כן אלא ויהי כן (שם לח), מעצמו היה, אבל כי אמר יהי נא חורב (על) [אל] הגזה לבדה (שם שם לט), מיד ויעש אלהים כן ביום ההוא וגו' (שם שם מ), למה שכן כתוב אהיה כטל לישראל. א"ל הקב"ה (רב העם אשר עמך) [עוד העם רב] הורד אותם אל המים ואצרפנו לך שם וגו' (שם ז ד), ויהי מספר המלקקים וגו' (שם שם ו), אותם שכרעו על ברכיהם לשתות מים רוצה ולא רוצה היו משתחוים לע"ז, א"ל הקב"ה בשלש מאות איש המלקקים אושיע אתכם (שם שם ז), דמאותן שלא השתחוו עמדו אלו עליהם הוא אומר והשארתי בישראל שבעת אלפים וגו' (מ"א י טיח), ועליהם הוא אומר והיה שארית יעקב וגו', כטל מאת ה.

אותו שארית שא"ל הקב"ה לאליהו והשארתי בישראל שבעת אלפים וגו' (ט) והם אותם שהופרשו בימי גדעון בשעה שאמר להקב"ה אם ישך מושע בידי את ישראל כאשר דברת הנה אנכי מציג וגו'. א"ל הקב"ה אני הכתבתי אהיה כטל לישראל ואתה אמרת על כל הארץ חורב אני איני עושה שאין כתיב ויעש אלהים כן אלא ויהי כן מעצמו היה אבל כשאמר יהי נא חורב אל הגזה לבדה מיד ויעש אלהים כן. א"ל הקב"ה רב העם אשר אתך הורד אותם אל המים אותם שכרעו על ברכיהם מים לשתות (י) רוצה ולא רוצה היה משתחוה לאלילים, דורו של גדעון היה משתחוה לבבואה, אמר לו הקב"ה בשלש מאות איש המלקקים אושיע את ישראל, ועליהם הוא אומר והשארתי בישראל וגו', ועליהם הוא אומר והיה שארית יעקב וגו'(ילקוט שמעוני שופטים ס"ב)

והשארתי בישראל שבעת אלפים וגו' אשר לא כרעו לבעל. הם היו אותם של גדעון דכתיב בשלש מאות המלקקים אושיע את ישראל, ועליהם הוא אומר והיה שארית יעקב וגו' כטל מאת ה'. ר' ברכיה בשם ר' הושעיא הגדול אף שבעת האלפים היו עובדים עבודת אלילים שנאמר וכל הפה אשר לא נשק לו. לבעל לא היו עובדים אבל לעגלי הזהב שעשה ירבעם היו עובדים:
ו. כשם שטל מביא חיים לעולם כך הקב"ה בא כטל לישראל'
(אגדת בראשית ח')

אגדת בראשית פרק ח.png

אפילו שהוא כועס עליהם(הוא מחיה אותם) כטל, שנאמר במשלי "נַ֣הַם כַּ֭כְּפִיר זַ֣עַף מֶ֑לֶךְ וּכְטַ֖ל עַל־עֵ֣שֶׂב רְצוֹנֽוֹ׃"יג(י"ט,י"ב), אמרו לו ישראל (לקדוש ברוך הוא)לכך אנו יכולים לעמוד (בגלויות)שאת הנעשה לנו כטל שנאמר:"וְהָיָ֣ה ׀ שְׁאֵרִ֣ית יַעֲקֹ֗ב בְּקֶ֙רֶב֙ עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים כְּטַל֙ מֵאֵ֣ת
ז. “אבל הטל אינו יורד בזכות בריה”
אמר רבי שמואל בר נחמני בשעה שישראל באים לידי עבירות ומעשים רעים, והגשמים נעצרים. הם (ישראל) מביאין להם זקן אחד כגון רבי יוסי הגלילי והוא מפגיע בעדם והגשמים יורדים, אבל הטל אינו יורד בזכות בריה (אלא הוא ביד הקב"ה הוא בלבד) מה טעם (מהיכן אנו למדים זאת) כטל מאת ה' אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם (שאין הטל תלוי בבני אדם) .(ילקוט שמעוני מלכים א' רמ"ז ר"ז)
ח.אפילו צדיק שבצדיקים (כמו אליהו הנביא בדבריו אל אחאב) אינו שולט בטל
והיה שארית יעקב. אותו שארית שאמר הקב"ה לאליהו והשארתי בישראל שבעת אלפים והם אותם שהופרשו בימי גדעון בשעה שאמר אם ישך מושיע בידי את ישראל כאשר דברת הנה אנכי מציג, אמר לו הקב"ה אני כתבתי אהיה כטל לישראל ואתה אמרת על כל הארץ חורב, אני איני עושה מנין, שאין כתיב ויעש אלהים כן אלא ויהי כן מעצמו היה, אבל כשאמר והנה חורב על הגזה לבדה מיד ויעש אלהים כן, אמר לו הקב"ה רב העם אשר אתך הורד אותם אל המים אותם שכרעו על ברכיהם לשתות רוצה ולא רוצה היה משתחוה לעו"א, אמר לו הקב"ה בשלש מאות איש המלקקים אושיע את ישראל ועליהם הוא אומר והשארתי בישראל, ועליהם הוא אומר והיה שארית יעקב וגו' כטל מאת ה' שהטל סימן לתחית המתים יחיו מתיך. ד"א והיה שארית יעקב, א"ר פנחס בר חמא אמרו ישראל כטל אתה עושה אותנו, אמר להם כשאתם עושים רצונו של מקום כשם שהטל אין בריה שולטת בו כך אתם אין בריה שולטת בכם, אתה מוצא בשעה שאמר אליהו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי ולא שמע לו הקב"ה בטל אלא הטל היה יורד, וכה"א לאליהו לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה ואתנה טל ומטר אין כתיב כאן להודיעך שאין שליט בטל, לכך נאמר והיה שארית יעקב וגו' כטל מאת ה' כדביבים וגו'
(ילקוט שמעוני מיכה רמ"ז תקנ"ט)

המקור: מכון שילה


המקור: כנ"ל


ט.מי גשמים לברכה אף מי טללים לברכה
דבר אחר מה מי גשמים לברכה אף מי טללים לברכה וכן הוא אומר ויתן לך האלהים מטל השמים, ואומר יערוף כמטר לקחי וגו' ואומר היה כטל לישראל, ואומר והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת ה' וגו'. למטר השמים תשתה מים (כתוב ברמז כ'):(ילקוט שמעוני דברים, רמ"ז, תתנ"ט)
י'.כך אמר הקב"ה לשמים לפי מה שאתם רואים עשו, לסדומים ולבני עשו גפרית ואש, לישראל טל
ללמדך מתחלה שנבראו גזר עליהם הקב"ה ואמר להם לפי מה שתהיו רואים את הבריות כך היו נעשים להם, משל למה הדבר דומה למולייר של זהב, בקש מים חמין הוא מוצא מתוכו, בקש גחלים מוציא מתוכו, כך אמר הקב"ה לשמים לפי מה שאתם רואים עשו, לסדומים ולבני עשו גפרית ואש, לישראל טל, שנאמר והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל (מיכה ה ו).(תנחומא בובר וירא כ"ד)
י"א.
אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁמִּתְבָּרְכִין בָּאָרֶץ וּמִתְבָּרְכִין בַּשָּׁמַיִם, וְכָךְ הִיא הַמִּדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סה, טז): אֲשֶׁר הַמִּתְבָּרֵךְ בָּאָרֶץ יִתְבָּרֵךְ בֵּאלֹהֵי אָמֵן, לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרַךְ יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב כְּנֶגְדוֹ בֵּרְכוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִלְּמַעְלָה. יִצְחָק אָמַר לוֹ (בראשית כז, כח): וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וגו', וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּרְכוֹ בְּטַל וּמָטָר, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ה, ו): וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּטַל וגו'(בראשית רבה ע"ה)

שֶׁמָּא הִטְרַחְתִּיךָ עֲלֵיהֶם לְהָבִיא לְפָנַי מֵהַבְּהֵמָה שֶׁאֵינָהּ בִּרְשׁוּתְךָ[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • לֹא רָאָה בָּלָק בֶּן צִפּוֹר שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם כָּל הַנִּסִּים וְשָׂכַר עֲלֵיכֶם בִּלְעָם, וְהָפַכְתִּי אֶת הַקְּלָלוֹת לִבְרָכוֹת

"עַמִּ֛י מֶה־עָשִׂ֥יתִי לְךָ֖ וּמָ֣ה הֶלְאֵתִ֑יךָ עֲנֵ֥ה בִּֽי" (מיכה:ו', ג')
(במדבר רבה) - מָה הַטְרַחְתִּי לְךָ, שֶׁמָּא אָמַרְתִּי לְךָ הָבִיאוּ לִי עוֹלוֹת מִן חַיּוֹת שֶׁבֶּהָרִים. שָׁלשׁ בְּהֵמוֹת שֶׁבִּרְשׁוּתְךָ (דברים יד, ד): שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים, וְשֶׁבַע שֶׁאֵינָן בִּרְשׁוּתְךָ (דברים יד, ה): אַיָל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר, שֶׁמָּא הִטְרַחְתִּיךָ עֲלֵיהֶם לְהָבִיא לְפָנַי מֵהַבְּהֵמָה שֶׁאֵינָהּ בִּרְשׁוּתְךָ, לֹא צִוִּיתִי אֶלָּא מִבְּהֵמָה שֶׁהִיא בִּרְשׁוּתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב, כז): שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד. וְכֵן (ויקרא א, ב): מִן הַבְּהֵמָה וּמִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן. וְכִי יָצָא סִיחוֹן וְעוֹג לְהִלָּחֵם בָּכֶם וְלֹא הִפַּלְתִּי אוֹתָם לִפְנֵיכֶם, מָה הֶלְאֵיתִי אֶתְכֶם, שֶׁמָּא אָמַרְתִּי לָכֶם לְהָבִיא קָרְבָּן עֲלֵיהֶם, לֹא רָאָה בָּלָק בֶּן צִפּוֹר שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם כָּל הַנִּסִּים וְשָׂכַר עֲלֵיכֶם בִּלְעָם, וְהָפַכְתִּי אֶת הַקְּלָלוֹת לִבְרָכוֹת (כ"ה)

שאין לך (חבה) [חביב] לפני המקום מן הצניעות (שנאמר:) והצנע לכת עם אלקיך[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ובכל זאת אמרה תורה בהם "הצנע לכת", דברים שדרכן לעשותן בצנעא (כגון צדקה לעניים) על אחת כמה וכמה, שיש להצטנע בהם

"הִגִּ֥יד לְךָ֛ אָדָ֖ם מַה־טּ֑וֹב וּמָֽה־יְהוָ֞ה דּוֹרֵ֣שׁ מִמְּךָ֗ כִּ֣י אִם־עֲשׂ֤וֹת מִשְׁפָּט֙ וְאַ֣הֲבַת חֶ֔סֶד וְהַצְנֵ֥עַ לֶ֖כֶת עִם־אֱלֹהֶֽיךָ׃ (שם,ה')
(סוכה מ"ט,ב' - עם פירוש רבי עדיין שטיינזלץ) - והיינו [והוא] שאמר ר' אלעזר, מאי דכתיב [מהו שנאמר]: "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך" (מיכה ו, ח). וכך הוא מפרש: "עשות משפט" — זה הדין, "ואהבת חסד" — זו גמילות חסדים, "והצנע לכת עם אלהיך" — זו הוצאת המת שצריכים זרים לטפל בו והכנסת כלה עניה לחופה שראוי לעשותם בלא פרסומת יתירה. והלא דברים קל וחומר: ומה דברים אלה שדרכן לעשותן בפרהסיא שהרי גם בהלוויית המת וגם בחופה באים רבים להשתתף, ובכל זאת אמרה תורה בהם "הצנע לכת", דברים שדרכן לעשותן בצנעא (כגון צדקה לעניים) על אחת כמה וכמה, שיש להצטנע בהם.

המקור:מקראת תמימות



השיעור הבא[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • [[]]
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.