סקר ארכאולוגי

ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

סקר ארכאולוגי הוא תהליך מחקר ארכאולוגי אשר נועד לתת אומד על השרידים הארכאולוגיים בשטח נתון, באמצעים שונים. לעתים, מטרת הסקר הוא אומד גס בלבד של השטח, על מנת לאתר מקום בו כדאי להשקיע משאבים בחפירה ארכאולוגית מורחבת, ולעתים מהווה הסקר מטרה בפני עצמו, כדרך לקבל מושג על שטח גדול והיחסים בין האתרים הכלולים בתוכו.

סקר ארכאולוגי יכול להתבצע באופן שיטתי, כמו בסקר ישראל או בעקבות צרכים מיוחדים כמו הסקר שנערך על השטחים עליהם נסלל כביש חוצה ישראל, בו נערך סקר על מנת לאתר מקומות בהם יש לערוך חפירות הצלה.

מתודות הסקר

• סקר שטח - זהו הסקר הפשוט ביותר. עוברים על פני השטח הנתון, ברגל או ברכב ממונע, ומאתרים את הממצאים הגלויים על פני השטח. כך למשל היה יהודה שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח שנערך אחרימלחמת ששת הימים באזורים אלה: יהודה, שומרון, והגולן. המטרה הייתה לסיים, מהר ככל האפשר, את מיפוי השרידים הארכאולוגיים הקיימים בטרם יבוצעו שינויים בשטח. הממצאים החשובים התגלו באמצעות איסוף חרסים שאפשרו תיארוך טיפולוגי גס, המעיד על התקופות בו היו האתרים מיושבים.

• תצלומי אוויר משתמשים ככלי עזר, העשוי לסייע באיתור ממצאים הקשים לגילוי בגובה פני הקרקע. סקר אוירי מאפשר בדיקה לעומק של פני השטח. כך לדוגמה : אתר המזבח בהר עיבל בסקר הר מנשה של אדם זרטל התגלה רק לאחר סקר אוירי. כן המבנים המפורסים הקרויים "גלגל" בשומרון. שימוש בסקר אווירי טהור מבוצע כאשר האזורים הנסקרים אינם נגישים לשהות בני אדם בהם או שקיימת סכנה לבאים אליהם

• אמצעי גילוי כגון גלאי מתכות.

• גאופיזיקה

ושיטות מתקדמות כמו :

• • מערכת מידע גאוגרפית באנגלית: Geographic Information systems או GIS היא מערכת מידע המאפשרת ניהול, אחזור וניתוח מידע גאוגרפי תוך שילוב תכנים ממספר שכבות מידע, המבוססות ברובן על מערך מיפוי, אך גם על מאגרי מידע טבלאיים "רגילים". מערכות אלו מבצעות בצד הקלט: קליטה, ארגון ובקרת איכות, ובצד הפלט: הפקה, מיון, שליפה ופילוח של מידע. המערכת מאפשרת לשלב מידע קיים למידע מהשטח ולקבל תמונה כוללת על מצבו בעבר.

• • מערכת הממח"ע GPS מבוססת על מספר רב של לוויינים ייעודיים ששיגרה מחלקת ההגנה של ארצות הברית, המתפעלת את המערכת. הלוויינים סובבים סביב כדור הארץ ומשדרים אות זמן, שאותו קולט המקלט הקרקעי מארבעה לוויינים או יותר. על הקרקע מחושב המרחק בין המקלט והלוויינים, דרך טריאנגולציה למציאת מיקום המקלט. כך ניתן לקבוע את המיקום המדויק של אתר העתיקות ואת היקפו.

• • חישה מרחוק הינו מונח כולל למגוון שיטות לאיסוף מידע מאזור נתון על פני כדור הארץ ללא מגע ישיר עימו, שמתבצע באמצעים מכניים, אלקטרוניים ואופטיים. מטרת החישה היא גילוי וזיהוי של מטרות מסוגים שונים - החל מפעילות צבאית, דרך מדידת זיהום אוויר ועד גילוי נפט. תהליכים אלה משלבים ניתוח ממצאים ממוכן ואנושי. החישה מאפשר גילוי עצמים עתיקים במעמקי הקרקע.

בארץ נוסו השיטות המתקדמות בעת ביצוע סקר הר מנשה שנערך בעזרת תוכנה תוכנה גאוגרפית ArcView לתיעוד וניתוח מימצאי הסקר שהועמדה לרשות החוקר מטעם חברת סיסטמטיקס . באתר החברה נכתב:

	לדברי פרופ' אדם זרטל מאוניברסיטת חיפה: "תוכנת GIS עשויה לתרום רבות לסיכום התוצאות ויישומן. היא תתן לנו ניתוחים סביבתיים והיסטוריים, ואנו צופים לתוצאות משמעותיות ביותר כתוצאה מהפעלתה". באמצעות תוכנת ה GIS ניתן יהיה להציג תופעות תלויות בזמן בצורת אנימציה, כגון את תהליך ההתיישבות לאורך ציר הזמן, לנתח קווי ראיה וניצפות של אתרים (כגון המזבח בהר עיבל) ולהצמיד תמונות ומסמכים לאתרים על גבי המפה. התוכנה תאפשר להציג את כמות הממצאים העצומה של הסקר בצורה אינטואיטיבית וידידותית ותאפשר נגישות רבה לממצאים באמצעות הממשק למשתמש הגאוגרפי.

סקרים חשובים

בארץ ישראל

בארץ ישראל בוצעו סקרים ארכאולוגיים מאז המאה ה-19. הקרן לחקר ארץ ישראל הבריטית ערכה את הסקר הראשון במערבה של ארץ ישראל על ידי החוקרים : קונדר (Conder) וקיטצ'נר (Kitchener) בשנים 1870 – 1880. תוצאות הסקר פורסמו במפה, שמפאת גודלה היה צורך לחלקה לעשרים וששה חלקים; בנוסף פורסמו 6 ספרים, של עבודת הארכאולוגים, הכוללים תיאורים של המקומות הנראים במפה.

לאחר קום המדינה הציע שמואל ייבין, המנהל הראשון של מחלקת העתיקות - היום רשות העתיקות - לדוד בן-גוריון "לערוך סקר ארכאולוגי בשטח מדינת ישראל, כדי שבדורות הבאים ידע כל אחד במדינה מה צפון בשטח המדינה החדשה". הביצוע עצמו הוטל בשנת 1964 על "האגודה לסקר ארכאולוגי של ישראל". תפקידה היה לבצע סקר ארכאולוגי מקיף של מדינת ישראל.

סקר חשוב שנערך מטעם האגודה לסקר ארכאולוגי של ישראל היה "סקר חרום" - יהודה שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח - בו עברו חוקרים על יהודה, שומרון והגולן אשר עברו לשליטת מדינת ישראל בשנת 1967. תוצאות הסקר פורסמו בשנת 1972 ומשמשים עד היום מקור מידע בסיסי על האתרים הארכאולוגיים בארץ ישראל בשלושת האזורים. לאחר מכן בוצעו סקרים משלימים באזורים : הגולן, הרי השומרון, צפון חצי האי סיני ובאתרים היהודיים בדרום הר חברון.

סקר הר מנשה

הפניה לערך מורחב :סקר הר מנשה

סקר הר מנשה נערך על ידי פרופ' אדם זרטל בנחלת שבט מנשה. הסקר הניב סדרת מחקרים (שישה כרכים) וממצאים בעברית (לפי אזורי משנה), מתוכם פורסמו ארבעה, וכן שני כרכים באנגלית.

בתאור ההתפתחות היישובית של אתרי האזור, הסקר עשה שימוש במקורות היסטוריים ומקראיים. יתרון גדול היה לסקר זה: העובדה כי רוב השטח אינו מיושב ונשמרו בו עתיקות מתקופות קודמות. יעידו על כך הנתונים על מספר התושבים המובא ברבים מן האתרים.

בנימין מזר בדברי ההקדמה מתאר את החידוש שבסקר זה. מלבד החידושים בתחום המחקר הארכאולוגי, הסקר נערך לראשונה בהתאם ליחידות נוף. חידוש נוסף היה בהתייחסות לנתונים האקולוגיים, התופסים מקום חשוב במחקר המודרני, כמו: רישום מקורות המים, פירוט המסלע והקרקע, המתקנים החקלאיים, איסוף מבוקר של הקדרות וכן נתונים על האוכלוסייה המקומית.

אדם זרטל, עורך הסקר, שהוא פרופ' באוניברסיטת חיפה וראש החוג לארכאולוגיה בה הביע את הדעה כי: סקר הר מנשה הוא הגדול מסוגו בעולם, הן בשטח והן בזמן (30 שנה). הסקר כלל מעבר רגלי על פני כל השטח באופן מדויק ואיסוף כל המידע הקיים על האתרים, כולל שיחות עם תושבי האתרים.

במסגרת סקר הר מנשה, נסקרו ברכב, באוויר וברגל, 3,000 קמ"ר. נאספו נתונים על גורמי הקבע ועל הגורמים האנושיים: המסלע, הקרקע, המים, הטופוגרפיה, תנאי המעבר - התחבורה וכן גורמי אנוש: חברה, שבט, דת, פולחן ולאום.

סקר ישראל

ראו ערך מורחב:אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל

(ראו קישור להלן)
ניר חסון דיווח בעיתון הארץ מיום 30 ספטמבר 2012 כך הולכים הסוקרים - זה אחד הפרויקטים המדעיים היומרניים ביותר: ארכאולוגים הולכים ברגל וסוקרים כל מטר בישראל ובגדה, כדי למפות אתרים וממצאים, מכלי אבן פרה-היסטורי ועד כפר פלסטיני נטוש. זה נמשך עשרות שנים ויימשך עוד עשורים. בין השאר נכתב בכתבה:

• החיפושים החלו בשנת 1978, ליד בית שאן. ואדי אחר ואדי, גבעה אחר גבעה, הם צעדו וירדו לאטם דרומה. היום, 34 שנים מאוחר יותר, הם הגיעו כמעט עד יריחו. "אפשר לומר שאין מטר שלא הלכנו בו", אומר זרטל,
• כך נערך אחד מהפרויקטים המדעיים ארוכי הטווח והיומרניים בישראל - פרויקט הסקר הארכיאולוגי. מטרתו ללכת לאורכה ולרוחבה של הארץ, במובן הכי מילולי של הביטוי - לרדת לכל גיא, לטפס לכל כיפה, לצעוד בכל תלם חרוש באדמה - ולסקור בשיטתיות סיזיפית כל מטר כדי למפות במדויק את האתרים הארכיאולוגים וההיסטוריים בישראל ובגדה המערבית. פרויקט הסקר, שהחל ב-1964, מיועד להסתיים - אם בכלל - בעוד כמה עשורים.
• לפני כשש שנים החליטה רשות העתיקות, שמובילה היום את הפרויקט, להפסיק להדפיס את כרכי הסקרים עבי הכרס שהדפיסה עד אז, ולהעלות את כל המידע לרשת. באחרונה הושק האתר המחודש של הסקר, שכולל 3,000 אתרים ארכיאולוגיים, מתוך 25 אלף האתרים שמופו עד היום בכמחצית משטח המדינה.

המקור: הכתבה מעיתון הארץ

קישורים חיצוניים

• סקר ישראל - תאור כללי, אתר רשות העתיקות