ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית - 19 במרץ 2008

שפות איטליה שפות וניבים בסרדיניה

סרדוֹ‏ (איטלקית , במקור סרדוּ‏ או באזורים שונים, בהתאם לתרבות המקומית, מכונה השפה גם בשם סרדה (sarda) . השפה נימנית על השפות רומאנית הכלולות בשפות הודו-אירופית. משנת 1997 היא מוכרת כשפה רישמית של האזור האוטונומי של סרדיניה יחד עם השפה האיטלקית.

לפי הערכה, מספר דוברי שפת הסרדו בעולם מגיע ל-2.5 מיליון. דוברי השפה מחוץ לאי הם מהגרים המצויים במדינות הבאות : אוסטרליה, גרמניה, ארצות הברית ובריטניה

בויקיפדיה בשפה הסרדית "Limba sarda" יש 478 ערכים.

אפיוני השפה[עריכה | עריכת קוד מקור]

השפה נחשבת לשמרנית ביותר מבין השפות הרומאיות המערביות, אשר מוצאן מהשפה הלטינית. ניתן למצוא אותה בשני ניבים עיקריים:

  • הקאמפידנזה (campidanese)- הניב מדובר בחלק המרכזי-דרומי של האי, באזור בו מצויה אוכלוסייה של 900,000 תושבים, כמחצית מאוכלוסיית האי. הניב נחשב יחסית כמרוחק מהשפה הלטינית.

יחסית לניב השני הנפוץ, הניב לוגודורזה -נאורזה, הוא נחשב להומוגני יותר. עם זאת קיים מיון משני לשבע ניבים:

  1. דרומי meridionale
  2. מרכזי centrale
  3. מזרחי occidentale o rustico
  4. אזורי סוצ'יטאנו sulcitano
  5. אזורי סאראבזה sarrabese
  6. ברבריצ'נו דרומי barbaricino meridionale
  7. אזורי אוגליאסטרינו ogliastrino
  • לוגודורזה -נאורזה (logudorese-nuorese) - ניכרות בו השפעות השפות הקטלינית והלטינית. הניב מדובר באזורים הצפוניים של האי, המכונים בשם : Capo di sopra - שפירושו -הראש העליון, וכולל את הפרובינציות של סאסארי, אולביה טמפיו, נאורו וחלק מאוריסטיאנו. העיר המרכזית של האזור היא סאסארי והיא משקל נגד לעיר הראשית של האי קליארי שכונתה בשם : Capo di sotto שפירושו - הראש התחתון . באופן מסורתי, שתי הערים חילקו בינהם את האי באופן מינהלי .

מספר דוברי ניב זה נאהד ב-400,000 . הוא כולל שני ניבי משנה:

  • לוגודורזה.
  • נאורזה

לוח השוואתי של מילים בשפות הדומות ללטינית[עריכה | עריכת קוד מקור]

לטינית צרפתית איטלקית ספרדית קטלנית פורטוגזית סרדו
clave(m) clef chiave llave clau chave crae/crai
nocte(m) nuit notte noche nit noite notte/notti
cantare chanter cantare cantar cantar cantar cantare/cantai
capra(m) chèvre capra cabra cabra cabra cabra/craba
lingua(m) langue lingua lengua llengua língua limba/lingua
platea(m) place piazza plaza plaça praça pratha/pratza
ponte(m) pont ponte puente pont ponte ponte/ponti
ecclesia(m) église chiesa iglesia església igreja creia/cresia
hospitale(m) hôpital ospedale hospital hospital hospital ispidale/spidali
(formaticu(m fromage formaggio queso formatge queijo casu

תולדות השפה ומוצאה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תולדות האי סרדיניה מצביע על בידודה מהיבשבת ההאירופאית עד לעת החדשה. עובדה זו שמרה על היסודות הרומאיים (לטיניים ואטרוסקים) של השפה, יחד עם השפות הקדם-רומאיות שהיו באי. שפת הסרדו, בדומה לשפות לטיניות אחרות ספגה השפעות מהשפות הבאות:

וכן השפעות מישניות מהשפות:


מוצא השפה, המוכנה לעיתים בכינוי פאלאוסרדיניאן (Paleosardinian), עדיין לא ברור. לא מעט בשל העדר עדויות בכתב. ממצאים בכתב יש רק מימי הביניים.

מחקרים רבים ניסו לגלות את מקורן הלא-ידועים של השפה מורשים קדם-רומאיים. כאשר ההשערה ההתחלתי קושרת את העם הסרדי עם השרדנה - גויי הים

החוקר מסימו פיטאו (Massimo Pittau) טען בשנת 1994 כי הוא מצא שורשים לטינים דומים הן בשפה האטרוסקית והן בשפה נוראגית - שפה מקומית באי. ידוע על הקשר בין האטרוסקים מטוסקנה לבין סרדיניה

רווחת דעה כי יש לצפות כי השפה הקדומה הפאלאוסרדיניאן אמורה להיות דומה לשפות האיבריות והסיקוליאנית.

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]


קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.