ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית - 19 במרץ 2008
סרדוֹ (איטלקית , במקור סרדוּ או באזורים שונים, בהתאם לתרבות המקומית, מכונה השפה גם בשם סרדה (sarda) . השפה נימנית על השפות רומאנית הכלולות בשפות הודו-אירופית. משנת 1997 היא מוכרת כשפה רישמית של האזור האוטונומי של סרדיניה יחד עם השפה האיטלקית.
לפי הערכה, מספר דוברי שפת הסרדו בעולם מגיע ל-2.5 מיליון. דוברי השפה מחוץ לאי הם מהגרים המצויים במדינות הבאות : אוסטרליה, גרמניה, ארצות הברית ובריטניה
בויקיפדיה בשפה הסרדית "Limba sarda" יש 478 ערכים.
אפיוני השפה[]
השפה נחשבת לשמרנית ביותר מבין השפות הרומאיות המערביות, אשר מוצאן מהשפה הלטינית. ניתן למצוא אותה בשני ניבים עיקריים:
- הקאמפידנזה (campidanese)- הניב מדובר בחלק המרכזי-דרומי של האי, באזור בו מצויה אוכלוסייה של 900,000 תושבים, כמחצית מאוכלוסיית האי. הניב נחשב יחסית כמרוחק מהשפה הלטינית.
יחסית לניב השני הנפוץ, הניב לוגודורזה -נאורזה, הוא נחשב להומוגני יותר. עם זאת קיים מיון משני לשבע ניבים:
- דרומי meridionale
- מרכזי centrale
- מזרחי occidentale o rustico
- אזורי סוצ'יטאנו sulcitano
- אזורי סאראבזה sarrabese
- ברבריצ'נו דרומי barbaricino meridionale
- אזורי אוגליאסטרינו ogliastrino
- לוגודורזה -נאורזה (logudorese-nuorese) - ניכרות בו השפעות השפות הקטלינית והלטינית. הניב מדובר באזורים הצפוניים של האי, המכונים בשם : Capo di sopra - שפירושו -הראש העליון, וכולל את הפרובינציות של סאסארי, אולביה טמפיו, נאורו וחלק מאוריסטיאנו. העיר המרכזית של האזור היא סאסארי והיא משקל נגד לעיר הראשית של האי קליארי שכונתה בשם : Capo di sotto שפירושו - הראש התחתון . באופן מסורתי, שתי הערים חילקו בינהם את האי באופן מינהלי .
מספר דוברי ניב זה נאהד ב-400,000 . הוא כולל שני ניבי משנה:
- לוגודורזה.
- נאורזה
לוח השוואתי של מילים בשפות הדומות ללטינית[]
לטינית | צרפתית | איטלקית | ספרדית | קטלנית | פורטוגזית | סרדו |
clave(m) | clef | chiave | llave | clau | chave | crae/crai |
nocte(m) | nuit | notte | noche | nit | noite | notte/notti |
cantare | chanter | cantare | cantar | cantar | cantar | cantare/cantai |
capra(m) | chèvre | capra | cabra | cabra | cabra | cabra/craba |
lingua(m) | langue | lingua | lengua | llengua | língua | limba/lingua |
platea(m) | place | piazza | plaza | plaça | praça | pratha/pratza |
ponte(m) | pont | ponte | puente | pont | ponte | ponte/ponti |
ecclesia(m) | église | chiesa | iglesia | església | igreja | creia/cresia |
hospitale(m) | hôpital | ospedale | hospital | hospital | hospital | ispidale/spidali |
(formaticu(m | fromage | formaggio | queso | formatge | queijo | casu |
תולדות השפה ומוצאה[]
תולדות האי סרדיניה מצביע על בידודה מהיבשבת ההאירופאית עד לעת החדשה. עובדה זו שמרה על היסודות הרומאיים (לטיניים ואטרוסקים) של השפה, יחד עם השפות הקדם-רומאיות שהיו באי. שפת הסרדו, בדומה לשפות לטיניות אחרות ספגה השפעות מהשפות הבאות:
וכן השפעות מישניות מהשפות:
- קטלנית
- ספרדית
- איטלקית
מוצא השפה, המוכנה לעיתים בכינוי פאלאוסרדיניאן (Paleosardinian), עדיין לא ברור. לא מעט בשל העדר עדויות בכתב. ממצאים בכתב יש רק מימי הביניים.
מחקרים רבים ניסו לגלות את מקורן הלא-ידועים של השפה מורשים קדם-רומאיים. כאשר ההשערה ההתחלתי קושרת את העם הסרדי עם השרדנה - גויי הים
החוקר מסימו פיטאו (Massimo Pittau) טען בשנת 1994 כי הוא מצא שורשים לטינים דומים הן בשפה האטרוסקית והן בשפה נוראגית - שפה מקומית באי. ידוע על הקשר בין האטרוסקים מטוסקנה לבין סרדיניה
רווחת דעה כי יש לצפות כי השפה הקדומה הפאלאוסרדיניאן אמורה להיות דומה לשפות האיבריות והסיקוליאנית.
הערות שוליים[]
קישורים חיצוניים[]
- מילון לשפה הסרדית- המתנהל בשפות: איטלקית, סרדית ואנגלית