המשלחת הישראלית של אגודת דנטה אליגיירי לטיול לסרדיניה - יוני 2015 מאורגן ומנוהל על ידי דוד פטסי, יו"ר האגודה.
קריאת האגודה: בואו איתנו, ליהנות מטיול שלא יישכח!
אי מעורר פליאה בזכות ניגודיו הטבעיים,האורות, הצבעים והחופים המתפתלים לאורכו. ארץ שמסורותיה עתיקות ימים ובחלקים ממנה האדם הוא נוכחות נדירה והשקט הוא הניב המדובר ביותר.
כן! בואו איתנו ותיהנו מיינות טובים ומאכלים טעימים, בנופים פראיים בין סלעי גרניט ושקיעות טובעות במים.
תרגום לעברית - בואו איתנו! כדי ליהנות מטיול שלא ישכח!
באי המעוררת הפתעה בשל הניגודים שבה: האורות וצבעים, בארץ בעלת מסורות עתיקות, עם שערי אבן, הנפתחים לעבר עולמות נעלמים. נגלה עולם הפרוע ששלט בים החולש על מרחב, המתפתל לאורך החופים. באזורים מסוימים כמעט אין נוכחות אנושית, השתיקה שלטת ואפילו הניב המקומי אינו מוכר !
כן! בואו איתנו, שבו אתה יכול לטעום יינות ומאכלים טעימים המעוררים את החושים, בין סלעי גרניט ושקיעות הצוללות לתוך המים.
A -הקתדרלה של קליאריCagliari Cathedral - Cathedral - נבנתה במאה ה-13 בסגנון Pisan-Romanesque. בשנת 1930 היא קבלה את החזית הנוכחית בסגנון Neo-Romanesque כדוגמת הקתדרלה של פיזה.
K - הגאטו של היהודים - "Ghetto degli Ebrei" - מבנה המכונה "הגאטו של היהודים" - היה מתקן צבאי - היום מוזיאון לאומנות
נפת קליארי[]
שלוש אתרים הקשורים ליהודים
"אי היהודים"
חוף קיה (Spiaggia di Chia) - הוא אתר נופש בדרום סרדיניה הנחשב לאחד מחופי הים היפים באירופה. משה גלעד כתב ביום 22 ביוני 2012 8 מקומות שלא כדאי לפספס בסרדיניה על "הסלע היהודי": "במרכז המפרץ ניצב צוק סלע גדול, משונן, שנושא את השם המוזר "אי היהודי" (Isola Su Giudeu). למרות מאמצים לא הצלחתי לברר מה מקור השם"
[Mimmo Martinucci, Sognando le isole italiane. Guida per radioamatori. Vol. 2 - Sardegna e le sue isole minori. Liguria e le sue isole, Albino, Sandit Libri, 2007, ISBN 978-88-89150-56-6. המקור]
בסמל העיר סיני ניתן לראות ציור של הר - אולי מסל את הר סיני ?
סיני - כשמה כן היא Sinnai היא עיר במטרופולין של קליארי
מרקלגוניס - לדעת חוקרים מקור שמה של העיר ס הוא שֵׁמִי. לפי דעה זו שמה של מורכב משתי מילים בשפה שמית : מרה (Mara) שפרושה "ביצה" ו-קלגוניס (Calagonis) שפרושה "מקום פורה" - אולי "כלכלה". שמות התואר מתאימים לגאוגרפיה של האזור. מכאן גם נובעת התאוריה על נסיבות יסודה של העיר . לפי ההיסטוריון סלוטור ויטל (Salvatore Vidal) מאוניברסיטת קליארי, בעת העתיקה הוקמו באזור שני כפרים: מרה וקלגוניס. מקורם של השמות הוא משתי מילים שמיות: המרה (Hamara) וכלכלה (Chalaca); מרה, כשם המקום בו עברו בני ישראל במדבר סיני בעת יציאתם ממצרים. היישוב השני, שנקרא קלגוניס (Kalagonis), נחשב פורה מאוד וגרו בו לפי השערה 80,000 תושבים.
{"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"600px","height":"500px","centre":false,"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":false,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"\u003Cdiv class=\"mw-parser-output\"\u003E\u003Cp\u003E(Catacombe di Sant'Antioco)\n\u003C/p\u003E\u003C/div\u003E","title":"(Catacombe di Sant'Antioco)\n","link":"","lat":39.069617,"lon":8.450758,"icon":""},{"text":"\u003Cdiv class=\"mw-parser-output\"\u003E\u003Cp\u003E(Museo archeologico comunale Ferruccio Barreca)\n\u003C/p\u003E\u003C/div\u003E","title":"(Museo archeologico comunale Ferruccio Barreca)\n","link":"","lat":39.075818,"lon":8.451776,"icon":""},{"text":"\u003Cdiv class=\"mw-parser-output\"\u003E\u003Cp\u003E(TOFET)\n\u003C/p\u003E\u003C/div\u003E","title":"(TOFET)\n","link":"","lat":39.075561,"lon":8.450801,"icon":""},{"text":"\u003Cdiv class=\"mw-parser-output\"\u003E\u003Cp\u003E(Villaggio Ipogeo)\n\u003C/p\u003E\u003C/div\u003E","title":"(Villaggio Ipogeo)\n","link":"","lat":39.070267,"lon":8.451143,"icon":""}]}
הצב את העכבר על הסימן ותקבל את שמו
בתמונה רק החלק הצפוני של העיר
התופת - משה גלעד כתב ביום 22 ביוני 2012 על 8 מקומות שלא כדאי לפספס בסרדיניה על האתר "התופת" בסנט' אנטיוכיה הוא כתב :"בכדי חרס קטנים נטמנו כאן לפני 2500 שנים ילדים שמתו בגיל צעיר. האתר המוזר הזה יפה עכשיו במיוחד בגלל שילוב צבעים עליז שלא הולם את שמו ואת ייעודו. לצד הסלעים הגדולים המכוסים אזוב צהוב בוהק פורחים פרחי פרג אדומים-כתומים ולצדם כמה עצים גדולים וירוקים".
הקטקומבות סנט'אנטיוכו התגלו בשנת 1894 בעיירה . התגלו שתי קטקומבות נוצריות ושתים עבריות. אשר לקטקומבות העבריות, אלו הם הממצאים העתיקים ביותר באי . באחת הקטקומבות העבריות נמצאו כתובות וציורים המעידים על דתם של אלו שנקברו בהם.
הכפר הפיניקי באתר קטקומבות "כמה מאות מטרים משם חפורות בסלע הלבן עשרות מערות, שבהן התגוררו עד לפני 20 שנה תושבי הכפר. כיום זה אתר מסודר, שמאפשר להכיר את אורח החיים של אלה שחיו בתוך האבנים."
קטקומבות קטנה התגלתה מתחת Piazza Parrocchia מימין לכנסייה. שם נמצא ציור של המנורה בעלת שבע זרועות וכן הכתובת : "“Beronice in pace iuvenis moritur, vir bonus in pace bonus”,
הוא כולל אוסף ממצאים של "התופת" וכן שרידים מהתרבות הרומית שנמצאו באי.
ה"תופת" על רקע המוזיאון - צילם : Olivier Levy - Collection personnelle
אתרים לבחירה[]
המפה נטענת...
{"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"380px","centre":false,"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":false,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"\u003Cdiv class=\"mw-parser-output\"\u003E\u003Cp\u003EA) Museo dell'Arte Mineraria Iglesias)\n\u003C/p\u003E\u003C/div\u003E","title":"A) Museo dell'Arte Mineraria Iglesias)\n","link":"","lat":39.311398,"lon":8.531424,"icon":""},{"text":"\u003Cdiv class=\"mw-parser-output\"\u003E\u003Cp\u003EB) -Grotta di Santa Barbara - Miniera di San Giovanni\u202c)\n\u003C/p\u003E\u003C/div\u003E","title":"B) -Grotta di Santa Barbara - Miniera di San Giovanni\u202c)\n","link":"","lat":39.282393,"lon":8.495092,"icon":""},{"text":"\u003Cdiv class=\"mw-parser-output\"\u003E\u003Cp\u003EMuseo del Carbone della Grande Miniera di Serbariu\nCarbonia(C)\n\u003C/p\u003E\u003C/div\u003E","title":"Museo del Carbone della Grande Miniera di Serbariu\nCarbonia(C)\n","link":"","lat":39.160878,"lon":8.510296,"icon":""},{"text":"\u003Cdiv class=\"mw-parser-output\"\u003E\u003Cp\u003E(D) Museo Archeologico Villa Sulcis\u05b0\n\u003C/p\u003E\u003C/div\u003E","title":"(D) Museo Archeologico Villa Sulcis\u05b0\n","link":"","lat":39.165204,"lon":8.525917,"icon":""},{"text":"\u003Cdiv class=\"mw-parser-output\"\u003E\u003Cp\u003E(Catacombe di Sant'Antioco )\n\u003C/p\u003E\u003C/div\u003E","title":"(Catacombe di Sant'Antioco )\n","link":"","lat":39.069617,"lon":8.450758,"icon":""}]}
הצב את העכבר על החץ ותקבל את שם האתר
A המוזיאון למלאכת הכריה באינגליס הליכה בגלריות ובביקור בתערוכות בהדרכת מומחי האיגודוכך לחוות תחושות ייחודיות ולקבל הבנה עמוקה יותר של ההיבטים האנושיים, חברתיים ומדעיים של עידן הכרייה .
B מערת הנטיפים בסנטה ברברה - אינגלסיס המערה של סנטה ברברה, הממוקמת בתוך המכרה סן ג'ובאני, התגלתה בטעות על ידי כורים בשנת 1952, במהלך החפירה של תנור. מגיעים אליה באמצעות באמצעות רכבת חשמלית העוברת במנהרה,וממנה למעלית .
C המוזיאון הגאוגרפי של הכריה מוזיאון יחידי במינו שזכה להכרה מיוחדת של אונסקו. המוזיאון נמצא במכרה שננטש וכולל הדגמה של מרכיבי המבנה כפי שהיו בזמן פעילותו. במקום שבו פעלו המכרות במשך 6,000 שנה.
D המוזיאון הארכאולוגי של וילה סולצ'יס הוא המוזיאון המרכזי של אזור Sulcis בדרום מערב סרדיניה] הוא נפתח בשנת 1988 וכולל אוספים מהתקופות: הנאוליטית העתיקה, הפניקים והביזנטית.
נפת מדיו קאמפידנו[]
אתרים בפארק ג'יארה[]
פארק גי'ארה היא רמת בזלת של מנוחה טבלאית מעל חוואר תיכונית מיוקן בינוני-נמוך. הגובה הממוצע של הרמה הוא כ 560 מ 'ברקע שני תבליטים Monti Zepparedda (608m) e Zeppara Manna 581m, שהם שני מבנים וולקניים עתיקים שעדיין ניתן לראות מכתשים. התכונה המיוחדת של האתר היא הנוכחות של שם שפת המקום "Paùli" כביכול של הבריכות זמניות, שקעים במצע בזלת בתוך אשר אוספת מי גשמים. באתר מצויים Poa bulbosa, Trifolium subterraneum e Morisia monanthos
מוזיאון הסוסים הפראיים של גי'ארה כולל אוסף את הממצאים אודות הסוסים, תוך התמקדות במציאות מושרשת בזיכרון ההיסטורי של העם שלה והשתמר דרך התרבות החומרית, העבודה, הסיפורים, הסביבה.
האתרים בפארק ג'יארה והארכיאולוגיים[]
המפה נטענת...
{"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"300px","height":"380px","centre":false,"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":false,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"\u003Cdiv class=\"mw-parser-output\"\u003E\u003Cp\u003E(La Giara di Gesturi A)\u05b0\n\u003C/p\u003E\u003C/div\u003E","title":"(La Giara di Gesturi A)\u05b0\n","link":"","lat":39.737573,"lon":9.023549,"icon":""},{"text":"\u003Cdiv class=\"mw-parser-output\"\u003E\u003Cp\u003E(B Museo del Cavallino della Giara\u05c2)\n\u003C/p\u003E\u003C/div\u003E","title":"(B Museo del Cavallino della Giara\u05c2)\n","link":"","lat":39.79524,"lon":9.00726,"icon":""},{"text":"\u003Cdiv class=\"mw-parser-output\"\u003E\u003Cp\u003E(C Su Nuraxi di Barumini)\n\u003C/p\u003E\u003C/div\u003E","title":"(C Su Nuraxi di Barumini)\n","link":"","lat":39.705833,"lon":8.990556,"icon":""},{"text":"\u003Cdiv class=\"mw-parser-output\"\u003E\u003Cp\u003E(D Nuraghe Su Mulinu)\n\u003C/p\u003E\u003C/div\u003E","title":"(D Nuraghe Su Mulinu)\n","link":"","lat":39.63445,"lon":8.994063,"icon":""},{"text":"\u003Cdiv class=\"mw-parser-output\"\u003E\u003Cp\u003E(E Bruncu Madugui)\n\u003C/p\u003E\u003C/div\u003E","title":"(E Bruncu Madugui)\n","link":"","lat":39.759685,"lon":8.950253,"icon":""}]}
הצב את העכבר על החץ ותקבל את תיאור האתר
A - פארק גי'ארה - מישור וולקני, שמקורו בשני הרי געש כבויים. עשיר בצמחיה.
C - סו נוראז'י די ברומיני (Su Nuraxi di Barumini) הוא אתר נוראגה הממוקם סמוך ממערב לעיירה ברומיני במרכז סרדיניה, והנחשב לאתר הנוראגי הידוע, הגדול והחשוב ביותר באי. הוא הוכר בתור "אתר מורשת עולמי".
D - הנוראג סוּ-מוּלִינוּ (Nuraghe Su Mulinu) נמצא מדרום לכפר וִילהנוּבָפְרַנְקָהVillanovafranca בנפת מדיו קאמפידנו הוא משתרע על שטח של 80 על 50 מטר בקרוב. הוא בנוי אבני גיר קטנות כמו באל-אחוואט. הדמיון בולט למדי.
E -בְּרוּנְקוֹ-מָדוּגוּי' (Bruncu Madugui), אתר פְּרוֹטוֹ-נוּרָאג (Proto-nuraghe), נבנה בטכניקת קיקלופית עם בלוקים של בזלת.
אחד המעברים באתר, מחזיק מעמד 3,000 שנה - 2015
לכאן מגיעים בסוף "הפרוזדור" - לא ברור למה שימשו התאים 2015
סרטני הסברה[]
Barumini - Sardegna - Patrimonio dell'Umanità
Sardegna - Il nuraghe di Barumini
אתר המוזיאון - פתוח כל השנה - לעיתים נסגר, מטעמי בטיחות, בשל הגשמים
אדם זרטל כתב על האתר בספרו סודו של סיסרא: "הירידה אל פני המים נעשית במדרגות בנויות יפה, בתוך מסדרון בנוי אבני בזלת מוחלקות ("גזית בזלת"). סביב הבאר יש מעגל גדול בנוי וספסלים בתוכו, ולא הרחק משם מעגל נוסף, הארכיאולוגגים הסרדים משערים שהיה כאן מרכז לפולחנה של "אלוהות המים" ונערכו גם אספות גדולות. שריד לכך יש עד היום בכנסיות עם פולחן של מים קדושים, שנבנו בסמוך"
הר האובסידיאן במוֹנְטֶה אַרְצִ'י - ברכס שלוש הפסגות וולקניות:Sa Trebina Longa (812 m), Sa Trebina Lada (795 m) e Su Corongiu de Sizoa (463m) שלוש הפסגות הסלעיות יוצרים סוג של חצובה ממנו את שמו של Sa Trebina.המעטפת של מונטה ארצ'י נוצר על ידי יציקה לבה בזלת תוך עמוד השדרה שלה היא trachite - aphanitic to porphyritic texture.
בסידיאן היא זכוכית וולקנית שחורה ומבריקה. אפשר לעשות ממנה סכינים, מגלים וגרזיני אבן. חומא האובסידיאן יפה ומבריק, קשה, חד ושביר יותר מאבן צור.
סרדיניה -סרדיניה' (בסרדו (שפה קדומה של עמי האי) : Sardigna או Sardinna, באיטלקית: Sardegna) הוא אי בים התיכון ומחוז אוטונומי בעל מעמד מיוחד באיטליה. יש המשערים כי האי נקרא על שם השרדנה, עם שחי בעת העתיקה על השרדנה בארץ-ישראל. האי הוא השני בגודלו בים התיכון, (אחרי סיציליה), והוא נמצא 12 ק"מ דרומית לקורסיקה (חלק מצרפת), במזרח: במרחק של כ-200 ק"מ מחופי חצי האי האיטלקי, ומדרום: ומחוף תוניסיה שבאפריקה. העיר החשובה באי היא קליארי, שהיא גם בירת הפרובינציה הקרויה בשמה. העיר השנייה בחשיבותה היא סאסארי.סרדיניה היא מחוז אוטונומי בעל מעמד מיוחד ברפובליקה האיטלקית לפי החוקה משנת 1948, בשל התרבות בעלת המאפיינים האתניים והלשוניים הייחודיים. הביטוי המעשי של האוטונומיה הוא בהצגה והבלטה של האופי המיוחד של האזור בתחומי המינהל, החינוך והתרבות. השפות המדוברות באי הן איטלקית וסרדית - שפה שמקורה בלטינית עם השפעות של שפות נוספות. בצפונו של האי השפה המדוברת היא קורסיקאית. כ-40% מתושבי העיר אלגרו שבצפון האי מדברים בניב מקומי של קטלאנית - עקב שלטון ספרד באי. באי קיימים מספר מכרות זהב וכסף, אולם עיקר כלכלת האי מתבססת על תיירות וייצור יין ומוצרי שעם.
יהדות סרדיניה - יהדות סרדיניה הייתה קהילה יהודית שהתקיימה באי סרדיניה מהמאה הראשונה ועד סוף המאה ה-15. מאז גירוש ספרד אין נוכחות יהודית משמעותית בסרדיניה.תחילתו של יישוב יהודי בסרדיניה במאה הראשונה, עת החליט הקיסר טיבריוס להגלות לסרדיניה 4,000 צעירים יהודים. באי נמצאו שרידי חפצים של פולחן יהודי מן המאה ה-6, כגון פנכות לשמן עם סמלי מנורה וכתובות עבריות בקטקומבות בסנט'אנטיוכו. קהילה יהודית גדולה יותר, המונה אלפים אחדים, נוצרה באי לאחר כיבושו על ידי ממלכת ספרד במאה ה-12. רחובות המכונים "רחוב היהודים" מצויים בערים קליארי ואלגרו . כחלק מגירוש ספרד בחצי האי האיברי, השלטון הספרדי ציווה על גירוש היהודים מהאי בשנת 1492, כשם שגורשו משאר המקומות בדרום איטליה שבהם שלטה ספרד: מדרום לעיר רומא ומהאי סיציליה.
תרבות נוראגנית - התרבות הנוראגנית היא תרבות שנוסדה בסרדיניה והתפשטה לאי השכן קורסיקה. היא מקיפה תקופה המתחילה לפני המאה ה-17 לפנה"ס - היא ראשית תקופת הברונזה, עד המאה ה-2, בתקופת ההקיסרות הרומית. היא נחשבת לתרבות פרהיסטוריה היות שלא נמצאו ממנה ממצאים בכתב. שמה של התרבות נובע מהמגדלים הנוראגיים הגולמיים האופייניים לה שהם פרי התפתחות של התרבות המגליתית, אשר בה נבנו מבנים מאבנים גדולות ללא חומרי מלוי ביניהם. בתקופה זו נבנו הדולמנים והמנהרטים.מספרם של מבנים אלה לסוגיהם מגיע ל-7,000
נוראגה - נוראגה (סרדו יחיד Nuraghe; רבים Nuraghes או Nuraghi) הוא סוג של מבנה מגליתי פרהיסטורי עגול הנפוץ מאוד באי סרדיניה באיטליה.לא ברור מתי בדיוק הוקמו הנוראגים הראשונים, אך נראה שהדבר קרה בסביבות שנת 1800 לפנה"ס. שיאם של הנוראגים היה בתקופת הברונזה, בין 1500 ל-1100 לפנה"ס. בתקופת הברזל, החל משנת 900 לפנה"ס לערך, שוב לא קמו נוראגים חדשים, אך אלה הקיימים המשיכו להיות בשימוש עד הכיבוש הרומי במאה ה-2 לפנה"ס ואף לאחריו.
.סרדוֹ (איטלקית , במקור סרדוּ או באזורים שונים, בהתאם לתרבות המקומית, מכונה השפה גם בשם סרדה (sarda) . השפה נימנית על השפות רומאנית הכלולות בשפות הודו-אירופית. משנת 1997 היא מוכרת כשפה רישמית של האזור האוטונומי של סרדיניה יחד עם השפה האיטלקית. לפי הערכה, מספר דוברי שפת הסרדו בעולם מגיע ל-2.5 מיליון. דוברי השפה מחוץ לאי הם מהגרים המצויים במדינות הבאות : אוסטרליה, גרמניה, ארצות הברית ובריטניה. בויקיפדיה בשפה הסרדית "Limba sarda" יש 478 ערכים.
שרדנה - או שרדן (Sherden), הם אחת מקבוצות גויי הים הנזכרות בתעודות מצריות בכתב החרטומים. מוצאם מאזור הים התיכון, אך המקום המדוייק של מוצאם אינו ידוע. המידע עליהם אינו רב ומשאיר שאלות פתוחות לא מעטות.גויי הים (Sea Peoples) הוגדרו על ידי האגיפטולוגים בסוף המאה ה-19 כקבוצות של עמים או שבטים, שפשטו על החופים הצפוניים והמזרחיים של הים התיכון במהלך המאות 14 עד 12 לפנה"ס. במיוחד ניתן לעקוב אחרי תנועותיהם באזורי אנטוליה, סוריה, כנען ומצריים.רוב האיזכורים עליהם הם ממקורות מצריים, אך השרדנה נזכרים גם באוגרית ובמכתבי אל עמארנה.
תרבות[]
האם גויי הים הגיעו לארץ ישראל מסרדיניה ? - אדם זרטל בספרו סודו של סיסרא אעלה את ההשערה כי גויי הים הגיעו לארץ ישראל מסרדיניה ?. ההשערה התגבשה בעקבות ממצאי החפירות באתר אל-אחוואט בנחל עירון. המסקנה התגבשה בעקבות הדמיון במבנים שנמצאו באתר בנחל עירון (ועוד אתרים בודדים נוספים בסביבה) לבין האתרים בסרדיניה. לדעתו, ייתכן כי אתר אל-אחוואט הייתה עירו של סיסרא שר צבא יבין, מלך כנען, שנלחם בימי השופטים בדבורה הנביאה ובברק בן אבינועם שהנהיגו את עם ישראל. כפי שנאמר בספר שופטים.
אדם זרטל בחן את האפשרות כי מוצאו של סיסרא הוא מגויי הים, מסרדיניה. בספר הוא מספר על הרעיון, על הקשר שיצר עם ארכאולוגיים באוניברסיטת קליארי באי סרדיניה, על השתתפות סטודנטים מהאי בחפירות בנחל עירון, על ועל ביקורו באי ובאתרים הדומים לאלו שנמצאו בארץ ישראל.
פָּאדרֶה פָּדרוֹנֶה – אבי, אדוני - פָּאדרֶה פָּדרוֹנֶה – אבי, אדוני הוא שם סיפרו האוטוביוגרפי של גָּוִוינוֹ לֶדָה, אשר תורגם מאיטלקית על-ידי מירון רפופורט בהוצאת ספרית פועלים, תשע"ד, 235 עמ'. בכל סרלואי כתבה בקורת על הספר והכותרת שניתנה למאמר הייתה שבבים עפים כשחוטבים ילדים . באקרנים הוצג סרט באותו נושא. בין השאר נכתב בבקורת על הספר:
מחלת האבנים ספרה של מילנה אגוס - מחלת האבנים הוא ספרה של מילנה אגוס. תירגמה מאיטלקית: מרים שוסטרמן. הוצאות כתר, הספרייה החדשה, הקיבוץ המאוחד ספרי סימן קריאה, 122 עמ', 72 שקלים . איימן סיכסק כתבה על הספר באתר הארץ ביום 1 באפריל 2009 אי-אהבה - בפתיח מאמר:"התואר של הסופרת האיטלקייה הגדולה ביותר פנוי ברגע זה" - מודיעה העטיפה האחורית של "מחלת האבנים", בציטוט מהעיתון האיטלקי "קוריירה דלה סרה" - "וזו הזדמנות להעניקו למלינה אגוס". ואמנם, "מחלת האבנים" מתאפיין בגישה מעניינת לרבים מן הנושאים שבהם עסקה הסופרת שאליה מרמז התואר שמילנה אגוס מוכתרת בו; הסופרת שעל שמה נקרא פרס חשוב שאגוס גרפה - אלזה מורנטה."
![אחד המעברים באתר, מחזיק מעמד 3,000 שנה - 2015](/he/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Su_Nuraxi_di_Barumini_67.jpg "Su Nuraxi di Barumini 67.jpg (3.67 מ"ב)")
![לכאן מגיעים בסוף "הפרוזדור" - לא ברור למה שימשו התאים 2015](/he/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Su_Nuraxi_di_Barumini_56.jpg "Su Nuraxi di Barumini 56.jpg (3.88 מ"ב)")
.jpg "JANAS 27-09-2005 ARBATAX (1).jpg (861 ק"ב)")
![Spanish Tower](/he/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Sardinien_arbatax_Turm.jpg "Sardinien arbatax Turm.jpg (213 ק"ב)")
![Beach of Rocce Rosse](/he/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Sardinien_arbatax_031006_07.jpg "Sardinien arbatax 031006 07.jpg (222 ק"ב)")
