(←גלריה) |
|||
(14 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
+ | {{חשיבות}} |
||
[[קובץ:Sitvanit01.jpg|thumb|350px|ימין|הועלה על־ידי MathKnight |
[[קובץ:Sitvanit01.jpg|thumb|350px|ימין|הועלה על־ידי MathKnight |
||
]] |
]] |
||
− | '''סתוונית''' (שם מדעי: ''Colchicum'', ניקוד:סִתְוָנִית) היא סוג ב |
+ | '''סתוונית''' (שם מדעי: ''Colchicum'', ניקוד:סִתְוָנִית) היא סוג ב הסתווניים (Colchicaceae), בעבר שויכה למשפחת השושניים). מיני הסתוונית הם גאופיטים הנפוצים במערב יבשת אסיה ובחלקים מחופיו של הים התיכון. לפרחי הסתוונית שישה [עלי עטיף, שישה אבקנים, ושלושה עמודי עלי. שחלת]]הפרח נמצאת מתחת לאדמה. |
− | עלי הסתוונית, |
+ | עלי הסתוונית, הפקעת שלה והזרעים שלה הם רעילים, בהכילם את האלקלואיד קולכיצין (Colchicine). לשורשים והזרעים מיוחסות סגולות רפואיות זה זמן רב, שכן מפיקים מהם מנות קטנות בהן משתמשים כתרופה לטיפול בשיגדון. |
==הסתוונית בישראל== |
==הסתוונית בישראל== |
||
− | שמה העברי של הסתוונית ניתן לה ככל הנראה בהשראתו של המין הנפוץ באירופה, ''Colchicum autumnale'' (סתיו |
+ | שמה העברי של הסתוונית ניתן לה ככל הנראה בהשראתו של המין הנפוץ באירופה, ''Colchicum autumnale'' (סתיו בלטינית - Autum). הצורה 'סתוונית' מקורה במשנה, שם הוזכר "חומץ סתווניות" (משנה, מסכת תרומות, י"א, ג). מאז, הוצעו כמה וכמה שמות לפרח זה, שהסתמכו על עובדות שונות ומיוחדות. לדוגמה, אפרים הראובני, בוטנאי ישראלי, הציע את השם "מבשר החורף", שהוא תרגום מילולי של שם הפרח מערבית. ב-1929 הפרח הוזכר ביומן-נוער, ושם הוא מכונה "סתווית" ואף "בר-יורה", בשל הופעתו לאחר הגשם הראשון, הלא הוא היורה. באותה שנה ציין מורה לטבע כי בתחילת שנות ה-20 של המאנ ה-20 נקרא השם "חבצלת", ולאחר מכן הוא הציע את השם המקובל כיום, סתוונית. |
בישראל גדלים עשרה מינים מהסוג סתוונית: |
בישראל גדלים עשרה מינים מהסוג סתוונית: |
||
*[[סתוונית טוביה]] (''Colchicum tuviae'') |
*[[סתוונית טוביה]] (''Colchicum tuviae'') |
||
− | * |
+ | *סתוונית הנגב (''Colchicum ritchii'') |
*[[סתוונית היורה]] (''Colchicum stevenii'') |
*[[סתוונית היורה]] (''Colchicum stevenii'') |
||
− | * |
+ | *סתוונית התשבץ (''Colchicum feinbruniae'') |
− | * |
+ | *סתוונית בכירה (''Colchicum troodi'') |
− | *[ |
+ | *[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D סתוונית ירושלים]] (''Colchicum hierosolymitanum'') |
− | * |
+ | *סתוונית החרמון (''Colchicum antilibanoticum'') |
− | * |
+ | *סתוונית הקלפות (''Colchicum tunicatum'') |
− | * |
+ | *סתוונית קצרת-עלים (''Colchicum szovitsii'' ssp. ''brachyphyllum'') |
− | * |
+ | *סתוונית רמון (טקסון חדש למדע, עדיין ללא שם מדעי) |
המין הנפוץ ביותר בישראל הוא סתוונית היורה, אותה ניתן למצוא בסלעים ובבתות בצפון הארץ ומרכזה. סתוונית ירושלים גדלה על קרקעות כבדות בצפון הארץ ומרכזה, ואילו את סתוונית הנגב ניתן למצוא, כפי שרומז שמה, בצפון הנגב וכן במדבר יהודה. כל מיני הסתוונית הם ערכי טבע מוגנים על פי חוק בישראל.{{ערך טבע מוגן}} |
המין הנפוץ ביותר בישראל הוא סתוונית היורה, אותה ניתן למצוא בסלעים ובבתות בצפון הארץ ומרכזה. סתוונית ירושלים גדלה על קרקעות כבדות בצפון הארץ ומרכזה, ואילו את סתוונית הנגב ניתן למצוא, כפי שרומז שמה, בצפון הנגב וכן במדבר יהודה. כל מיני הסתוונית הם ערכי טבע מוגנים על פי חוק בישראל.{{ערך טבע מוגן}} |
||
שורה 25: | שורה 26: | ||
===מינים הגדלים בר בישראל=== |
===מינים הגדלים בר בישראל=== |
||
<gallery> |
<gallery> |
||
− | תמונה:Colchicum stevenii 2. |
+ | תמונה:Colchicum stevenii 2.jpg|סתוונית היורה - צילם: גדעון פיזנטי |
− | תמונה:Colchicum hierosolymitanum 1.jpg|סתוונית ירושלים |
+ | תמונה:Colchicum hierosolymitanum 1.jpg|סתוונית ירושלים - צילם: גדעון פיזנטי |
− | תמונה:Colchicum ritchii 2. |
+ | תמונה:Colchicum ritchii 2.jpg|סתוונית הנגב - צילם: גדעון פיזנטי |
− | Image:Sitvanit. |
+ | Image:Sitvanit.jpg|סתוונית הקליפות - הועלה על־ידי שומבלע |
− | + | [[קובץ:Colchicum_troodi_1.JPG|סתוונית בכירה - צילם: גדעון פיזנטי |
|
− | תמונה:Colchicum feinbruniae 2. |
+ | תמונה:Colchicum feinbruniae 2.jpg|סתוונית התשבץ צילם: הועלה על־ידי Gidip |
− | תמונה:Colchicum brachyphyllum 2.jpg|סתוונית קצרת-עלים |
+ | תמונה:Colchicum brachyphyllum 2.jpg|סתוונית קצרת-עלים - צילם: גדעון פיזנטי |
− | תמונה:Colchicum antilibanoticum 1.jpg|סתוונית החרמון |
+ | תמונה:Colchicum antilibanoticum 1.jpg|סתוונית החרמון צילם: גדעון פיזנטי |
− | תמונה:Colchicum tuviae 1.jpg|סתוונית טוביה - צילם: |
+ | תמונה:Colchicum tuviae 1.jpg|סתוונית טוביה - צילם: גדעון פיזנטי |
</gallery> |
</gallery> |
||
===סתווניות מרחבי העולם=== |
===סתווניות מרחבי העולם=== |
||
<gallery> |
<gallery> |
||
− | תמונה:Sitvanit02. |
+ | תמונה:Sitvanit02.jpg|סתוונית באי קורפו - צילם י.ש. |
</gallery> |
</gallery> |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
− | *[http://flora.huji.ac.il/browse.asp?action=browse&group=1295 על הסתוונית בישראל באתר] |
+ | *[http://flora.huji.ac.il/browse.asp?action=browse&group=1295 על הסתוונית בישראל באתר] האוניברסיטה העברית בירושלים |
* {{טיולי|83|פרח|סתוונית היורה}} |
* {{טיולי|83|פרח|סתוונית היורה}} |
||
*[http://www.snopi.com/enc/values/value1110.asp על הסתוונית] באתר סנופי |
*[http://www.snopi.com/enc/values/value1110.asp על הסתוונית] באתר סנופי |
||
שורה 49: | שורה 50: | ||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
{{הערות שוליים|יישור=ימין}} |
{{הערות שוליים|יישור=ימין}} |
||
⚫ | |||
[[קטגוריה:צמחיית החרמון]] |
[[קטגוריה:צמחיית החרמון]] |
||
⚫ |
גרסה אחרונה מ־16:17, 12 בנובמבר 2018
קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
סתוונית (שם מדעי: Colchicum, ניקוד:סִתְוָנִית) היא סוג ב הסתווניים (Colchicaceae), בעבר שויכה למשפחת השושניים). מיני הסתוונית הם גאופיטים הנפוצים במערב יבשת אסיה ובחלקים מחופיו של הים התיכון. לפרחי הסתוונית שישה [עלי עטיף, שישה אבקנים, ושלושה עמודי עלי. שחלת]]הפרח נמצאת מתחת לאדמה.
עלי הסתוונית, הפקעת שלה והזרעים שלה הם רעילים, בהכילם את האלקלואיד קולכיצין (Colchicine). לשורשים והזרעים מיוחסות סגולות רפואיות זה זמן רב, שכן מפיקים מהם מנות קטנות בהן משתמשים כתרופה לטיפול בשיגדון.
הסתוונית בישראל[]
שמה העברי של הסתוונית ניתן לה ככל הנראה בהשראתו של המין הנפוץ באירופה, Colchicum autumnale (סתיו בלטינית - Autum). הצורה 'סתוונית' מקורה במשנה, שם הוזכר "חומץ סתווניות" (משנה, מסכת תרומות, י"א, ג). מאז, הוצעו כמה וכמה שמות לפרח זה, שהסתמכו על עובדות שונות ומיוחדות. לדוגמה, אפרים הראובני, בוטנאי ישראלי, הציע את השם "מבשר החורף", שהוא תרגום מילולי של שם הפרח מערבית. ב-1929 הפרח הוזכר ביומן-נוער, ושם הוא מכונה "סתווית" ואף "בר-יורה", בשל הופעתו לאחר הגשם הראשון, הלא הוא היורה. באותה שנה ציין מורה לטבע כי בתחילת שנות ה-20 של המאנ ה-20 נקרא השם "חבצלת", ולאחר מכן הוא הציע את השם המקובל כיום, סתוונית.
בישראל גדלים עשרה מינים מהסוג סתוונית:
- סתוונית טוביה (Colchicum tuviae)
- סתוונית הנגב (Colchicum ritchii)
- סתוונית היורה (Colchicum stevenii)
- סתוונית התשבץ (Colchicum feinbruniae)
- סתוונית בכירה (Colchicum troodi)
- סתוונית ירושלים] (Colchicum hierosolymitanum)
- סתוונית החרמון (Colchicum antilibanoticum)
- סתוונית הקלפות (Colchicum tunicatum)
- סתוונית קצרת-עלים (Colchicum szovitsii ssp. brachyphyllum)
- סתוונית רמון (טקסון חדש למדע, עדיין ללא שם מדעי)
המין הנפוץ ביותר בישראל הוא סתוונית היורה, אותה ניתן למצוא בסלעים ובבתות בצפון הארץ ומרכזה. סתוונית ירושלים גדלה על קרקעות כבדות בצפון הארץ ומרכזה, ואילו את סתוונית הנגב ניתן למצוא, כפי שרומז שמה, בצפון הנגב וכן במדבר יהודה. כל מיני הסתוונית הם ערכי טבע מוגנים על פי חוק בישראל.[1]
גלריה[]
מינים הגדלים בר בישראל[]
סתווניות מרחבי העולם[]
קישורים חיצוניים[]
- על הסתוונית בישראל באתר האוניברסיטה העברית בירושלים
- סתוונית היורה, באתר "טיולי"
- על הסתוונית באתר סנופי
- "החצב והסתוונית" באתר האקדמיה ללשון העברית
הערות שוליים[]
- ↑ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005, ק"ת 6369, התשס"ה (15.2.2005), עמ' 426. תוקן ביום 31.3.2009