Family Wiki
Advertisement

שוחרי הירושלמי היקרים השלום והברכה

ראשית ברצוני לעדכן שיש לנו פינה קבועה בעלון הדיגיטלי שמוציא פורטל הדף היומי במסכת ברכות (העלון במסכת ברכות והפינה אי"ה תמשיך הלאה). מי שמופקד על הפינות במסכת ברכות הוא הרב חגי ניר, אולם השבוע הזה מופיעה פינה פרי אתי בנושא מרתק של חידוש בתפילה.

שנה לפטירתו של הרב אלישע וישליצקי מזכה הרבים ומצאתי לנכון לחזור על דברים שכתבתי מיד לאחר פטירתו במיוחד כאשר הנושא – חירות הוא נושא מאוד מרכזי בפרשות השבוע שלנו.

הרב אלישע הרבה בשיעוריו לצטט מן התלמוד הירושלמי ופה אביא מאמר אחד שקשור לנושא החירות.

מתוות שחרור עבדים[]

נושא החירות הוא אחד הנושאים המרכזיים והבסיסיים של היהדות. עד כדי כך שבפרשה הקרובה פרשת וארא אנו פוגשים את מאמר הירושלמי (ראש השנה ג, ה) שהמצווה הראשונה שהצטוו ישראל היא מצוות שחרור עבדים.

חז"ל בתלמוד הבבלי (קידושין כב, ב) מביאים את מאמרו של רבן יוחנן בן זכאי מדוע רוצעים את אוזנו של עבד שרוצה להאריך את עבדותו – אוזן ששמעה על סיני כי לי בני ישראל עבדים.

בתלמוד הירושלמי (קידושין א, ב) מובאים הדברים בצורה אחרת: שאלו התלמידים את רבן יוחנן בן זכאי מדוע רוצעים את אוזנו של אדם שרוצה להאריך את עבדותו. ואז עונה להם רבן בן יוחנן בן זכאי את ההסבר שמביא הבבלי (ובנוסף מביא הירושלמי שאותו עבד עובר על הפסוק – 'לא יהיה לך אלהים אחרים על פני – עבדות היא בעצם עבודה זרה).

הנושא הדידקטי[]

רואים פה בראש ובראשונה את הנושא הדידקטי. כדי להדגיש את הרעיון בוחר הירושלמי להדגיש את הרעיון דרך הצגת שאלה (בכלל הנושא הדידקטי והחוויתי מודגש מאוד אצל הירושלמי).

מוסיף הרב ואומר. מדוע בחר הירושלמי להציג את הדברים בצורה כזאת דווקא כאשר מדובר על עבד, כי הוא רצה ללמדנו שבן חורין הוא זה ששואל שאלות. אדם שמפחד לשאול שאלות נתפש בתודעה הציבורית כמאמין בהא הידיעה, התלמוד הירושלמי מלמד אותנו שאדם כזה שאינו שואל הוא בחינת עבד (ועבד כבר כתבנו בשם הירושלמי נכנס לגדר של עובד עבודה זרה. מי ששואל שאלות יותר חריפות בעולם היהדות הוא בן חורין, הוא מאמין יותר גדול. הוא מאמין שהתורה היא תורת חיים ולכן היא מבררת לנו יסודות אמונה עקרוניים יותר, דבר שלא יכול להיעשות שלא דרך שאילת שאלות נוקבות.

ואם ברב אלישע עסקינן, הרי זכיתי לשמוע מפי חתנו הרב ליאור לביא בשבת אחרונה רעיון שהדגיש הרב אלישע מתוך המקור של מצוות שחרור עבדים (לקמן) יסוד שגם זכיתי לכתוב בהקדמה לחוברת שב"נ אמורה לצאת בקרוב – התלמוד הירושלמי כמקור המרכזי של יסודות הציונות הדתית – חלק ב.

מטרתו של עם ישראל היא לא פחות מאשר תיקון עולם. כדי לצעוד לקראת מטרה זאת בראש ובראשונה צריכים להתנער מכל העוולות החברתיות. דוגמה בולטת לכך היא מאמר הירושלמי (ראש השנה ג, ה) הקובע ביחס לפסוק שבפרשת וארא (שמות ו, יג): 'ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים'. 'ויצום אל בני ישראל' מסביר הירושלמי שהקב"ה ציווה את בני ישראל לשחרר עבדים. לפי ירושלמי זה, מצוות שחרור עבדים היא המצווה הראשונה שהצטוו ישראל. יוצא ממאמר ירושלמי זה שלחלק מעם ישראל גם בשעבוד מצרים היו עבדים. המסר הראשון שקיבלו יהודים אלו הוא שאי אפשר לזכות לגאולה כל עוד הם משעבדים את אחיהם (וראה שמות ו, יג את פירושו של המשך חכמה). כמובן שנושא השעבוד הוא רק דוגמה לעוולות מוסריות נוספות. וכן כותב הרב בניהו ברונר ('התדרוך הראשון למנהיגים' – מאמר מתוך עיתון 'בשבע' כח טבת תשע"ג). לא יתכן לדרוש מפרעה לשחרר את ישראל מעבדות כאשר בתוך עם ישראל קיימת עבדות. על מנהיגי האומה לבדוק את המצב החברתי בתוך האומה. לוודא שיהודי לא רודה בחברו ולא קיים ניצול של חלשים על ידי חזקים.

מקורות: תלמוד ירושלמי ראש השנה ג, ה: "א"ר שמואל בר רב יצחק: 'וידבר יי' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל' - על מה ציום, על פרשת שילוח עבדים".

תלמוד ירושלמי קידושין א, ב: "שאלו התלמידים את רבן יוחנן בן זכאי: מה ראה העבד הזה לירצע באזנו יותר מכל איבריו? אמר להן: אוזן ששמעה מהר סיני 'לא יהיה לך אלהים אחרים על פני' ופירקה מעליה עול מלכות שמים וקיבלה עליה עול בשר ודם. אוזן ששמעה לפני הר סיני - 'כי לי בני ישראל עבדים', והלך זה וקנה אדון אחר, לפיכך תבוא האוזן ותירצע, לפי שלא שמר מה ששמעה אזנו".

Advertisement