המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


התל הוא בצפון-מזרח פארק עדולם - ראו גם:סיור בחבל עדולם - שבט תשע"ה

תל עדלם המשוער

פתח מערה בתל עדולם

עֲדֻלָּם היא עיר מיקראית המוזכרת בתנ"ך. מיקומה המשוער הוא בתל , דרומית למושב אדרת, על גבעה בגובה 439 מטר מעל פני הים, אשר בה מצויים בארות המכונות "בארות עדלם" ו מערות הקרויות "מערות עדלם". האתר מזוהה ליד חורבות הכפר הערבי : Aid-el-Ma - המזכיר את השם המקורי של האתר המקראי. באתר שרידי בורות מים, עתיקות ומערות. בסקר שנעשה בשנת 1911 מתוארות את המערות בשיפולי התל , אשר לדעת החוקר המתאימות לתאור התנכי.

תל עדלם מצוי ליד כביש המערכת. היום התל העתיק נכלל בפארק עדולם.

איזכורים מקראיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

יהודה בן יעקב ירד לעדלם ומצא בה את תמר, בת איש עֲדֻלָּמִי - אם שלשלת המלכים לבית דוד. כפי שכתוב בספר בראשית : "וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא, וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו; וַיֵּט עַד-אִישׁ עֲדֻלָּמִי, וּשְׁמוֹ חִירָה. ... וַיִּקַּח יְהוּדָה אִשָּׁה, לְעֵר בְּכוֹרוֹ; וּשְׁמָהּ, תָּמָר.. וַיֵּט אֵלֶיהָ (אל תמר) אֶל-הַדֶּרֶךְ, וַיֹּאמֶר הָבָה-נָּא אָבוֹא אֵלַיִךְ, כִּי לֹא יָדַע, כִּי כַלָּתוֹ הִוא... וַיְהִי, בְּעֵת לִדְתָּהּ; וְהִנֵּה תְאוֹמִים, בְּבִטְנָהּ... וַתֹּאמֶר, מַה-פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, פָּרֶץ. וְאַחַר יָצָא אָחִיו, אֲשֶׁר עַל-יָדוֹ הַשָּׁנִי; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, זָרַח. ( בהשמטות - פרק ל"ח)

מלך עדלם נמנה בין שלושים ואחד המלכים אשר "אֲשֶׁר הִכָּה יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל" כפי שנמנו בספר יהושע פרק י"ב: " מֶלֶךְ עֲדֻלָּם אֶחָד" (פסוק ט"ו). דוד המלך עם 400 אנשים מצא במערת עדלם מקלט לבני משפחתו ולראשית חילו כפי שכתוב בספר שמואל א' :וַיֵּלֶךְ דָּוִד מִשָּׁם, וַיִּמָּלֵט אֶל-מְעָרַת עֲדֻלָּם; וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו וְכָל-בֵּית אָבִיו, וַיֵּרְדוּ אֵלָיו שָׁמָּה. וַיִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו כָּל-אִישׁ מָצוֹק וְכָל-אִישׁ אֲשֶׁר-לוֹ נֹשֶׁא, וְכָל-אִישׁ מַר-נֶפֶשׁ, וַיְהִי עֲלֵיהֶם, לְשָׂר; וַיִּהְיוּ עִמּוֹ, כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ." (פרק כ"ב, פסוקים א' - ב').

מים לדוד המלך[עריכה | עריכת קוד מקור]

המערה מוזכרת, פעם נוספת, בספר שמואל ב' כמקום בו נמלט דוד המלך מפני הפלישתים וממנה הוא מבקש מגיבוריו כי יביאו לו מים מעירו בית לחם, כפי שכתוב : וַיֵּרְדוּ שלשים (שְׁלֹשָׁה) מֵהַשְּׁלֹשִׁים רֹאשׁ, וַיָּבֹאוּ אֶל-קָצִיר אֶל-דָּוִד אֶל-מְעָרַת, עֲדֻלָּם; וְחַיַּת פְּלִשְׁתִּים, חֹנָה בְּעֵמֶק רְפָאִים. וְדָוִד, אָז בַּמְּצוּדָה; וּמַצַּב פְּלִשְׁתִּים, אָז בֵּית לָחֶם. וַיִּתְאַוֶּה דָוִד, וַיֹּאמַר: מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם, מִבֹּאר בֵּית-לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁעַר.(פרק כ"ג, פסוקים י"ג - ט"ו). בדברי הימים א', פרק י"א, מתואר פרטי האירוע במערת עדלם: "וַיִּתְאָו דָּוִיד, וַיֹּאמַר: מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם, מִבּוֹר בֵּית-לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁעַר. וַיִּבְקְעוּ הַשְּׁלֹשָׁה בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים, וַיִּשְׁאֲבוּ-מַיִם מִבּוֹר בֵּית-לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר, וַיִּשְׂאוּ, וַיָּבִאוּ אֶל-דָּוִיד; וְלֹא-אָבָה דָוִיד לִשְׁתּוֹתָם, וַיְנַסֵּךְ אֹתָם לַה'. וַיֹּאמֶר חָלִילָה לִּי מֵאֱלֹהַי מֵעֲשׂוֹת זֹאת, הֲדַם הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶשְׁתֶּה בְנַפְשׁוֹתָם כִּי בְנַפְשׁוֹתָם הֱבִיאוּם, וְלֹא אָבָה, לִשְׁתּוֹתָם; אֵלֶּה עָשׂוּ, שְׁלֹשֶׁת הַגִּבּוֹרִים. (פסוקים י"ז - י"ט). הנושא שימש נושא לשיר של הגששים בשם "מים לדוד המלך".

לאחר ימי דוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בדברי הימים ב', העיר נמנית על הערים שרחבעם מלך יהודה ביצר בגבול ממלכתו: " וַיֵּשֶׁב רְחַבְעָם, בִּירוּשָׁלִָם; וַיִּבֶן עָרִים לְמָצוֹר, בִּיהוּדָה. וַיִּבֶן אֶת-בֵּית-לֶחֶם וְאֶת-עֵיטָם, וְאֶת-תְּקוֹעַ. וְאֶת-בֵּית-צוּר וְאֶת-שׂוֹכוֹ, וְאֶת-עֲדֻלָּם. (פרק י"א, פסוקים ה' - ז').

בספר נחמיה מוזכרת העיר עדלם כעיר אליה שבו בני שבט יהודה שהוגלו בגלות בבל : וְאֶל-הַחֲצֵרִים, בִּשְׂדֹתָם מִבְּנֵי יְהוּדָה, יָשְׁבוּ בְּקִרְיַת הָאַרְבַּע וּבְנֹתֶיהָ...וּבְצִקְלַג ... וּבְצָרְעָה... עֲדֻלָּם, וְחַצְרֵיהֶם, לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ, עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ;(פרק י"א, פסוקים כ"ה - ל' (בדילוגים).

סיור בחבל עדולם[עריכה | עריכת קוד מקור]

אפשר גם לקרוא העתק מהכתבה בקישור הבא: גוגול דריב

תמונת הרקע לכותרת הכתבה

תמונות מהכתבה
צילמו: יוסי זמיר, אבי חיון,יעקב שקולניק / ארכיון הצילומים של קק"ל
תמונות האתרים חורבת בורגין

מבט מעדולם להרי יהודה - בית לחם[עריכה | עריכת קוד מקור]

תמונה פנורמית מתל עדלם לעבר דרום יהודה והרי יהודה באופק

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.