עדשה תרבותית (Lens culinaris) היא צמח הקטניות המשמש למאכל. טעמם של העדשים משתנה בהתאם לצורה: שטוח או עגול והצבע: צהוב, ירוק וחום. הצמח פורח בין מאי לאוגוסט.

זרעי עדשים נמצאו בקברים מהתקופה הנאוליתית. עדשים נזכרות בתנ"ך בשיחתו של יעקב אבינו עם עישו :"וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו, לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ, וַיָּקָם וַיֵּלַךְ; וַיִּבֶז עֵשָׂו, אֶת-הַבְּכֹרָה. [1].

העדשים נחשבות למאכל אבלות ונוהגים לאכול אותם בסעודת הבראה, ובסעודה מפסקת בערב תשעה באב.

עדשים מהרמות של קסטלוצ'יו די נורצ'יה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ברמות של קסטלוצ'יו די נורצ'יה במחוז אומבריה במרכז איטליה, במישורים שבין הרי האפנינים מגדלים תושבי הכפר קסטלוצ'יו די נורצ'יה עדשים, הזוכים למוניטין במטבח האיטלקי. טיבה של אדמת הרמה, שפע המים ותנאי האקלים מביאים לאיכות גבוהה של טעם העדשים.

Lenticchie הוא הכינוי לעדשי קסטלוצ'יו. ייחודם הוא בטעם המבוהק, בגודלם הקטן מאוד ועמידות מזיקים בגידול אורגני בלבד (האפשרי באזור זה). שלוש התכונות הופכות את העדשים למבוקשים. אתר עצות לנשים מציין כי הודות לבישול הרצועה הקטנה המקיפה אותם נעלמת, דבר המוסיף לטעם העדשים ‏‏[2].

מאכלי עדשים[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים-[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים-[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.