Family Wiki
Advertisement
חומות_עזרת_הנשים_בהר_הבית_מיכאל_בן_ארי

חומות עזרת הנשים בהר הבית מיכאל בן ארי

חבר הכנסת, דר' מיכאל בן-ארי על חומות עזרת נשים בהר הבית


עזרת נשים – השטח המזרחי של חצר בית המקדש, בין החומה הפנימית לעזרה (השם הכולל לעזרת ישראל ועזרת כהנים).

מהויקיפדיה העברית[]

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

עזרת הנשים הייתה קיימת בבית המקדש השני, וישנם מקורות שלפיהם היא הייתה קיימת אף במשכן שילה[1] ובבית המקדש הראשון[2].

סיבת קריאתה בשם עזרת נשים אף על פי ששימשה גברים ונשים באופן שווה היא משום שרק אליה מותרות נשים להיכנס ללא צורך מיוחד.

שטחה ומבנה[]

עזרת הנשים בחזית המקדש. דגם בית המקדש השני מצוי במוזיאון ישראל צילם:אבי דרור

מקום עזרת נשים בבית המקדש (בכחול)

שטח עזרת הנשים, 135 על 135 אמות. בצידה המערבי, בין הלשכות (להלן), נבנו 15 מדרגות עגולות, כל אחת בגובה וברוחב של חצי אמה, שהיו משמשות את הלויים לעמוד עליהן בזמן ששרו ונגנו בשמחת בית השואבה. שירי המעלות שבתהילים (פרקים קכ - קלד), נקראים כך משום ששוּררו על גבי מדרגות אלו.

בימי חג הסוכות היו בונים בעזרת הנשים מרפסות שבלטו מהקירות ושם היו עומדות הנשים שבאו להשתתף בשמחת בית השואבה. הכניסה למרפסות אלו הייתה משערים שנבנו בכתלי הצפון והדרום של חומת העזרה, שאליהם הגיעו הנשים באמצעות מדרגות. כמו כן היו מתקינים בימי חג הסוכות מנורות רבות להאיר לעם החוגג בלילה, אותן היו מדליקים הכהנים לפני התחלת החגיגות.

השימוש בה[]

השימוש בעזרת הנשים, לבד מהשימוש השוטף לכהנים ולעם הבא על בית ה', כלל את חגיגות שמחת בית השואבה, ואת כינוס העם בעת מצוות הקהל, שאז הייתה נבנית בה בימת עץ מיוחדת למושב המלך הקורא בתורה באוזני העם.

קדושתה[]

עזרת הנשים מקודשת יותר משטח החיל שהיה מזרחית לה, בכך שטבול יום דהיינו טמא שכבר טבל, אך עדיין נמצא בתוך יום טבילתו אסור להיכנס לשם. דין זה אינו מדין תורה אלא גזירה שגזר יהושפט מלך יהודה על העם ולכן אף אם נכנס טבול יום לשטחה אינו מתחייב בהבאת קרבן חטאת.

לשכותיה[]

לשכות עזרת נשים שרטט:Gal m

בכל אחת מפינות עזרת הנשים מוקמה לשכה לא מקורה באורך וברוחב 40 אמה.

נהוג להניח שהלשכות היו בתוך תחום עזרת הנשים, אך ראוי לציין את דעת הרא"ש[3], שהלשכות היו למעשה צמודות אליה מבחוץ.

לשכת העצים - הייתה בזווית הצפון מזרחית, שם היו הכהנים בוררים את העצים המיועדים להסקת האש שעל גבי המזבח מעצים מתולעים.

על פי אחת המסורות, מתחת לרצפת לשכה זו נגנז ארון הברית.

לשכת הנזירים - הייתה בפינה הדרום מזרחית, מיועדת לבישול שלמי נזיר שהקריבו הנזירים בתום תקופת נזירותם. שם גם היו מגלחים את שערם שגדל פרא ומשליכים אותו אל תוך האש שבישלה את קרבנם.

לשכת השמנים (או לשכת בית שמניה) - בקרן הדרומית מערבית, בה היו מאוכסנים השמן והיין ששימשו לצורכי המקדש, כהדלקת המנורה, בלילת המנחות, וניסוך הנסכים.

לשכת המצורעים - בפינה הצפון מערבית, במקווה שנבנתה בתוכה טבלו המצורעים שבאו להקריב את הקרבנות שנצטוו להקריב ביום טהרתם מהצרעת. שם גם היו מבשלין את חלקם בקרבן לאחר שהוקרב.

לשכה נוספת שהייתה בעזרת נשים היא לשכת סנהדרין קטנה, ששימשה מקום מושב לסנהדרי קטנה (בית הדין השני בחשיבותו). מיקומה שנוי במחלוקת. יש אומרים שהייתה בצדה המזרחי של עזרת הנשים מצפון לשער הכניסה, ויש אומרים שהייתה בצידה המערבי של עזרת הנשים, מצפון לשער ניקנור.

שתי לשכות נוספות שהכניסה אליהן הייתה מעזרת נשים הן לשכות כלי שיר, ששימשו כמחסן כלי הנגינה של הלויים. הלשכות עצמן לא היו בעזרת נשים אלא במחילה מתחת לרצפת עזרת ישראל, אך הפתחים שבהם נכנסו ללשכות אלו היו בעזרת נשים, משני צדי המדרגות העולות לשער ניקנור. מידותיהם של הלשכות אינן ידועות.

הערות שוליים[]

  1. תנא דבי אליהו רבא, פרק יא פסקה ו
  2. תלמוד בבלי מסכת פסחים צ"ב, א'; על פי דברי הימים ב' כ', ה'
  3. בפירושו למסכת מידות, ב, ה
Advertisement