עריכת הדף "עז הבית"


[[קובץ:100 4417.JPG|thumb|right|300px| עז הבית בחוות [[מעון]]]]
'''עֵז הבית''', ('''Capra aegagrus hircus'''), היא תת-מין בסוג [[יעל]] שבמשפחת ה[[פריים]].

ל"שעיר", שהוא תיש צעיר, היה בעבר תפקיד טקסי ייחודי ב[[יהדות]], [[שעיר לעזאזל]], כפי שמתואר במשנה, ב[[מסכת יומא]].

עז הבית שבארצנו בויתה כנראה מ[[עז הבר]] (Capra aegagrus), שנכחדה משטחי ארץ ישראל לפני מאות שנים.

בעברית מכונה נקבת העז לעתים בשם "עיזה", ואילו הזכר של העז מכונה "תיש".

עז הבית הוא אחד מבעלי החיים המתורבתים העתיקים שגדלו  במשקו של האדם. אלפי שנים היה שימוש בחלב עיזים, בבשו, בשערו, בעורו ובמאה האחרונה אפילו היו העיזים לחיית מחמד. השימוש בעור העז היחה לצורך איכסון נוזלים, כמו מים  לקראת מסעות. כן היה שימוש בעור לצורך כתיבה.

גידולם בימי קדם היה בעדרים אשר נערים נהגו להוביל אותם לשטחי המרעה, בעיקר באזורים לא מיושבים כמו בהרים.

ריבוי העז יכול לעשות בכל השנה. הנקבה מעוררת תשומת לב, הרה ולאחר 150 יום יולדת. לידת תאומים היא שכיחה אך יש גם לידת בודדים ושלישיות.

==ייצור חלב==
תנובת חלב העיזים משתנה לפי הזן, הגיל, האיכות והמזון הניתן לעזים. התנובה השנתית, שאורכה 305 יום, היא נעה בין 660 עד 1.500 ליטר. תנובת טובה ליום היא 5  ליטר. לחלב עזים יש תכונות ייחודיות  העושות אותו נוח לעיכול עבור בני אדם הסובלים מקשיי עיכול חלב [[פרה]]. שימוש חשוב יש לחלב עיזים בייצור גבינות מיוחדות. משקים שהתמחו בכך מגדלים עדרים בדירים גדולים אשר לידם מכוני חליבה ומחלבה. כן, קיימות מחלבות אזוריות הקולטות חלב עזים מבעליהם, בכמויות קטנות .

===על יתרונות החלב - '''פירסומת'''===

חלב עיזים ...כמקור תזונתי חשוב והיותו אחד מאבני היסוד בתזונה הים תיכונית, הידועה כתורמת לבריאות ואריכות ימים.
*  לחלב עיזים יכולת מפתיעה לרפא פצעים ויירלים בפה (אפטות), במיוחד בקרב תינוקות וילדים 
*  חלב עיזים מעורר את המערכת החיסונית .
* חלב עיזים תורם לעליה בספיגת הסידן.
* חלב עיזים פועל נגד הידבקות מחיידקים העלולים לגרום לזיהומים ופגיעה עצבית.
* חלב עיזים נוח לעיכול והתהליך מושפע מהרכבו הייחודי.
* חלב עיזים תורם לרכיבים החיוניים לגדילה של ילדים ובני נוער
*  מצוי גם במגוון מוצרי חלב דלי שומן ומומלץ גם לסובלים מהשמנה 

[http://www.bwoman.co.il/articles/news/ex/index.php/2010/05/16/507.html המאמר פורסם באתר “בי וומן”]
* [http://www.zuriel.co.il/%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%97%D7%9C%D7%91-%D7%A2%D7%99%D7%96%D7%99%D7%9D/ המקור: משק צוריאל]

==יצור גבינות עזים==

<gallery widths="300px" heights="270px" perrow="3">
Image:Capra aegagrus formagio da Sardegna.jpg|תהליך ייצור גבינות העזים במחלבה ב[[דורגלי]] שב[[סרדיניה]]
Image:Goat's-milk cheeses from Susia.jpg|תהליך ייצור גבינות עזים במחלבת [[סוסיא]]
</gallery>

==דירי עיזים==
[[תמונה:Goats Automatic milking Susya.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכון לחליבת עיזים ב[[סוסיא]]]]

דירי עיזים  כוללים בדרך כלל עשרות עיזים בהתאם לכושר עבודתו של המגדל. גם עבודת החליבה אינה מאפשרת החזקת עדרים גדולים יותר. 

בשנת 2008  הוכנסה חליבה מכנית גם לדירים של [[עז הבית]]. מכון חליבה, החולב 48 עיזים בעת ובעונה אחת, נבנה על ידי  מפעל צ.מ.א. ב[[אפיקים]] ופועל בדיר של 400 עזים [[סוסיא]] של "מחלבת סוסיא".


היה זה בשל הגידול בצריכה של 12% בצריכת חלב עיזים בשנת 2007 אשר  הגיע לשיא של 7.8 מיליון ליטר. האומדן הכולל של תפוקת חלב צאן הוא 11 מיליון ליטר‏‏<ref>‏ המקור:[http://www.milk.org.il/hebrew/info/milkworld/info/milkgen/milkp  אתר מועצת החלב מפי אגודת הנוקדים] אחוז אחד  מתפוקת חלב פרות‏‏</ref> .

הביקוש למוצרי העזים הולך וגדל בשל ערכם הבריאותי והתזונתי הגבוה. הגורם לכך הוא  חלב העזים קל לעיכול בהשוואה לחלב בקר ולכן מתאים במיוחד לאנשים הרגישים לחלב בקר. ‏‏<ref>‏מקור: [http://www.port2port.co.il/Index.asp?CategoryID=62&ArticleID=62 גידול של 12% בצריכת חלב העזים בישראל] שרות חדשות port2port‏</ref>

מערכות המיחשוב מסייעת גם להגדרת  המועד המתאים ביותר לארוחה, לחליבה וגם לכניסה להריון כדי לקבל את התפוקה הטובה ביותר של חלב. הדיר נבנה כך שיתאים לכניסה מסודרת ויציאה מהירה של העזים. בעת כניסת העזים קוראת מערכת המחשבים את תגים חכמים המאפשרים שליטה וניהול.

==על גידול בהמות (גם דקות) בארץ  ישראל==
[[File:עדר עיזים, טבע ונופים בארץ ישראל - Nature and Landscape in the Holy Land, Goats|thumb|371x371px]]
* [https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=15864 המקור]

"מתניתין. אין מגדלין בהמה דקה בא"י, אבל מגדלין בסוריא ובמדברות של ארץ ישראל וכו'... גמ'. ת"ר: אין מגדלין בהמה דקה בא"י, אבל מגדלין בחורשין שבארץ ישראל, בסוריא אפילו בישוב, ואין צריך לומר בחוצה לארץ. תניא אידך: אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין במדבר שביהודה ובמדבר שבספר עכו. ואף על פי שאמרו אין מגדלין בהמה דקה, אבל מגדלין בהמה גסה, לפי שאין גוזרין גזרה על הצבור אלא אם כן רוב צבור יכולין לעמוד בה, בהמה דקה אפשר להביא מחוצה לארץ, בהמה גסה אי אפשר להביא מחוצה לארץ" (בבא קמא, עט ע"ב).

פירוש: גמרא תָּנוּ רַבָּנַן [שנו חכמים]: אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַּקָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל מְגַדְּלִין בֶּחוֹרָשִׁין (יערות) שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, ואילו בְּסוּרְיָא מגדלים אֲפִילּוּ בַּיִּשּׁוּב, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּחוּצָה לָאָרֶץ שמותר. תַּנְיָא אִידָךְ [שנויה ברייתא אחרת]: אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַּקָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל מְגַדְּלִין בַּמִּדְבָּר שֶׁבִּיהוּדָה וּבַמִּדְבָּר שֶׁבִּסְפַר (גבול) עַכּוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ חכמים אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַּקָּה, אֲבָל מְגַדְּלִין בְּהֵמָה גַּסָּה בישוב, לְפִי שֶׁכלל הוא זה: אֵין גּוֹזְרִין גְּזֵרָה עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן רוֹב הצִבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמוֹד בָּהּ, ובענייננו: בְּהֵמָה דַּקָּה שעיקרה נועד לאכילה אֶפְשָׁר לְהָבִיא מִחוּצָה לָאָרֶץ, אבל בְּהֵמָה גַּסָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִיא מִחוּצָה לָאָרֶץ, שהרי זקוקים לה לעבודה ולמשא בכל יום (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 
'''נושא מרכזי: מדוע קיים איסור על גידול בהמה דקה בא"י'''

אם נסכם את כלל המקורות המובאים בסוגייתנו נמצא אבחנה בין בהמה דקה, האסורה בגידול בארץ ישראל (לענין זה סוריה נחשבת כחוץ לארץ), ובין בהמה גסה המותרת. האיסור לגדל בהמה דקה איננו מוחלט והוא מוגבל למקומות יישוב. מסיבה זו מותר על פי המשנה לגדל בהמה דקה במדבריות. הברייתא מציינת שהכוונה "למדבר שביהודה ובמדבר שבספר עכו". מקום נוסף שמותר לגדל בו הוא "חורשין שבארץ ישראל". היתר זה איננו מוחלט והוא תלוי בהרכב מיני העצים בחורש: "ת"ר: עשרה תנאין התנה יהושע: שיהו מרעין בחורשין, ומלקטין עצים בשדותיהם ... שיהו מרעין בחורשין. אמר רב פפא: לא אמרן אלא דקה בגסה, אבל דקה בדקה וגסה בגסה לא, וכל שכן גסה בדקה דלא" (בבא קמא, פ ע"ב). מפרש רש"י (עירובין, יז ע"א): "שיהו מרעין בחורשין - שיהא כל אדם מוליך בהמותיו לרעות ביער של חברו, ולא יקפיד בעל היער, משום דלאו לקצירה קאי". ההבדל בין בהמה דקה וגסה על פי רש"י: "דקה - בהמה דקה ביער גסה שאינה מכלה את האילנות". בהמה דקה ב"גסה" כלומר צאן בחורש בעל עצים מפותחים שנזקם מועט.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.milk.org.il/hebrew/info/kids/main/kd-menu.htm?page=http://www.milk.org.il/hebrew/info/kids/info/ki_how/mammels/mammels-001.htm העז], אתר מועצת החלב

==הערות שוליים==
<references />
[[קטגוריה:חקלאות בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:מחלבות]]