המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


נחל געתון - צילם: שבתאי שירן

סיור בעין געתון מאת: שירן שבתאי- "מורשת הגליל"
עכשיו, לאחר גשמי הברכה שירדו בשבועות האחרונים כאשר המעיינות פוצחים בשיר והאדמה מתכסה בירוק, בימים הבהירים של החורף זה הזמן לקחת צידנית ולצאת החוצה אל המעיינות. טיולינו היום יקח אותנו לפינת חמד צפונית, מהפחות מפורסמות, אל עין געתון המכונה בפי הערבים עין מג'נון, "הנחל המשוגע" על זרימתו הבלתי סדירה, בתקופה זו נמצא במקום נחל זורם, חורשה עם מעט ספסלים ובית חוה ענק ונטוש בראש הגבעה. מתאים מאד למשפחות עם ילדים.

בחירת המקום[עריכה | עריכת קוד מקור]

"פרשת אשקלון וחומת מגדל שר ושינה ודור ושורה דקיסרה שורה דעכו וריש מייא דגעתין..." (תוספתא שביעית , ד, יא) - הציטוט לעיל נלקח מתוך אחת הבריתות החשובות ביותר לחקירת תחומי ההתישבות היהודית בימי בית שני הנקראת "ברייתא דתחומין" והיא מגדירה את "גבולות עולי בבל" הן גבולות א"י לעניין המצוות התלויות בארץ, כל השטחים המוכללים בגבולות אלו מוגדרים כא"י לכל דבר וחייבים בתרומות, מעשרות ושמיטה. "ראש מייא דגעתין" הן עיינות הגעתון בהם אנו מבקרים היום מהווים את גבולה הצפוני של א"י לעניין זה. כל הגדל בתחום זה בשמיטה "לא נאכל ולא נעבד", כל הגדל בתחום שבין גבולות עולי בבל לגבולות עולי מצרים "נאכל אך לא נעבד". וכל מה שמחוץ לגבול עולי מצרים הרי הוא חוצה לארץ ופטור משמיטה.

בחירת המקום על ידי הברייתא כנקודת ציון אינו מקרי, ריבוי המים והבקעה הפוריה סביב גרמו שהמקום יהיה מעובד, מיושב ומוכר בכל התקופות.

במאה ה-19[עריכה | עריכת קוד מקור]

במאה ה-19 ובתחילת המאה העשרים היה האזור רכושה של משפחת בנקאים לבנונים עשירה. משפחת סורסוק, שהחזיקה בכל עמק יזרעאל ובשטחים נרחבים בגליל. הסורסוקים שהבינו את פוטנציאל המקום קמו ובנו בית אחוזה נאה קראו למקום ח'רבת אלג'עתון וניהלו עורף כלכלי חקלאי פורה במקום.

ע"פ דיווחי המשלוחים מנמל עכו אנו לומדים שגודלו כאן גידולי שלחין, דגנים כותנה וקלי- שהוא אפר אשלגן שיוצר משריפת צמח החרדל בשיא גידולו ונארז בשקים ונרקח ביצור סבונים. איסוף עפצים בחורף מהחורש הטבע בגליל ובכרמל ליצור דיו והצבע השחור לטקסטיל. מאורעות תרצ"ו – תרצ"ט 1936-39 הביא לכך שקרנה של חורבת סורסוק כחווה חקלאית הלך ודעך עד שנזנחה כליל וננטשה, היום נותרו במקום שרידיה בלבד. נחמד לבקר בבנין החווה הנטוש אך יש להשגיח היטב על הילדים.


איך מגיעים:[עריכה | עריכת קוד מקור]

מצומת יגור עולים צפונה בכביש 70 עד צומת כברי שם פונים מזרחה (ימינה) לכוון מעלות, בצומת אשרת פונים ימינה לכוון יחיעם, לאחר כשלושה ק"מ פונים שמאלה על פי שילוט של הקק"ל בדרך עפר המתאימה לכל רכב אל עין געתון ועין אשחר, עוד בדרך לחורבת געתון ולמעיין, עלינו לחצות את ערוצו של הגעתון. כבר כאן נרטבים הצמיגים והרמז הראשון למים בנחל – מעודד.

ניתן לטייל במקום בצורה מאורגנת עם שירן שבתאי- מורה דרך בטעם יהודי טל' 0523246827 www.shiran.kr8.co.i

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.