Family Wiki
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:
   
 
בעת החדשה זוהה עין דור המקראי בכפר הערבי אִנְדוּר למרגלות גבעת המורה בעמק יזרעאל.{{הערה|עמנואל הראובני, '''לקסיקון ארץ ישראל''', ירושלים, משרד החינוך, 2010, ע"מ 742.}}
 
בעת החדשה זוהה עין דור המקראי בכפר הערבי אִנְדוּר למרגלות גבעת המורה בעמק יזרעאל.{{הערה|עמנואל הראובני, '''לקסיקון ארץ ישראל''', ירושלים, משרד החינוך, 2010, ע"מ 742.}}
 
==מיקופ משוער של העיר בנחלת שבט יששכר==
 
[[תמונה:Nachalat_issacar_2.jpg|center|thumb|500px|נחלת שבט יששכר]]
 
   
 
==ייצוגים בתרבות הישראלית==
 
==ייצוגים בתרבות הישראלית==

גרסה מ־08:06, 5 באוגוסט 2018

12 staemme israels heb

נחלות שבטי ישראל

עֵין דּוֹר, או עֵין דֹּאר, הייתה עיר מקראית של שבט מנשה בתוך נחלת שבט יששכר, והוזכרה בספר יהושע:" וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה כִּי הוּא בְּכוֹר יוֹסֵף לְמָכִיר בְּכוֹר מְנַשֶּׁה אֲבִי הַגִּלְעָד כִּי הוּא הָיָה אִישׁ מִלְחָמָה וַיְהִי לוֹ הַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן: ... וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר בֵּית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנֹתֶיהָ...:(מקור:ספר יהושע,י"ז,א' וי"אי)"

בספר תהילים במזמור הפותח במילים: "שיר מזמור לאסף", הוזכר עין דור כסמוך לזירת קרב ההכרעה של שבטי ישראל מול מדין(בימי גדעון בן יואש), או מנגד מול יבין מלך חצור וסיסרא (בימי דבורה הנביאה וברק בן אבינעם). "שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף: אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל: כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ: ... נִשְׁמְדוּ בְעֵין דֹּאר הָיוּ דֹּמֶן לָאֲדָמָה:(מקור: ספר תהילים,פ"ג,א'י"א)"

על פי המסופר בספר שמואל, ישבה בעין דור בעלת האוב. שאול המלך בא אליה מחופש ומסתיר את זהותו, להתייעצות טרם צאתו לקרב בגייסות הפלשתים, קרב שתוצאותיו הקשות היו ידועות מראש. הוא ביקש ממנה שתעלה את רוחו של שמואל הנביא באמצעות כוחותיה המאגיים, אף שפעולה זו נאסרה בממלכתו והעוברים עליה היו צפויים לעונש מוות.(סםר שמואל א',כ"ח,א'-ז')

" וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת מַחֲנֵיהֶם לַצָּבָא לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל ... : ... וּשְׁמוּאֵל מֵת וַיִּסְפְּדוּ לוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל וַיִּקְבְּרֻהוּ בָרָמָה וּבְעִירוֹ וְשָׁאוּל הֵסִיר הָאֹבוֹת וְאֶת הַיִּדְּעֹנִים מֵהָאָרֶץ: וַיִּקָּבְצוּ פְלִשְׁתִּים וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ בְשׁוּנֵם וַיִּקְבֹּץ שָׁאוּל אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְבֹּעַ: וַיַּרְא שָׁאוּל אֶת מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וַיִּרָא וַיֶּחֱרַד לִבּוֹ מְאֹד: וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בַּ-ה' וְלֹא עָנָהוּ ה' גַּם בַּחֲלֹמוֹת גַּם בָּאוּרִים גַּם בַּנְּבִיאִם: וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַעֲבָדָיו בַּקְּשׁוּ לִי אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ וַיֹּאמְרוּ עֲבָדָיו אֵלָיו הִנֵּה אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב בְּעֵין דּוֹר: וַיִּתְחַפֵּשׂ שָׁאוּל וַיִּלְבַּשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים עִמּוֹ וַיָּבֹאוּ אֶל הָאִשָּׁה לָיְלָה וַיֹּאמֶר קסומי [קָסֳמִי] נָא לִי בָּאוֹב וְהַעֲלִי לִי אֵת אֲשֶׁר אֹמַר אֵלָיִךְ:"

בעת החדשה זוהה עין דור המקראי בכפר הערבי אִנְדוּר למרגלות גבעת המורה בעמק יזרעאל.[1]

ייצוגים בתרבות הישראלית

בספרות העברית החדשה הוזכר עין דור וביקורו של שאול המלך בשירו של המשורר שאול טשרניחובסקי "בעין דור", הפותח במילים:

"... וּבְחֶשְׁכַת הָלַיִל בְּלִי קֶשֶׁת וָשֶׁלַח עַל סוּס קַל עֵין דוֹרָה בָּא שָׁאוּל הַמֶלֶךְ."

בשנת 1947, בסמוך לאתר שזוהה כעין דור המקראי, הוקם קיבוץ עין דור. מייסדיו היו חניכי תנועת הנוער "השומר הצעיר". הקיבוץ השתייך לתנועה הקיבוצית המיישבת קיבוץ הארצי.

לקריאה נוספת

  • יהודה זיו, נקרא למערה - ונשאל את פיה! : שורשי המסורות על עין-דור ומערת בעלת האוב, בהר ובשפלה ובערבה, תשס"ט-2009, עמ' 181-198.
  • יהודה קלאי, עין דור, ארץ-ישראל, 16, תשמ"ב-1982, עמ' 168-170. ‬
  • הערך: עין דאר, עין דור, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 822.
  • יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974.

הערות שוליים

  1. עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, ירושלים, משרד החינוך, 2010, ע"מ 742.