Family Wiki
Advertisement

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

המקור

עין סמיה הוא המעין הגדול ביותר בין חבל ארץ השומרון לבקעת הירדן המרכזית. עין סמיה נובע באפיקו של נחל ייט"ב לאחר סיום הקטע הקניוני שלו בסמוך לדרך אלון. תפוקתו של המעין היא 7750 מ"ק ביממה[1]. כיום ישנם חמשה קידוחים באתר המעין כשהקידוח העמוק מגיע לעומק של כ-750 מטר.

השימוש במי המעין[]

מי עין סמיה נשאבים לגובה של למעלה מאלף מטר מעל פני הים ומהווים את מקור המים העיקרי של העיר רמאללה.

ממצאים ארכיאולוגיים[]

מצפון וסמוך למעיין נמצאים שרידים ארכאולוגים של עיר מתקופת מלכי ישראל. המקום נקרא חרבת מרג'מה. בחפירות התגלתה חומה רחבה ומגדל וכן קברי פיר וגביע כסף שמתוארך לתקופת הברונזה הביניימית. האתר נחפר על ידי פרופסור עמיחי מזר.

לזיהוי האתר הקדום ניתנו כמה הצעות: עיר בשם "אפרים" (ויליאם פוקסוול אולברייט) - זיהוי פחות מקובל כיום, "בעל שלישה" (זכריה קלאי) - זיהוי מקובל באופן יחסי. הצעות נוספות הן: העי (יואל בן-נון) ועיר בשם גבעון ששכנה בנחלת שבט אפרים ואינה זהה לגבעון שבנחלת שבט בנימין (יואל אליצור).[2]

מי המעיין שימשו את העיר שנתגלתה. כיום משתמשים במי המעיינות גם לחקלאות סמוך למעיין.


גביע הכסף[]

תמונת גביע הכסף שנחשף בעין סמיה

(מתוך מאמרו של ז'אבו)
הגביע המדובר התגלה בארץ, במורדותיו המזרחיים של הר-חצור, הגבוה בהרי השומרון (1,016 מטרים מעל פני הים), מעט מצפון לכוכב-השחר. המקום נקרא בקעת סמיה, על שם המעיין הגדול הנובע בסמוך, עין-סמיה. הגביע היה מוטמן בתוך קבר עתיק, בשטח בית קברות קדום שנתגלה שם.

הגביע עשוי פח כסף דק ועליו רקועים עיטורים. גובהו כ- 80 מ"מ, היקף שפתו כ- 250 מ"מ והיקף בסיסו כ- 230 מ"מ. צורתו חרוט קטום הפוך, כשחלקו התחתון מתרחב כלפי הבסיס. העיטורים בחלק התחתון הם גיאומטריים, ואילו בחלק העליון יש עיטורי-דמויות, כנראה בשתי תמונות. בתמונה הימנית: שתי דמויות זו כלפי זו אוחזות בסרט. מעל הסרט - פרח או שמש בעל 12 "עלים", ומתחתיו - נחש גדול פונה ימינה. בתמונה השמאלית: דמות שחציה התחתון שילוב של שני בעלי חיים, דמויי פרים, זה אל זה, וחציה העליון - דמות אדם בעל בטן וחזה אחד, אך שני ראשים, פונים לשני צדדים, ושתי הידיים אוחזות עלים, פונות אף הן לצדדים. בין שתי התמונות - נחש גדול נוסף, מעין דרקון הניצב על זנבו.


לקריאה נוספת[]

  • "ההר הטוב הזה מסלולים ואתרים בדרום השומרון מאת דניאל אלדד ויוסף ירושלמי הוצאת בית אל ירושלים תשס"ט 2009 " עמודים 113-117
  • מפת טיולים וסימון שבילים 7: השרון והשומרון. בהוצאת "הועדה לסימון שבילים בישראל".

קישורים חיצוניים[]

הערות שוליים[]

  1. http://old.lifshiz.macam.ac.il/m/pages/m0611/m0611343a.html לאורך דרך ספר המדבר המזרחי (דרך אלון)
  2. יואל אליצור, ‏הצעת זיהוי חדשה לעיר הישראלית בעין סמיה, באתר דעת
    יואל בן נון ותגובה מאת יואל אליצור, ‏"בא על עית..." - פתרון חדש לזיהוי העי, באתר דעת


Advertisement