עין ערוב היה מקום המים הדרומי ביותר לירושלים.

עין ערוב היה מקור מים בימי בית שני. לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם כיבוש ירושלים בידי הבריטים ניקו מהנדסים צבאיים, בראשית 1918, את בריכות שלמה, הוציאו את הסחף שנערם בהן והקימו תחנות שאיבה בצדן, הניחו צינור ברזל בצד הכביש חברון בית לחם החל מעין ערוב והזרימו את המים אל העיר. אולם כעבור שנים אחדות נזנח המפעל הזה, שהיה כרוך בהוצאות רבות.

מסכם הספר:"חיל ההנדסה המלכותי התקין קו צינורות ברזל להעברת מים ממעיינות ערוב שבהר חברון לירושלים , שפעל החל מקיץ . 1918 כן נבנתה בריכת אגירה עירונית בגבעת רוממה , וממנה הועברו מים בכמה צינורות ראשיים לאזורים רבים בעיר . בקווים אלה נקבעו נקודות חלוקת מים לתושבים . תוך שנים אחדות היו מרבית הבתים בעיר מחוברים לרשת המרכזית של אספקת המים פעולות לשיפור רמת החיים


גלריית תמונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

המקור: אוסף מטסון 1917 - 1918

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.