Family Wiki
Advertisement
עיר_דוד_תעלת_הניקוז_הגדולה_בדרך_עולי_הרגל

לאורך התעלה - אב תשע"א

החרב[]

בעבודות רשות העתיקות בתעלה, אשר שימשה מנהרת מסתור לתושבי ירושלים מפני הרומאים בתקופת חורבן בית המקדש השני, נחשפה חרב בת 2000 שנה, עשויה ברזל ונתונה בתוך נדן עשוי עור. כן נמצאו חלקים מן החגורה שבה נישאה החרב. לדברי מנהלי החפירה, אלי שוקרון מרשות העתיקות ופרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה, "יתכן שהחרב היתה שייכת לאיש חיל-הרגלים מחיל המצב הרומי שישב בארץ ישראל עם פרוץ המרד הגדול ברומאים, בשנת 66 לספירה. השתמרות החרב מפתיעה בטיבה: לא רק באורך (כ-60 ס"מ), אלא גם בהשתמרות נדן העור (חומר שטיב השתמרותו רע בדרך כלל), ומעט מעיטוריו". המקור:אתר עיר דוד

חריטה של מנורה[]

בעפר שמתחת לרחוב, בצד תעלת הניקוז, נמצא כלי אבן שעליו חריטה (חרותת) נדירה של מנורה. לדברי שוקרון ופרופ' רייך, "מעניין, שלמרות שמדובר בתיאור של מנורת שבעת הקנים, כאן מופיעים רק חמישה קנים. לתיאור בסיס המנורה יש חשיבות רבה, שכן הוא מבהיר כיצד נראה הבסיס של המנורה המקורית, שכנראה היה דמוי חצובה". לעובדה שכלי האבן נמצא בסמיכות הקרובה ביותר להר הבית עד כה חשיבות גדולה, והחוקרים משערים שעובר אורח, שראה את המנורה לנגד עיניו והתפעל מיפיה, חרט את רשמיו על אבן, ולאחר מכן השליך את השירבוט בצד הדרך, מבלי לשער שיצירתו תמצא לאחר 2000 המקור:אתר עיר דוד

מ"מלחמות היהודים"[]

ולכך יש תמיכה בדברי יוסף בן מתיתיהו ב"מלחמות היהודים" : "עוד צל תקווה נשאר לעריצים ולחבר השודדים אשר איתם (הכוונה למורדים - נ.ש.), כי יעלה בידם להימלט דרך המנהרות: הם בטחו כי לא יוכלו הרומאים למצאם בבורחם שמה, ואמרו בנפשם להתחבא שם, עד אשר יחריבו הרומאים את העיר כליל ויסורו מעליה, ואז יוכלו גם הם להימלט על נפשם. אולם תקוותם זאת היתה חלום". בן מתתיהו מוסיף לתאר: "ואחרי אשר המיתו הרומאים חלק האנשים היוצאים אליהם ואת שאריתם לקחו בשבי, חקרו למצוא את האנשים המסתתרים במנהרות וקרעו את שכבת האדמה אשר על גבן ואת כל הנופלים בידם היכו לפי חרב, ובמנהרות נמצאו כ-2,000 פגרים, מהם פגרי אנשים, אשר טרפו את נפשם בכפם ורובם חללי רעב".

מקודם התגלה במקום : פעמון מבגדי כהן גדול

על התעלה[]

העלייה להר הבית מבריכת השילוח דרך עיר דוד של היום

פתוח למבקרים בסיורים מאורגנים (אוגוסט 2011) הסיור בבריכת השילוח והרחובות ההרודיאניים שנחשפו לאחרונה בעיר דוד מחזירים אותנו לימיה המפוארים של תקופת הבית השני, נפסע בדרך הקדומה שבה עלו עולי רגל בשלוש הרגלים לפני למעלה מ- 2000 שנה. כמו כן, נבקר בתעלת הניקוז הראשית של ירושלים מימי הבית השני שנפתחה לאחרונה לקהל הרחב.

מסלול חדש בעקבות עולי הרגל אל רחבת הכותל: סיור זה מתחיל בבריכת השילוח, שבקצה הדרומי של עיר דוד עד ל"קשת רבינזון" ליד הכותל המערבי. הדרך עדיין משובשת, בהמתנה לסיום ההכשרה ומיועדת רק למטיבה לכת. 700 מטר אורכה. הסיור המתוא בוצע בהדרכת אהרון הורביץ במסגרת סיורי מגל"ן אב תשס"א.

תחילת המסלול:בריכת השילוח[]

בריכה מרובעת גדולת מימדים אשר רק חלקה נחשף בחפירות - בריכת השילוח. ממדי הבריכה גדולים מאד ( כ-3 דונם) והיא מכסה את כל אזור שפך הגיא המרכזי כלפי הקדרון, ושטחה כולל גם את הבוסתן הסמוך שטרם נחפר במלואו. השטח היום בבעלות הפטריארכיה היוונית ולא ניתן לחפירה.

בריכה זו היתה ידועה כבר לאנשי הקרן לחקירת ארץ ישראל (P.E.F) עת חפרו בה פרדריק בליס וארצ'יבלד דיקי בשנות ה-90 של המאה התשע עשרה. הבריכה הותקנה בסוף ימי הבית השני ועל פי ממדיה וצורתה הנאה ניתן להסיק שהייתה יפה ומפוארת באופן מרשים ביותר. מתחת לחיפוי האבן שעל המדרגות נחשף שלב קדום יותר, מימי החשמונאים- עדות לכך שעוד טרם ימיו של הבנאי הגדול הורדוס, היו מי שטרחו לפתח את מפעלי המים של ירושלים.

מי השילוח שימשו לעבודת הקודש בבית המקדש. בשמחת בית השואבה שאבו 'מים בששון ממעייני הישועה'. בטקס מרשים ירדו הכוהנים מבית המקדש בליווי תקיעות חצוצרות אל הבריכה ועלו חזרה לנסוך את המים על גבי המזבח: "ניסוך המים כיצד? צלוחית של זהב מחזקת שלושה לוגים היה ממלא מן השילוח" (משנה, סוכה ד ט-י). במי השילוח הכינו גם את 'מי החטאת' לטהרת טומאת המת. גרמי המדרגות היורדים אל הבריכה הנפרדים זה מזה בשלח רחב הזכירו לארכיאולוגים רוני רייך ואלי שוקרון את המקוואות של ימי הבית שני אשר גם להם צורה דומה ועל סמך זה הם משערים שהבריכה שימשה בתור מקווה ציבורי שבו טבלו רבבות עולי הרגל בטרם עלו למקדש.

בחלקה העליון של הבריכה נראית תעלה שהזינה את בריכת השילוח במים שמקורם בנקבת חזקיהו. סמוך לתעלה יש בריכת אבן קטנה מלאה אף היא במים. ייתכן שזו שימשה לצורכי שתייה בעת שהתחתונה שמשה לרחצה.


הרחוב המדורג בעיר דוד[]

זהו "החוב המזרחי" להבדיל מ"הרחוב המערבי" - משערים ששני הרחובות היו הקצוות של רחוב אחד רחב מימדים ממנו עלו מבריכת השילו להא הבית.

גרם מדרגות עשויות עץ מוביל מן הבריכה מערבה אל 'דרך עולי הרגל'. לפנינו רחוב מדורג בנוי לתלפיות מסוף ימי הבית השני. הרחוב מטפס לאורך הגיא בצידו המזרחי כלפי הר הבית, ועל פי פרופסור רוני רייך החופר, סביר להניח כי זוהי תחילתו של אותו רחוב, שנחשף סמוך לקשת רובינסון שבכותל המערבי.

הרחוב היה מפואר מאד ולמעשה טרם נחפר למלוא רוחבו, אך ייתכן שמדובר ברוחב מרשים של עשרות מטרים. ריצוף הרחוב נשתמר היטב, למעט מספר מקומות, בהם נפרץ בכוח רב. מתחת לפרצות אפשר להבחין בתעלת ניקוז, בה נתגלו סירי בישול שלמים ומטבעות מימי המרד הגדול נגד הרומאים.

כפי הנראה זהו המקום בו מצאו אחרוני המורדים מפלט מהרומאים שהחריבו את ירושלים בשנת 70, ושאת סירי האוכל הביאו עמיהם המורדים למחבוא לשהייה ממושכת.

על הסוף הטראגי של הנחבאים בתעלות מעידות הפרצות שפרצו הרומאים באבני הריצוף, וכך מספר ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו: "ואחרי אשר המיתו הרומאים חלק האנשים היוצאים אליהם ואת שאריתם לקחו בשבי, חקרו למצוא את האנשים המסתתרים במנהרות וקרעו את שכבת האדמה אשר על גבן ואת כל הנופלים בידם היכו לפי חרב. ובמנהרות נמצאו כאלפיים פגרים, מהם פגרי אנשים, אשר טרפו את נפשם בכפם ורובם חללי רעב (מלחמת היהודים ו ט ד).

באתר החפירה שברחוב המזרחי, הותקן לאחרונה מיצג חדשני ומרגש שיחשוף בפני המבקרים את עברו המיוחד של המקום, ויאפשר למטיילים הרבים להתוודע מקרוב אל התגליות המרגשות באמצעות הקולות והצלילים של ימי הבית השני. לצידו של הרחוב המזרחי, נחשף קטע יפה נוסף בצד המערבי של הגיא. כפי הנראה היה זה קצהו המערבי של אותו רחוב עצמו. הרחוב מטפס גם הוא במעלה הגיא, ועימו נעלה כלפי צפון ונטפס במדרגות מתכת שמאלה אל תוך תעלת ניקוז גדולה שנחצבה בתחתית הסתעפות הרחוב הראשי העובר לאורך הגיא. תעלה מרשימה זו המשתרעת לאורך מאות מטרים, נפתחת למבקרים למלוא אורכה רק במהלך קיץ 2011.

תעלת הניקוז נשתמרה בשלמותה מימי הבית השני, אך ברבות השנים בהן עמדה ללא שימוש, נתמלאה סחף. התעלה מקורה לוחות אבן ודפנותיה בנויות אבני גזית שמגיעות עד לגובה 2.5 מטרים ברוב חלקי התעלה. ממצאים רבים מימיה האחרונים של ירושלים בימי המרד הגדול ברומאים, נתגלו בתוך התעלה, וביניהם ממצא נדיר יחסית של מטבע כסף מהעיר צור, שכדוגמתו השתמשו עולי הרגל לתשלום מחצית השקל.

התעלה מחברת את רחבת הכותל של ימינו עם בריכת השילוח על פני כ- 700 מטרים, וההליכה המרגשת בה מאפשרת למעשה כיום טיול שלם תחת הקרקע בימי הקיץ החמים, או בימי החורף הגשומים. יציאה אפשרית מן המסלול חזרה לעיר דוד דרך חניון גבעתי, או בתשלום נוסף היישר אל מרכז דודזון, ואל הפארק הארכיאולוגי שלמרגלות הכותל המערבי. מידע נוסף באתרנו - cityofdavid.org.il

המקור:http://allaboutjerusalem.com/he/article/%D7%AA%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A8-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99-2011

Advertisement