קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

עכובית הגלגל - מדבר הרי חברון - ניסן תשע"ב

בפריחה בשפך נחל תבור לנהר הירדן - זוה בעזרת פורום פרחי בר בתפוז

כנ"ל

עכובית הגלגל (שם מדעי: Gundelia tournefortii, מוכר בעברית גם בשם הערבי "עַכּוּבּ") הוא קוץ ממשפחת המורכבים.

גובהו של הצמח כ-25-45 ס"מ. הפרחים יושבים על קרקפות הנישאות בראשי הגבעולים. צבע הפרחים צהוב-סגלגל. הצמח נחשב לדוגמה קלאסית ל"צמח-גלגל". צמח-גלגל הוא צמח שכולו, כיחידה אחת, מתגלגל ברוח להפיץ את זרעיו, כלומר, שיחידת התפוצה שלו היא הצמח השלם (פרט לחלקיו התת-קרקעיים הרב-שנתיים).

העכובית purj, בחודשים מרץ-מאי.

העכובית במקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעקבות התופעה הייחודית לצמח זה, שהוא מתגלגל בשדות, לשם הפצת זרעיו, נמשלו אויבי עם ישראל בתנ"ך ל"גלגל" בשני מקומות :

"לְאֻמִּים, כִּשְׁאוֹן מַיִם רַבִּים יִשָּׁאוּן, וְגָעַר בּוֹ, וְנָס מִמֶּרְחָק, וְרֻדַּף, כְּמֹץ הָרִים לִפְנֵי-רוּחַ, וּכְגַלְגַּל, לִפְנֵי סוּפָה:" (ישעיהו י"ז י"ג). "אֱלֹהַי, שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל, כְּקַשׁ, לִפְנֵי-רוּחַ:" (תהלים פ"ג י"ד).

בספרות חז"ל הוא מופיע יחד עם הקנרס כצמח מאכל, בשם הדומה לשם הערבי של ימינו: "וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה, קוץ זה קינרס, דרדר אלו עכביות" (בראשית רבה פ"כ, כ"ג).

שימושים רפואיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הצמח נחשב לאחד מצמחי המאכל והמרפא החשובים בארץ ישראל. עקב הקטיפה המוגברת שלו, הוא הוכנס לרשימת הצמחים המוגנים בישראל. הערבים נוהגים להכין סלט מעלי העכובית ומתפרחתה. את השורש הם מבשלים עם בצל ובשר.

כל חלקי הצמח העל-קרקעיים משמשים ברפואה העממית - כתרופה למחלות בדרכי העיכול, מחלות כבד, אלרגיות, בחילה, סחרחורת ולחץ דם נמוך.


הפעילות נגד ההשמדה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עכובית_הגלגל._כתבה_בחדשות_ערוץ_2

עכובית הגלגל. כתבה בחדשות ערוץ 2

עכובית הגלגל. כתבה בחדשות ערוץ 2

עדי חשמונאי דיווח ביום 28 במארס 2012 ב-NRG על הצמח הקוצני שהפך לאוצר בסכנת הכחדה וכלב: בין העיסוק בפרחים המוגנים לבין ההגנה על יערות הארץ, ברשות הטבע והגנים עוקבים בשנה האחרונה בדאגה מיוחדת אחר עכובית הגלגל, צמח בר קוצני ומצוי הגדל פרא בשטחים פתוחים. הדאגה לצמח הנפוץ התעוררה בעקבות התפשטות של תופעת קטיף העכובית, שהולך ומתפרסם כבעל סגולות רפואיות וטעם מיוחד.

ברשות הטבע והגנים ניסו לבלום את התופעה והפיקו לאחרונה דפי הסבר בעברית ובערבית שחולקו בקרב בני המיעוטים בשטחי הרש ות הפלסטינית וישראל, המהווים את מרבית אוכלוסיית הקוטפים. אלא שנראה שהפיתוי בקטיפת העכובית, או כפי שהצמח מכונה "ביצי הזהב", גבר על בקשת הרשות: מספר שיא של 20 טון מהעכובית נקטפו השנה בניגוד לחוק בכל רחבי הארץ.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.