על מתנדבים בעם ורוח ישראלית טובה - "צריך גלגל אני גלגל" מאת:אלידע בר שאול. נקודות מהרצאה במסגרת בית ספר שדה "קשת יהונתן" בימי הקרונה תש"פ
יוסף טרומפלדור[]
על בסיס ספרה של שולמית לסקוב, טרומפלדור: סיפור חייו, חיפה : שקמונה, 1972. מהדורה ב', מתוקנת ומורחבת, ירושלים: כתר, 1982. (ביוגרפיה)
גיבורים וגבורה במלחמות ישראל, במרכז מורשת בגין, פגישה שניה, יוסף טרומפלדור גיבור אולטימטיבי
מפגש שני במרכז מורשת בגין בירושלים, בסדרת הרצאות של ד"ר אורי מילשטיין: "גיבורים וגבורה במלחמות ישראל". מפגש זה עוסק ביחס למלחמות ולגבורה בעם היהודי בתקופת הגולה, בשינויים לנושא בתחילת התנועה הציונית ובתופעה יוצאת הדופן של יוסף טרומפלדור שהוא הגיבור האולטימטיבי של התנועה הציונית מחילתה ועד היום.
אסתר צוילינגולד[]
סיפורה של לוחמת ההגנה שנפלה בקרב על העיר העתיקה במלחמת השחרור. להלן סיפורה כפי שהופיע באתר יזכור
בת חנה ומשה-לייב, נולדה ביום ז' בתמוז תרפ"ה (27.6.1925) בלונדון, בירת אנגליה. סיימה בית-ספר גבוה והיתה למורה. לפני עלותה לארץ התנדבה ללמד במחנות לילדים פליטים באנגליה. בית-הוריה היה ספוג תרבות יהודית מסורתית ולאומית ומנעוריה גדלה בהרגשה כפי שבאה לידי ביטוי בדבריה: "ירושלים היא ביתי". בכסלו תש"ז (נובמבר 1946) עלתה ארצה. לאחר שנתקבלה כמורה בבית-הספר על שם אוולינה דה רוטשילד השתקעה בירושלים. היתה חברה מסורה ופעילה בהסתדרות "תורה ועבודה". נטלה חלק בעבודה חינוכית, כתבה ופירסמה מאמרים רבים. בחוץ-לארץ השתייכה לתנועת בח"ד ("ברית חלוצים דתיים") המזוהה עם "הפועל המזרחי". אסתר היתה מלאת התלהבות, מוכשרת, מעמיקה לחשוב ולהתחקות על שורשי הדברים. היא הירבתה לכתוב מאמרים ותיאורים שנדפסו בבטאוני תנועתה כחומר מצוין להסברה והדרכה אידיאולוגית, ואחדים מהם פורסמו אחרי מותה בעיתונות היהודית בעולם.
לאחר החלטת עצרת האו"ם על החלוקה, התגייסה למחלקה דתית של בנות חי"ש בירושלים. היא נשלחה לבסיס ה"הגנה" בצובה ועבדה שם כטבחית. אחר-כך יצאה לקורס אימונים בירושלים ואחרי סיום הקורס נשלחה לנוה יעקב וגם שם עבדה במטבח והשתתפה בהגנת המקום. עם פינוי המקום, אחרי התקפות מרות וקשות, חזרה לירושלים והוטל עליה תפקיד של פיקוח על גיוס המשתמטים וגם ערכה מטעם מחלקת הסעד ביקורים בבתי- חולים, מועדונים ועוד. כבעלת יוזמה הביאה תועלת רבה בכל תפקידיה אלה. היא שידרה באנגלית בשידורי ה"הגנה" במחתרת והשתתפה באופן פעיל בוועדות ובארגונים הקרובים לרוחה ופירסמה מאמרים בשפה האנגלית ב"אגרות לאחים" ובעיתון "הגשר". בתקופת המצור והקרבות הקשים בעיר העתיקה הנצורה, הצליחה אחרי מאמצים רבים להגיע בתפקיד של מורה כביכול אל העיר העתיקה. עם בואה, מונתה למזכירת קטע והוטלו עליה תפקידי סעד, אולם היא השתתפה גם כלוחמת בהדיפת האויב. לא אחת נפצעה וגם נותחה, אולם משאך הוטב מצבה עזבה את בית-החולים עוד לפני שהחלימה כליל מפצעיה. יום לפני כניעת העיר העתיקה נפצעה פצעים אנושים מפגיעת פגז. עד לרגעיה האחרונים דאגה לחברים. אסתר נפטרה מפצעיה ביום כ' באייר תש"ח (29.5.1948), שעות אחדות לאחר פינוי העיר העתיקה. נקברה בשייח'-באדר א' בירושלים.
על גבורתה של אסתר נכתב הרבה בעיתונות בארץ וכן באנגליה ובאמריקה ובספרים שונים.
ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועברה למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.
(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)
דורון שרשן[]
1. דורון שורשן ז”ל הי”ד 2991-2691 בן לשמואל וזהבה, נולד בפתח תקווה ב2691.50.91. בגיל שש-עשרה חזר בתשובה ועבר ללמוד יהדות ב”מכון מאיר” בירושלים. לאחר שנה הצטרף למושב קשת ברמת הגולן.שירת כלוחם בחטיבת גולני, היה מ”כ וחובש. במהלך שירותו נישא דורון לשלה רחל, והם גרו בירושלים. לאחר מכן עברו לכפר דרום, שם עסק דורון בחקלאות, אהבתו הגדולה. ביום 2991.10.10, בדרכו חזרה מהחממות, ארב מחבל לדורון בצומת הסמוכה לכפר דרום וירה בו למוות. בן 92 היה דורון במותו. הותיר אם, שתי אחיות, אישה בהריון ושלושה ילדים. שבעה חודשים אחרי מותו נולד בנו, הקרוי על שמו - יאיר דורון.
