לוחות בכתב יתדות מלפני 2,500 שנה מלמדים על חיי היומיום של גולי בבל
מתוך התערוכה. חלק מהטקסטים משתלבים עם הטקסט המקראי הארכיון גם משתלב היטב עם הטקסט המקראי. כך למשל, בפסוק הראשון בספר יחזקאל כותב הנביא: "וַאֲנִי בְתוֹךְ־הַגּוֹלָה, עַל־נְהַר־כְּבָר". הצירוף, "נהר כבר" או "כפר נהר כבר" מופיע כמה פעמים בלוחות.
צילום: אוליביה פיטוסי
ניר חסון באתר עיתון "הארץ" על חיי היום-יום בגלות בבל מדגיש אפיונים אחדים של מוצגי התערוכה.
לדוגמא:"מה אפשר היה לקבל תמורת אתון וכמה עלה לשכור בית בכפר אל־יהודו?
ועוד:
- לדברי אחד החוקרים, פרופ' וואין הורוביץ, זהו הארכיון היהודי העתיק החשוב ביותר מאז גילוי מגילות מדבר יהודה.
- האוסף מכיל בעיקר תעודות מינהליות - שטרי חוב וחוזים - חרוטות על לוחות טין (בוץ שיובש בשמש או בתנור) וכתובות בכתב יתדות אכדי
במקביל לתערוכה יצאו שני ספרים שעוסקים באוסף - ספר מחקרי של פרופ' לורי פירס שתרגמה את הלוחות לאנגלית וספר פופולרי יותר ששמו כשם התערוכה: "על נהרות בבל" שבו מופיע תרגום הלוחות לעברית. את הספר ערכו הורוביץ, שמשמש חוקר במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית ויועץ מדעי למוזיאון, יהושע גרינברג ופיטר זילברג. הספר יצא לאור על ידי מוזיאון ארצות המקרא והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה
ראיון עם יהודה קפלן בתערוכת - על נהרות בבל
התערוכה, והקטלוג המלווה אותה, מתארים את רצף האירועים שבין שנת 604 ועד שנת 539 לפנה"ס, החל מן ההגליה המשוערת הראשונה ועד לכיבוש בבל בידי כורש מלך פרס וההיתר שניתן בעקבותיו לגולים לשוב לארצותיהם. מגוון מקורות היסטוריים וממצאים ארכיאולוגיים בני התקופה, לצד תיאורים אמנותיים מימי הביניים ומהעת החדשה, מספרים את סיפורו של פרק חשוב זה בתולדות עם ישראל וממחישים את החותם שהותיר על הדורות הבאים.
על אוסף "אל יהודו"[]
אוסף "אל-יהודו" עומד להיות מוצג במוזאון ארצות המקרא בירושלים בשבט תשע"ה. הוא יכונה בשם: "על נהרות בבל".
ישי קרוב, ח' בשבט תשע"ה, 28/01/15 20:21 מערוץ שבע דיווח תעודות מקוריות מתקופת גלות בבל - בין השאר הוא כתב:
- במוקד התערוכה, תעמוד חשיפה עולמית של אוסף "אל-יהודו": אוסף של עשרות לוחות טין, תעודות מקוריות מהיישוב היהודי בבבל, שנחשף לראשונה לציבור ומתעד את חיי הגולים מיהודה על אדמת בבל בדורות הראשונים שלאחר הגלות.
- עוד בתערוכה: ממצאים ארכיאולוגיים מחורבן ירושלים, ראשי חיצים ואבני קלע ששימשו בקרבות על העיר, כלים ששימשו את אנשי יהודה בעת נפילתה, מכתבים עתיקים המעידים על הניסיונות הצבאיים להדוף את הבבלים, רפליקה מדויקת וייחודית של מנסרת כורש ובה עדות להצהרת כורש המפורסמת, וכן מוצג מרגש במיוחד – תלמוד בבלי שהודפס בגרמניה מיד לאחר השואה.
- בין הממצאים בתערוכה, תוצג התעודה הקדומה ביותר בארכיון אל-יהודו, המהווה את העדות הכתובה הקדומה ביותר המתארת את חיי היהודים בבבל, משנת 572 לפני הספירה – 15 שנים בלבד לאחר חורבן ירושלים. זוהי תעודה אחת מתוך עשרות לוחות האוסף שיוצגו בתערוכה ויספקו בפעם הראשונה מבט רוחבי על אורחות חייהם של היהודים בגלות בבל, יחסיהם עם השלטון הבבלי והמבנה החברתי של יהדות בבל.
- את עוצמת האש וההרס בעת חורבן ירושלים ימחיש לבאי התערוכה ממצא מיוחד שנשמר מאותו הזמן - קנקן אשר עקב החום הרב של הבערה, מעל 800-600 מעלות צלזיוס, התעוותה צורתו והוא נשתמר כך עד היום.