עריכת הדף "עמוס הנביא"

{{חשיבות}}
{{פירוש נוסף}}
[[קובץ:Prophet amos.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תחריט]] של [[גוסטב דורה]] המתאר את הנביא עמוס, [[1865]]]]
'''עָמוֹס''' הוא [[נביא]] אשר חי בתקופת [[ירבעם השני]] מלך ישראל ו[[עוזיהו]] מלך יהודה (חי במחצית הראשונה של המאה ה-8 לפני הספירה), ובכך הוא הראשון מבחינה כרונולוגית בין [[נביאים#חלוקת הספרים|נביאי הספר]]. עם זאת, [[ספר עמוס|ספרו]] מופיע שלישי ב[[תרי עשר]].  עמוס פעל בעיקר ב[[ממלכת ישראל]], שהגיעה בתקופתו לפריחה כלכלית ומדינית שיצרה הבדלי מעמדות בממלכה: מעמד מצומצם של עשירים, שחיו חיי מותרות ותפנוקים, לעומת המוני איכרים שחיו בעוני ובמצוקה. העניים נאלצו ללוות בריבית גבוהה מהעשירים, וכאשר לא יכלו לפרוע את חובותיהם, גזלו מהם העשירים את שארית רכושם ואף מכרו אותם ל[[עבדות]]. בנבואותיו יוצא עמוס בחריפות נגד מצב של חוסר צדק חברתי ונגד העיוותים המוסריים שנוצרו בעקבותיו, ולכן היו שכינו אותו "הנביא הסוציאליסט"{{הערה|למשל [https://www.929.org.il/page/520/post/12703 כאן]}}.

== מקומו ומשלח ידו של עמוס==
בפסוק הראשון בספר נאמר כי עמוס {{ציטוטון|הָיָה בַנֹּקְדִים מִתְּקוֹעַ}}. נקודים הם זן של [[כבש]]ים (ראו: {{תנ"ך|בראשית|לא|י|קצר=כן}}), ועל כן אדם המתמחה בגידולם נקרא נוקד (השוו {{תנ"ך|מלכים ב|ג|ד|קצר=כן}}). יש הרואים בנוקדים כינוי לאנשי מקצוע שהתמחו ב[[גנטיקה|הכלאת זנים של כבשים]] במטרה לייצר [[צמר]] משובח במיוחד (השוו: {{תנ"ך|מלכים ב|ג|ד|קצר=כן}}). בשפה ה[[אכדית]] המילה nāþỉdu פירושה, אדם אשר עוסק בגידול צאן. בשפה ה[[סורית]] המילה נקדא פירושה רועה צאן.{{הערה|[[מאיר וייס]], '''ספר עמוס : פירוש ''', ירושלים, מאגנס, תשנ"ב, עמוד 3}}

ב{{תנ"ך|עמוס|ז|ללא=ספר}} מעיד עמוס על עצמו {{ציטוטון|כִּי בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים}}. בוקר הוא אדם המתמחה בגידול [[בקר]], כגון פרות. המילה בולס [[מילים יחידאיות בתנ"ך|יחידאית]] במקרא ופירושה קשה. בין הפירושים שהוצעו: 'בולש אחר [[שקמה|שיקמים]]', פעולה [[כימיה|כימית]] לזירוז [[הבשלה|ההבשלה]].
[[תקוע]] המקראית מזוהה עם [[תל תקוע]] - גבעה סמוכה ליישוב הבדואי-ערבי [[תוקוע]], סמוך להתנחלות תקוע.

==נביא הכתב הראשון==
בפתיחת ספר עמוס נכתב כי עמוס ניבא בימיו של עוזיה מלך יהודה. בימי מלך זה ניבא אף [[הושע בן בארי|הושע]], שניבא גם בימי [[יותם (מלך יהודה)|יותם מלך יהודה]] ו[[אחזיה (מלך יהודה)|אחז מלך יהודה]]. עמוס קדם להושע לפי חישובים כרונולוגיים, ולכן יש הרואים בעמוס נביא הכתב הראשון. ייתכן כי קדמו לו נביאים כמו [[עידו]] וזאת לפי אזכורי ספרו "מדרש הנביא עידו" ב{{תנ"ך|דברי הימים ב|יג|כב}} אך ספר זה [[חיבור אבוד|אבד]] ולא נכנס לקאנון. בניגוד לנביאים אחרים פרטים ביוגרפיים על הנביא כמעט שאינם בנמצא אלא יותר נבואות. יש הרואים בכך שינוי. מעבר מפרטים אישיים המלווים בסיפורי אגדה על נביאים כמו [[אלישע]] לעיקר דברי נבואה כמו אצל עמוס. [[חז"ל]] ב{{בבלי|מגילה|יד|א}}, משקפים גישה זו {{ציטוטון|נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה, ושלא הוצרכה - לא נכתבה}}.{{הערה|[[נחום רוזל]], עולם התנ"ך: תרי עשר א', תל אביב, דוידזון עתי, 1994, עמוד 113}}

==נבואתו של עמוס ==
ספר עמוס נפתח בשורה של נבואות זעם כלפי הממלכות השכנות, כולל [[ממלכת יהודה|יהודה]]. נבואות הזעם בנויות בסדר תבניתי שחוזר על עצמו מספר פעמים; תחילה מסביר הנביא את חטאי העם שעליו הוא מנבא, לאחר מכן מנבא עמוס את העונש שלו יזכה העם.

דוגמה אחת לנבואות הזעם כנגד העמים היא: {{ציטוטון|כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי דַמֶּשֶׂק וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל דּוּשָׁם בַּחֲרֻצוֹת הַבַּרְזֶל אֶת הַגִּלְעָד. וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּבֵית חֲזָאֵל וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת בֶּן הֲדָד. וְשָׁבַרְתִּי בְּרִיחַ דַּמֶּשֶׂק וְהִכְרַתִּי יוֹשֵׁב מִבִּקְעַת אָוֶן וְתוֹמֵךְ שֵׁבֶט מִבֵּית עֶדֶן וְגָלוּ עַם אֲרָם קִירָה אָמַר ה'.|{{תנך|עמוס|א|ג|ה|קצר=כן}}}}

לאחר נבואות אלו, שאולי נועדו למשוך את אוזנם של השומעים, מגיעה תוכחה ארוכה וחריפה מהן כלפי ממלכת ישראל. התוכחה נפתחת בתיאור מפורט של ההשחתה המוסרית בממלכה: {{הדגשה|כֹּה אָמַר ה' עַל-שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל-אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ. עַל-מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק, וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם... וְדֶרֶךְ עֲנָוִים יַטּוּ|{{תנ"ך|עמוס|ב|ו|ז|ללא=ספר}}}} ... {{הדגשה|הַהֹפְכִים לְלַעֲנָה מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה לָאָרֶץ הִנִּיחוּ|{{תנ"ך|עמוס|ה|ז|ללא=ספר}}}}, ומתפתחת לנבואת זעם על חורבן מוחלט: {{הדגשה|הִנֵּה אָנֹכִי מֵעִיק תַּחְתֵּיכֶם כַּאֲשֶׁר תָּעִיק הָעֲגָלָה הַמְלֵאָה לָהּ עָמִיר|{{תנ"ך|עמוס|ב|יג|ללא=ספר}}}}...{{הדגשה|כַּאֲשֶׁר יַצִּיל הָרֹעֶה מִפִּי הָאֲרִי שְׁתֵּי כְרָעַיִם אוֹ בְדַל-אֹזֶן, כֵּן יִנָּצְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּשְׁבִים בְּשֹׁמְרוֹן...וּפָקַדְתִּי עַל-מִזְבְּחוֹת בֵּית-אֵל, וְנִגְדְּעוּ קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ וְנָפְלוּ לָאָרֶץ|{{תנ"ך|עמוס|ג|יב|יד|ללא=ספר}}}}...{{הדגשה|הָעִיר הַיֹּצֵאת אֶלֶף תַּשְׁאִיר מֵאָה, וְהַיּוֹצֵאת מֵאָה תַּשְׁאִיר עֲשָׂרָה לְבֵית יִשְׂרָאֵל|{{תנ"ך|עמוס|ה|ג|ללא=ספר}}}}. 
{{ש}} 

בהמשך הנבואה מדגיש עמוס שהאל אינו מעוניין בטקסים וקורבנות אם הם אינם מלווים במשפט צדק: {{הדגשה|שָׂנֵאתִי מָאַסְתִּי חַגֵּיכֶם, לֹא אָרִיחַ בְּעַצְּרֹתֵיכֶם.  כִּי אִם תַּעֲלוּ לִי עֹלוֹת וּמִנְחֹתֵיכֶם לֹא אֶרְצֶה, וְשֶׁלֶם מְרִיאֵיכֶם לֹא אַבִּיט.  הָסֵר מֵעָלַי הֲמוֹן שִׁרֶיךָ, וְזִמְרַת נְבָלֶיךָ לֹא אֶשְׁמָע.  וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן|{{תנ"ך|עמוס|ה|כא|כד|ללא=ספר}}}}... {{הדגשה|דִּרְשׁוּ טוֹב וְאַל רָע לְמַעַן תִּחְיוּ...  שִׂנְאוּ רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב וְהַצִּיגוּ בַשַּׁעַר מִשְׁפָּט...|{{תנ"ך|עמוס|ה|יד|טו|ללא=ספר}}}}.
{{ש}} 

העם בישראל בטח באלוהים שלא יביא עליו כליה, אבל עמוס הנביא אומר שהאלוהים הוא אלוהי העמים כולם: {{הדגשה|הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, נְאֻם־ה'. הֲלוֹא אֶת־יִשְׂרָאֵל הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר וַאֲרָם מִקִּיר|{{תנ"ך|עמוס|ט|ז|ללא=ספר}}}}. אמנם ישראל הם העם הנבחר, אך דווקא בגלל זה הם ייענשו בחומרה יתרה: {{הדגשה|רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל-כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל-עֲוֺנֹתֵיכֶם|{{תנ"ך|עמוס|ג|ב|ללא=ספר}}}}. 

בשל נבואותיו הקשות כלפי ממלכת ישראל, האשים [[אמציה כהן בית אל]] את עמוס בבגידה ודרש ממנו לברוח ליהודה, אולם עמוס השיב לו במילים חריפות ועמד על תוקף נבואתו: {{הדגשה|וַיִּשְׁלַח אֲמַצְיָה כֹּהֵן בֵּית-אֵל אֶל-יָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: קָשַׁר עָלֶיךָ עָמוֹס בְּקֶרֶב בֵּית יִשְׂרָאֵל, לֹא תוּכַל הָאָרֶץ לְהָכִיל אֶת-כָּל-דְּבָרָיו... וַיֹּאמֶר אֲמַצְיָה אֶל-עָמוֹס: חֹזֶה, לֵךְ בְּרַח לְךָ אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה וֶאֱכָל-שָׁם לֶחֶם וְשָׁם תִּנָּבֵא, וּבֵית-אֵל לֹא-תוֹסִיף עוֹד לְהִנָּבֵא... וַיַּעַן עָמוֹס וַיֹּאמֶר אֶל-אֲמַצְיָה: לֹא-נָבִיא אָנֹכִי, וְלֹא בֶן-נָבִיא אָנֹכִי... אַתָּה אֹמֵר לֹא תִנָּבֵא עַל-יִשְׂרָאֵל וְלֹא תַטִּיף עַל-בֵּית יִשְׂחָק. לָכֵן כֹּה-אָמַר ה': אִשְׁתְּךָ בָּעִיר תִּזְנֶה וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ... וְאַתָּה עַל אֲדָמָה טְמֵאָה תָּמוּת, וְיִשְׂרָאֵל גָּלֹה יִגְלֶה מֵעַל אַדְמָתוֹ|{{תנ"ך|עמוס|ז|י|יז|ללא=ספר}}}}.

==נבואת כלוב הקיץ של עמוס==
עמוס הנביא חווה ארבעה מראות שונים - אנך, ארבה, אש וכלוב הקיץ. כל אחד מהמראות מלמד על גורלו של עם ישראל, ועל חטאיו הרבים. כמו כן ניתן לראות כיצד כל מראה תואם אחת מעונות השנה - אנך (חורף), ארבה (אביב), אש (קיץ) וסל הפירות (סתיו). תחילה נשאל הנביא על ידי ה' על המראה, שנגלה לפניו -"וַיֹּאמֶר מָה־אַתָּה רֹאֶה עָמוֹס". בתגובה עונה עמוס, כי הוא רואה כלוב קיץ - סל פרות עמוס וגדוש בפרות העונה. האל משיב לנביא, ואומר לו -"בָּא הַקֵּץ אֶל־עַמִּי יִשְׂרָאֵל לֹא־אוֹסִיף עוֹד, עֲבוֹר לוֹ", זהו משחק מילים קיץ-קץ. הפרשנים אף חיזקו נבואה זו באומרם, כי בישראל נהגו להגות המילה קיץ בדומה למילה קץ - סוף. בכל אופן פירושו של המראה הוא סופה של ממלכת ישראל, וחורבנה של שומרון כתוצאה מחרון אפו של ה'. כעת משהובן מסר הנבואה פונה האל לתאר החורבן הקרב -"וְהֵילִילוּ שִׁירוֹת הֵיכָל, בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם, אֲדֹנָי יֱיֹ:  רַב הַפֶּגֶר, בְּכָל־מָקוֹם הִשְׁלִיךְ הָס", ה' מבטיח כי שירות שמחות - הללויה, יהפכו לקינות אבל, מעבר לכך מוצגת תמונה קשה של מוות, הרס והשמדה ממלכת ישראל. למעשה במילים אלו נחתם מראה כלוב הקיץ, ובהמשך הנביא מנבא מספר נבואות קצרות כקטע מגשר בין המראה הרביעי לחמישי.

==קבר עמוס==
[[קובץ:קבר עמוס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המערה הסתומה ליד [[תוקוע]]]]
לפי המסורות היהודיות והנוצריות קבר הנמצא ליד [[תקוע]] מיוחס לעמוס הנביא, מיקום הקבר בתקוע מוזכר בכתבי נוסעים, במאה ה-4 לספירה ועד לימי הביניים.{{הערה|1=[http://www.kotar.co.il/kotarapp/index/Chapter.aspx?nBookID=75901013&nTocEntryID=75990358 "כותר" - הספרייה המקוונת של ישראל]}} ליד הקבר הוקמה [[כנסייה]] נוצרית קדומה שנחרבה.
ישנה מסורת נוספת, המראה את קברו בכניסה המערבית ל[[תוקוע]], במערה עתיקה אשר כיום סתומה ב[[פסולת]]. ישנם הרואים במערה זו גם את קברו של הנביא [[ישעיהו]].

קבר עמוס וישעיהו הם הקברים היחידים ב[[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]] המיוחסים ל[[דמות מקראית|דמויות מקראיות]] מימי [[תקופת בית ראשון|בית ראשון]].

==לקריאה נוספת==
*[[מרדכי כוגן]], [[שלום מ' פאול]], '''יואל עמוס''', סדרת "[[מקרא לישראל]]", [[הוצאת מאגנס]] ו[[עם עובד]], 1995.
*[[מאיר וייס]], '''ספר עמוס: פירוש ''', ירושלים, מאגנס, תשנ"ב.
*[[רפאל מ. לוין]], '''עמוס - הנביא מתקוע''', [[הוצאת ראובן מס]], 2015.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=עמוס|ויקיטקסט=עמוס}}
*[http://mikrarevivim.blogspot.com/2010/06/blog-post_28.html מקל, שקד, סיר נפוח וכלוב קיץ], בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
*[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4336 עמוס הנביא] בספרית מט"ח
*[http://www.daat.ac.il/daat/tanach/prshnt4.htm#s15 מאמרים רבים על עמוס], אתר '''דעת'''
*{{רמב"י נושא|עמוס ספר||ספר עמוס|רשימה=כן}}
*{{רמב"י נושא|Amos prophet||דמותו של הנביא עמוס}} (לועזית)
*{{אלי אשד|שם=נביא הצדק: על עמוס|id=67609}}.
*[http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=11062 עמוס - מחבר: צבי אדר] אתר מקראנט.
{{ltr|
*William Rainey Harper, [http://archive.org/stream/criticalexegetic00harpuoft ''Amos and Hosea''] (International Critical Commentary), New York: Charles Scribner's Sons, 1905. Online copy at the [[ארכיון האינטרנט|Internet Archive]]
}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{תרי עשר}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:נביאים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:תרי עשר]]
[[קטגוריה:יהודי המאה השמינית לפנה"ס]]
[[קטגוריה:אישים שעל שמם יישובים בישראל]]
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-8 לפנה"ס]]