עצים_מספרים_חלק_א,_הסתכלו_בתיאור_)-0

עצים מספרים חלק א, הסתכלו בתיאור )-0

סיפורם של עצים מיוחדים בארץ ישראל בעיניים ציוניות:) מוזמנים לצפות בחינם ואם אתם רוצים אפשר גם לשלם דמי כניסה סמליים כאוות נפשכם ב:http://pbme.co/pbj?v=j&g=5e6fa17bb4be89001580f6af

עצים מספרים מאת:אביתר ליכטמן

עצים מספרים.png

המפגש עם הקיסר הגרמני[עריכה | עריכת קוד מקור]

המפגש 28 October 1898 צילם:דוד וולפסון פרטים נוספים

בכניסה הראשית לבית הספר, בדרך יפן ירושלים התקיים ביום 28 באוקטובר 1898 [1] המפגש בין בנימין זאב הרצל לבין קיסר גרמניה, וילהלם השני. גולת הכותרת של הביקור הייתה חנוכת "כנסיית הגואל"בירושלים העתיקה. לביקור זה הגיע הרצל במיוחד לארץ ישראל. הוא סבר כי תמיכתו של הקיסר הגרמני תסייע לממש את חזון "מדינת היהודים" .

תמר קופרשטין מתארת את הביקור: "בית הספר (מקוה ישראל) רעש מההכנות, המורים והתלמידים לקטו מהגנים וגם מהחורשות כל פרח וכל צמח שניתן היה לקשט את המקום. הכל היה מלא תנועה וחיים, הכל שמחו ועלזו". [2] היא מוסיפה כי לא את הקיסר הם בקשו לראות, תושבי יפו שהגיעו למקוה ותןשבי המקום בקשו לראות "רק את הרצל". אמנם הפמליה של הקיסר, 200 איש, היו לבושים "בתלבושת היפה של האבירים, נשרי הזהב שעל כובעיהם המתנוצצים מול השמש, סוסיהם האבירים... יפים הם מאד". אבל היא מדגישה :"עיני שׂוּ‏מוֹ‏ת באיש העומד אצל השער ומשוחח עם המנהל (בזמן ההמתנה לקיסר) ... ומה נפלאות העינים של האיש הזה ! כל צער האומה הנודדת במשך אלפים שנה נראה מתוכן [3] קרנו פניו וקסם של הכרה עצמית נפלאה שפוך עליהן, קסם מלא אורה, המאציל שמחה ותקוה על כל רואיו. והיא מתבוננת במפגש, רואה את שניהם מושיטים יד אחד לשני, מחליפים מילים בינהם ואז היא כותבת בזכרונות :"חשבתי בלי משים - קיסק אדיר מושיט ידו לחוטר מגזע החוזים - וכי אין זה אות ומופת, כי לא בחרב וחנית תכבש הארץ..

על התמונה - מהויקיפדיה העברית[עריכה | עריכת קוד מקור]

תמונות המפגש של הרצל עם קיסר גרמני.png

השלמות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. על הפיקוס במקווי ישראל, אכן הוא מהימים הראשונים של המקום. והנה ציטוט מהויקיפדיה : במקווה נמצא עץ מרשים של פיקוס בנגלי (השם המדעי:Ficus Benegalensis) שניטע בשנת 1888 ומשתרע על שטח נרחב. שורשי האוויר של העץ השתרשו בקרקע והפכו במשך הזמן לגזעים משניים. עץ זה הוא ה"סמל" של מקווה ישראל ומסמל את תלמידי בית הספר ובוגריו אשר השתרשו בארץ, נקלטו והשתלבו בבנייתה והשפיעו על התפתחותה
  2. חורשת האקליפטוסים הגדולה יחסית, שנטע קראוזה עם תלמידי מקווה ישראל במלחמת העולם הראשונה נמצאת בקוסיימה - בחצי האי סיני . יש לי צילום ממנה אך איני מוצא אותו. היא מוזכרת בספרו של צבי אילן
חןרשת האקליפטוסים בקוסיימה.png
  1. הייתי ברפיח, אחרי מלחמת ששת הימים, לאחר גילוי עץ התמר. היה במקום שלט בולט ועץ נאה (גם צילום זה לצערי אבד לי) - זאת בטרם הועבר ממקומו.

עוד על פיינברג[עריכה | עריכת קוד מקור]

סיכום פיינברג.png

צילום משנת 1931

סיפור של עץ בגולן[עריכה | עריכת קוד מקור]

הארז של הרצל במוצא[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. לפי אברהם יערי - בתאריך זה שהיה י"ב חשון תרנ"ט
  2. מקור: מזכרונות תמר קופרשטין, הרצל במקוה ישראל, בתוך זכרונות ארץ ישראל - חלק שני מאת אברהם יערי , הוצאת המחלקה לעניני הנוער של ההסתדרות הציונית - ירושלים, תש"ז, עמ' 764
  3. הדגשה לא במקור
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.