כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.

אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד



מקורו של ערך זה הוא בבלוג של דוד אסף "עונג שבת" (עונ"ש) - מיזם אי-מייל הנשלח בכל יום שישי לרשימת תפוצה אישית. המבקשים להצטרף לרשימת המנויים מוזמנים לפנות בדוא"ל: dassaf@post.tau.ac.il.
הבלוג נועד לשם לימוד, מחקר והעשרה.

ערב במסחה שיר בביצוע "התרנגולים", מילים: חיים חפר ולחן: סשה ארגוב.

התרנגולים_ערב_במסחה

התרנגולים ערב במסחה

התרנגולים ערב במסחה

מסחה 1.jpg

השיר, שרחוק מלהיות מתוחכם וגם החריזה לא משהו, מחקה שיחה בטלה של בני המושבה לעת ערב. היופי שבו - לבד מהביצוע הפנטסטי של 'התרנגולים' (עליו הייתה אחראית הבמאית נעמי פולני) - הוא לשונם המיוחדת של המסחאים (ה'מַסְחָאווים', כפי שקראו להם בלגלוג).

זו שפה שהייתה אופיינית לבני האיכרים במושבות. יש בה עברית, יידיש (אַח, אוּף, צוֹרֶס, מאַראַנצן), ערבית (יה חביבי) וקצת צרפתית מימי הפקידים של הברון (שנסים, רומנסים). תוכן של ממש אין בשיחתם של האיכרים, שנחשבו אנשי עמל פשוטים ולא ממש משכילים או מתוחכמים (בוודאי לא ביחס לחלוצים בני העלייה השנייה והשלישית, שבאו מרוסיה וזלזלו באיכרים הוותיקים שבמושבות), אבל יש בה הרבה 'אווירה' ופולקלור.

פירושונים:
אח - כמו 'אח, איזה לילה'. מילת אוי ואבוי ביידיש, ובעצם צריך לכתוב אותה 'אך'. יא חביבי - הו, יקירי (ערבית).
גורן - מרכז חיי הכפר. המקום שאליו הובאה החיטה לאחר הקציר ולפני הדייש והניפוי.
צוֹרֶס - צורת ההגיה האשכנזית של המילה העברית 'צרות'
. פיננסים - עניינים כספיים.
מראנסים - שיבוש של המילה ביידיש 'מאַראַנצן' שפירושה תפוזים. למה זה יביא להניה שק מאראנסים?- אריזת תפוזים בקיבוץ עין החורש בשנות השלושים
שנסים - צ'אנס. סיכוי, הזדמנות (chance).
רומנסים - שיבוש של המילה ביידיש 'ראָמאַנסן', שפירושה אהבה.

שמות האנשים הם כמובן שמות של יהודים מזרח אירופיים - יענקל (יעקב), בורך (ברוך), מוטל (מרדכי), נח והֶנְיָה (כך בגרסה המושרת של התרנגולים; מאוחר יותר שינה חפר את השם ל'רבקה'), ומוזכרים גם כמה שמות של אנשים אמיתיים לכאורה.
גולדמן - היו הרבה גולדמנים במסחה, אבל סביר שחיים חפר התכוון לדוד גולדמן, 1993-1912), שבאותה תקופה גם היה ראש המועצה המקומית.
מוטל פרדקין - זהו שם שחיים חפר המציא. שבתאי גל-און, ההיסטוריון של כפר תבור, מספר כי אחד הפועלים שעבדו במושבה בשנות העשרים, עולה חדש מליטא ושמו מיכאל שנקר (לימים מראשוני נתניה)
קוֹרָקִין - זו משפחת הסובותניקים המפורסמת, שבניה, גֵרי צדק שעלו מרוסיה, כלל לא היו במסחה אלא במושבות אחרות בגליל, בעיקר בס'גרה הסמוכה.

הרחוב במסחה - גלויה משנת 1903 (מתוך אתר נוסטלגיה אונליין)

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.