Family Wiki
Advertisement

מפת ערי המקלט שירטט:Ori~ - ויקישיתוף

עיר מקלט היא עיר שאליה צריך לברוח, על פי התורה, אדם שהרג אדם אחר בשוגג. השהייה בעיר נועדה לשתי מטרות: הצלת ההורג מפני נקמתו של גואל הדם, ועונש על כך שהרג אדם כתוצאה מחוסר זהירות. מן הטעם השני, הבריחה לעיר מקלט היא חובה, גם כשלא נשקף איום כלשהו על ההורג. על פי הפוסקים ומוני המצוות הקמת ערי מקלט בארץ ישראל הינה מצוות עשה. [1]

כיצד מתנהלת עיר מקלט[]

בערי המקלט התגוררו כהנים או לויים. רוצח בשוגג או במזיד, היה בורח מיד לאחר הרצח אל אחת מערי המקלט. מטרת הבריחה הייתה למנוע מגואל הדם לבוא ולנקום את נקמת קרובו ההרוג. אם גואל הדם הרג את הרוצח מחוץ לערי המקלט, היה הוא פטור מעונש.

כאשר הרוצח היה מגיע אל העיר, היו זקני העיר חוקרים את אופי הרצח. אם הרצח נעשה במזיד, היו הזקנים מוסרים את הרוצח לידי בית דין על מנת לדונו ולעונשו כראוי לו. לעומת זאת, אם הרצח היה בשוגג, כלשון הכתוב: "בִבְלִי דַעַת הִכָּה אֶת רֵעֵהוּ וְלֹא שׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם", היה על הרוצח להתיישב בעיר המקלט עד מותו של הכהן הגדול באותה תקופה, ואסור היה להורגו. לאחר שמת הכהן הגדול, רשאי היה הרוצח לשוב לעירו. (לפיכך מסופר בתלמוד שאמותיהם של הכהנים הגדולים, היו מחלקות מיני מזון לשוהים בערי המקלט, שלא יתפללו על מות בניהם). אם הרוצח יצא מעירו לפני תום הזמן, לגואל הדם מותר להורגו ללא משפט. העונש של שהיה בעיר המקלט נקראת "גלות".

המקור בתורה ובתלמוד[]

על ערי המקלט מסופר בתורה בספר במדבר פרק ל"ה, ובספר דברים פרק י"ט. דיון בהלכות ערי המקלט, נמצא בתלמוד במסכת מכות פרק שני. הלכות רוצח בשגגה וערי מקלט מתוארים ברמב"ם בספר נזיקין, הלכות רוצח ושמירת נפש פרקים ה'-ח'.

על פי התלמוד, עונש הגלות חל רק על מי שנהג בזהירות סבירה ובכל זאת הרג בן אדם. אדם אשר נהג ברשלנות נקרא "שוגג קרוב למזיד" ואינו יכול למצוא מחסה בעיר המקלט. מצד שני, אדם אשר נקט בכל אמצעי הזהירות ובכל זאת הרג בן אדם פטור מגלות שכן הוא נקרא "אנוס" או שוגג קרוב לאונס.

דיני עיר מקלט[]

בערי המקלט נקטו באמצעי זהירות רבים על מנת למנוע מהגולים מקרה נוסף של רוצח בשגגה.

יש חובה לסמן את הדרך לערי המקלט בשלטים ברורים על מנת לאפשר את הבריחה המהירה ביותר לעיר המקלט. בכל שנה בט"ו אדר, לקראת סוף החורף, מצווים בית הדין לתקן את הדרכים כדי לאפשר בריחה מהירה לערי המקלט.

הקצאת ערי המקלט[]

בספר דברים פרק ד', מסופר שמשה הבדיל שלוש ערי מקלט בעבר הירדן המזרחי: את בֶּצֶר בנחלת שבט ראובן, את רָאמוֹת בנחלת שבט גד, ואת גּוֹלָן בנחלת שבט מנשה.

בספר יהושע (כ' א'-ט') מסופר שישראל הקדישו להיות ערי מקלט את קֶדֶש בהרי נפתלי, את שְׁכֶם בהר אפרים, ואת קִרְיַת אַרְבַּע (חברון) בנחלת שבט יהודה, בנוסף לבֶּצֶר, רָאמוֹת, וגּוֹלָן שבעבר הירדן המזרחי.

בדברים י"ט נאמר: "ואם ירחיב ה' אלוהיך את גבולך ... ויספת לך עוד שלוש ערים על השלוש האלה". המפרשים חלוקים האם הכוונה היא לסך הכול שש ערי המקלט או שהכוונה היא לתשע ערי מקלט במידה וייווצר צורך.


על פי דעת אביי בתלמוד הבבלי (מסכת מכות דף י' עמוד א') כל ארבעים ושמונה ערי הלוויים היו ערי מקלט, אלא ששש הערים משמשות הגנה גם למי שברח אל העיר מבלי שידע כי היא עיר מקלט עבורו, מה שאין כן בארבעים ושתיים הנותרות. גם הרמב"ם פסק כך, כפי שכתב "כל ערי הלוויים קולטות וכל אחת מהן עיר מקלט היא. שנאמר "ועליהן תתנו ארבעים ושתים עיר ...כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמונה עיר" - הקישן הכתוב כולן זו לזו לקלוט" (הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ח' הלכה ט'), אולם כבר הרמב"ן[2] עמד על כך שפרשנות זו נוגדת את פשטי המקראות, לפיהן לא היו אלא שש ערי מקלט. על פי הרדב"ז דבריו מתאימים להלכה המתוארת בתלמוד הירושלמי.

האמנם שש ערי-מקלט[]

זאב ח.ארליך (ז'אבו) במדורו "ארץ ממקרא", במוסף השבת של מקור ראשון לפרשת שופטים, ג' באלול תשס"ז,ניסה לאתר את המיקום של ערי המקלט בעבר הירדן וזאת על סמך אמרת חז"ל שהיו צריכות להיות מול הערים במערב ארץ ישראל, שמיקומם מזוהה וכך נאמר מסכת מכות בתלמוד ירושלמי:" שלש ערים שהפרישו בארץ ישראל היו מכוונות כנגד שלש ערים שהפריש משה בעבר הירדן כשתי שורות של כרם את חברון ביהודה כנגד בצר במדבר ואת שכם בהר אפרים כנגד ראמות בגלעד את קדש בגליל כנגד גולן בבשן. (פרק ב' הלכה ו'".

כמובן הוא דן בשאלה האם כל 42 ערי הלויים היו ערי מקלט. במסכת מכות נאמר:"והא כתיב (במדבר לה ו) [ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח] ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר? אמר אביי: הללו קולטות בין לדעת בין שלא לדעת ( בין שברח שם לדעת קליטה, בין שלא ברח שם לדעת קליטה: שלא היה יודע שהיא קולטת) , הללו - לדעת קולטות,שלא לדעת אינן קולטות.(י,א')

ז\ארליך סבר כי יש עוד 2 ערי מקלט:" עד שלא הפרישו שכם בהר אפרים לא היתה קולטת הפרישו קרית יערים תחתיה עד שכיבשו את שכם. עד שלא הפרישו קדש בגליל לא היתה קולטת הפריש גמלה תחתיה עד שכיבשו את קדש. " המקור: לעיל. דהיינו גם קריית יערים וגמלה היו לערי מקלט, לפחות באופן זמני.

בעל "חסד אברהם", אבי סבו של החידא כתב:"עיה"ק צפת רומז לנצח...חפיכך היא אחת מערי המקלט המציל נפשות (מעין ג', נהר י"ג) - תטדה ליצחק אמיתי שהביא זאת במאמר של ז'אבו

ההורג בתאונות דרכים[]

במציאות המודרנית, אחד המקרים השכיחים של "רצח בשגגה" הוא בתאונות דרכים. השאלה היא האם ניתן לראות בנהג אשר פגע באדם וגרם למותו כ"רוצח בשגגה", אשר במציאות של קיום ערי מקלט היה עליו לנוס שמה.

הרב אליעזר אלטשולר משיב על כך בבמסגרת שו"ת באתר "כיפה" בחיוב. ואפילו יותר מכך, במקרים מסויים אפילו ב"פשיעה". נצטט את התשובה במלואה: "עקרונית - כן. אלא שבתאונות זה לא תמיד "בשגגה" כי מי שנהג במהירות גבוהה מן המותר והרג זה נחשב פשיעה , ולכן אין מקומו בעיר מקלט , וכך כל מי שעבר על חוקי התנועה. אולי, דבר כזה היה גורם לזהירות של הנוהגים ברכב יותר מהעונשים שיש היום, כי היום העונשים על הריגה בשוגג הם קלים מאד בדרך כלל." - ז´ שבט ה´תשס"ז

המקור[]

הערות שוליים[]

  1. ספר המצות להרמב"ם - מצות עשה קפב, רמב"ם יד החזקה - הלכות רוצח ושמירת נפש ח' א', סמ"ג - מצות עשה עו, ספר החינוך - מצוה תקכ.
  2. על במדבר ל"ה י"ד, בסוף דבריו
Advertisement