Family Wiki
Advertisement

לאחר פרשת המרגלים נאמר:"כִּי כָל-הָאֲנָשִׁים, הָרֹאִים אֶת-כְּבֹדִי וְאֶת-אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם, וּבַמִּדְבָּר; וַיְנַסּוּ אֹתִי, זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים, וְלֹא שָׁמְעוּ, בְּקוֹלִי. כג אִם-יִרְאוּ, אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי, לַאֲבֹתָם; וְכָל-מְנַאֲצַי, לֹא יִרְאוּהָ.[1]

הפרשן רש"י כתב על הפסוק:"וינסו" - כמשמעו:"זה עשר פעמים" - שנים בים שנים במן ושנים בשליו וכו', כדאיתא במס' ערכין (טו א):[2]. אלו הם עשרת הנסיונות שבני ישראל ניסו את הקב"ה במדבר סיני.

פירוט הנסיונות[]

הפירוט הובא, כאמור, במסכת ערכין:תניא אמר ר' יהודה עשר נסיונות ניסו אבותינו להקב"ה שנים בים ושנים במים שנים במן שנים בשליו אחת בעגל ואחת במדבר פארן שנים

  1. בים אחת בירידה ואחת בעלייה
    1. בירידה דכתיב (שמות יד) המבלי אין קברים במצרים
    2. בעלייה כדרב הונא דא"ר הונא ישראל שבאותו הדור מקטני אמנה היו כדרבה בר מרי דאמר רבה בר מרי מאי דכתיב (תהילים קו) וימרו על ים בים סוף ויושיעם למען שמו מלמד שהיו ישראל ממרים באותה שעה ואומרים כשם שאנו עולים מצד זה כך מצרים עולים מצד אחר אמר לו הקב"ה לשר של ים פלוט אותם ליבשה אמר לפניו רבש"ע כלום יש עבד שנותן לו רבו מתנה וחוזר ונוטלה הימנו אמר לו אני נותן לך אחד ומחצה שבהם אמר לפניו רבש"ע כלום יש עבד שתובע את רבו אמר לו נחל קישון יהיה ערב מיד פלטן ליבשה דכתיב (שמות יד) וירא ישראל את מצרים מת על וגו'
  2. שנים במים במרה וברפידים
    1. במרה דכתיב (שמות טו) ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות
    2. וכתיב (שמות יז) וילן העם על משה ברפידים דכתיב (שמות יז) ויחנו ברפידים ואין מים לשתות וכתיב (שמות יז)
  3. וירב העם עם משה שנים במן
    1. דכתיב (שמות טז) אל תצאו ויצאו
    2. אל תותירו ויותירו
  4. שנים בשליו ראשון ובשליו שני
    1. בשליו ראשון (שמות טז) בשבתכם על סיר הבשר
    2. בשליו שני (במדבר יא) והאספסוף אשר בקרבו בעגל כדאיתיה במדבר פארן
  5. בעגל כדאיתיה
  6. במדבר פארן כדאיתיה

הפירוט במשנה[]

עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם וַעֲשָׂרָה עַל הַיָּם. עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִסּוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא בַמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד,), וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי:[3]

רבי עובדיה מברטנורא מפרש:"עשרה נסיונות נסו אבותינו להקב"ה במדבר - שנים בים, אחד בירידה, שם נאמר (שם יד) המבלי אין קברים במצרים, ואחד בעלייה, ויבואו מרתה וילונו. אחד ברפידים, וירב העם עם משה. שנים במן, לא תצאו ויצאו, איש אל יותר ממנו ויותירו. שנים בשליו, בראשון בשבתנו על סיר הבשר, בשליו השני והאספסוף אשר בקרבו. אחד בעגל. ואחד במתאוננים. ובמרגלים. והוא עשירי, שם נאמר וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי:

הנסיון האחרון[]

הרב מרדכי אלון כתב:"בתורה כבר כתוב "וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי", מה שהמשנה כן חדשה הוא מה איננו נחשב ניסיון בין הניסיונות. כלומר, כשהמשנה אמרה שהפסוק וינסו אותי זה עשר פעמים וכו' הוא מספר הניסיונות שניסו אבותינו את הקב"ה במדבר, זה אני מקבל כהנחת עבודה את המושג נסיונות כי זה כתוב בתורה, בלי להיכנס אליו הפעם. המשנה עשתה יותר ממה שכתוב בפסוק, כי הפסוק הזה נאמר בחטא המרגלים. חטא המרגלים נעשה בתחילת דור המדבר, אח"כ ישנם עוד שלושים ושמונה או שלושים ותשע שנה במדבר, יום לשנה יום לשנה, עם ישראל מתעכב ארבעים שנה במדבר מאז החטא. עד חטא המרגלים, אומרת התורה, ניסיתם אותי עשר פעמים, אבל המשמעות האמיתית הפשוטה של המשנה היא שזה סוף הניסיונות שניסו אבותינו את הקב"ה במדבר. איך שאני לא אקרא מהם עשרת הניסיונות, ברור שהעשירי נמצא בפסוק הזה של "וינסו אותי זה עשר פעמים" זה חטא המרגלים. זה שופך אור או יוצר קצת תמונה יותר מובהרת על דבר מאד גדול. כשאנחנו מדברים על הניסיונות שניסו אבותינו את הקב"ה במדבר, אנחנו מסיימים את זה בתחילת התקופה.

למה הנסיון ב"מי מריבה" לא כלול[]

הרב מרדכי אלון המשיך והקשה:"אבל ניסיון אחד הייתי מצפה שכן יכנס לתוך המספר הזה. הוא הניסיון של עם ישראל במי-מריבה. הרי שם כל כלל ישראל מגיע וחוזר בעצם על ביטויים שנאמרו בפעמים קודמות ואז הם כן נקראו נסיונות. למשל, הניסיון הראשון שכולם מסכימים שהוא ניסיון שניסו אבותינו את הקב"ה במדבר, הוא על הים. לפני שעברו את הים כשאמרו "המבלי אין קברים" וכו'. כמעט את אותן מלים הם אומרים ארבעים שנה אח"כ במי-מריבה. כל העדה. נחזור רגע אל הפסוקים. "ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם" אז קודם כל מדובר בכל העדה, כל העם נמצא פה, לא בודדים, "ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן: "וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני ידוד:[במדבר כ-א]

מופיע פה "העדה" "העם" כולם נמצאים פה "ולמה הבאתם את קהל ידוד אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו" יש הבדל בתוכן בין הדברים פה לדברים שנאמרו ב"המבלי אין קברים במצרים"? אותם מלים, "למות שם אנחנו ובעירנו".

שאלה שאני רוצה הפעם לשאול במשנה, בשונה מהמשניות שלמדנו השנה, היא לא, מה כתוב בה, אלא, מה לא כתוב בה. רק על הניסיון הזה מעניין אותי מדוע הוא לא מופיע כחלק מהניסיונות. נכון, הפסוקים האלה מדברים על דור שהוא כבר לא הדור של המדבר, הפסוקים האלה מדברים במות מרים, ז"א בשנה הארבעים על מפתן הכניסה לארץ, מיד אחרי מי-מריבה מבקשים ממלך אדום לעבור בגבולו והנה מואב ובלק. מדברים פה עם הכניסה לארץ. איך פתח הפסוק הראשון?

"ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן" ורש"י במקום אומר "כל העדה, עדה השלמה שכבר מתו מתי מדבר ואלו פרשו לחיים" כל מי שנענשו במרגלים שימותו במדבר הזה מתו, ועכשיו נמצאים פה הדור של באי הארץ. נכון, אולי זו הסיבה הטכנית שזה לא נקרא בתוך הניסיונות של דור המדבר, אבל נדמה לי שצריך לדחות את התשובה הזאת.

ומסכם:"הניסיון הגדול לעמוד בנס והניסיון הגדול לעמוד בטבע. ובין שני הניסיונות האלה יש את השנה הזאת הארבעים שבנ"י מגיעים שם לאיזה מין תחילת דרגה של לקחת מים נורמליים, אבל עדיין לא להבנה, לגעגועים לארץ שמוציאה שמן ודבש מהסלעים. ורק כשזה מתחבר, רק כשיודעים לעמוד בניסיון של הטבע יש לנו את הכוח או יהיה לנו את הכוח לחזור ביחד להנהגה הניסית הזאת שמתוארת ברמב"ם, שם, בסוף, בהלכות משיח, שהוא, רק הוא יהיה, אומר הרמב"ם, דומה למשה רבנו ומחזיר את ישראל לאביהם שבשמים.

מומלץ לקרוא את המאמר במלואו

ניסוי הוא "לשון הרע"[]

האומר בפיו חמור מן העושה מעשה: שכן מצינו, שלא נחתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע, שנאמר "וינסו אותי, זה עשר פעמים" תוספתא, סדר קודשים, מסכת ערכין ג,ה

בילקוט שמעוני נאמר:"וינסו אותי זה עשר פעמים (כתוב ברמז רל"ב):

תנן התם במוציא שם רע להקל ולהחמיר כיצד, אחד שהוציא שם רע על הגדולה שבכהונה ועל הקטנה שבישראל נותן מאה סלע, נמצא האומר בפיו חמור מן העושה מעשה. שכן מצינו שלא נחתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע שנאמר וינסו אותי וגו'. ממאי דילמא משום דאכתי לא מלא סאתהון דאמר רב המנונא אין הקב"ה נפרע מן האדם עד שתתמלא סאתו שנאמר במלאת ספקו יצר לו, אמר ריש לקיש אמר קרא וינסו אותי וגו' על זה נחתם גזר דינם:


הערות שוליים[]

  1. ספר במדבר י"ד, כ"ב, כ"ג
  2. ספר במדבר י"ד, כ"ב
  3. משנה אבות ה', ד'
Advertisement