עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָמַד בְּכֻלָּם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: (משנה: פרקי אבות, פרק ג' ה') ד

עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אבות_פרק_ה_משנה_ג_חלק_ב

אבות פרק ה משנה ג חלק ב

על הניסיונות שאברהם אבינו נוסה

עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו, ועמד בכולם, להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו. עשרה ניסים נעשו לאבותינו במצריים, ועשרה על הים; עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא על המצריים במצריים, ועשרה על הים. עשרה נסיונות ניסו אבותינו את המקום במדבר, שנאמר "וינסו אותי, זה עשר פעמים, ולא שמעו, בקולי" (במדבר יד,כב). (מסכת אבות, ה')

עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו:

  1. "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ" (יב 1);
  2. הירידה למצרים בגלל הרעב - "וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ" (יב 10);
  3. .לקיחת שרה לבית פרעה (יב 15);
  4. מלחמתו של אברהם בארבעת המלכים (יד 15);
  5. לקיחת הגר לאישה בעקבות עקרותה המתמשכת של שרה (טז 2);
  6. ברית המילה שאברהם נצטווה עליה בימי זקנתו (יז 10);
  7. לקיחת שרה לבית אבימלך, מלך גרר (כ 2);
  8. גירוש הגר, אחרי שילדה בן לאברהם (כא 10);
  9. גירוש בנו ישמעאל (כא 11);
  10. . עקידת יצחק (כב).

הרב דן באחדים מן הנסיונות

פירושים[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרופ' חננאל מאק מהמחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן דן שנושא:ניסיונותיו של אברהם אבינו – מקרא, משנה, אגדה, פיוט ופירוש לפיוט. תחילה הוא מביא את המקור בו מובאת האימרה:""עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולן" משנה ‏‏[1].

הניסיונות מוצגים ברמזים: "שניים ב'לֵךְ', שניים בשני בניו, שניים בשתי נשיו, אחד עם המלכים ואחד בין הבתרים, אחד באור כשדים ואחד בברית המילה". ‏‏[2].

פירוט רחב יותר הופיע בפרקי דרבי אליעזר

  • הניסיון הראשון מיד כשנולד אברהם, כאשר "ביקשו גדולי נמרוד להרגו ונחבא מתחת לארץ י"ג שנים". * הניסיון השני אירע לאברהם הבוגר, כש"נתנוהו בבית האסורים עשר שנים" ולאחריהן "נתנוהו בכבשן האש ומלך הכבוד פשט יד ימינו והצילו".
  • בניסיון השלישי "טלטלו [הקב"ה] מבית אביו... והביאו לחרן".

גם הניסיונות שלאחר מכן תואמים את סדר המאורעות המפורט בתורה: הרעב הכבד, לקיחת שרה לבית פרעה ("וכי יש לך אדם שרואה שאשתו נלקחת לאיש אחר ואינו קורע את בגדיו?"), מלחמת ארבעת המלכים, ההתגלות במחזה וברית בין הבתרים, המילה, שילוח הגר וישמעאל ולבסוף – העקֵדה. אלא שמידת התעניינותו של בעל הפרקים בניסיונות אלה מגוונת מאוד. ספירת שורות הדפוס בקטעי המדרש מגלה שלכל אחד מחמשת הניסיונות הראשונים הקדיש הדרשן בין שתיים לחמש שורות. לניסיון החמישי (לקיחת שרה) הוקדשו 34 שורות, ולשישי (מלחמת המלכים) – 40 שורות. בניסיון השביעי יורד המספר ל-15, אבל בשלושת האחרונים מטפל הדרשן בהרחבה רבה: ניסיון המילה נדון על פני יותר מ-100 שורות, שילוח ישמעאל והגר – כ-90 שורות, ואילו ניסיון העקדה תופס כאן 105 שורות דפוס! וכצפוי: הדיון המדרשי בשלוש פרשיות אלה מתפתח והולך למחוזות רבים ומגוונים: אמונה, פרשנות, פסיכולוגיה, היסטוריה וגאולת ישראל. אולי יש להסביר את העיסוק הנרחב בשילוח הגר וישמעאל בכך שפרקי דרבי אליעזר נוצר ככל הידוע בסביבה מוסלמית.

הניסיונות היו גם נושא לפיוטים. למשל: "אחד העיבודים המרתקים לדרשת פרקי דרבי אליעזר על עשרת הניסיונות של אברהם לפרטיהם נעשה בידי הפייטן האשכנזי הנודע רבי שמעון ("הגדול") ב"ר יצחק. רבי שמעון חי בעשורים האחרונים של המאה העשירית ובתחילת המאה ה-11 והיה מגדולי היוצרים שבכל הדורות בתחום הפיוט. הוא יצר מערכות פיוטים לחגים במתכונת הנשענת על מסורת הפיוט הארץ-ישראלי הקדום מבתי מדרשם של יניי ואלעזר הקליר, ורבים מפיוטיו משובצים במחזורי התפילה האשכנזיים לחגים. במיוחד ניכר מפעלו של רבי שמעון הגדול בפיוטי שחרית ליום השני של ראש השנה, ושמו חתום עשרות פעמים באקרוסטיכונים ("ראשי החרוזות") של פיוטים המשולבים בתפילת היום"


והוא מסכם:"הנה כי כן, התפתח הפועל החד-פעמי נ-ס-ה שבראש פרשת העקדה לכדי עשרה ניסיונות שנתנסה בהם אברהם אבינו. ברבות הימים נוצרו רשימות מקוצרות של עשרת הניסיונות, והללו התפתחו לכדי יחידות קטנות ואף גדולות ומקיפות של מדרשים, פיוט ופירוש לפיוט. דרך הילוכם פוגעים הניסיונות שבהם נבחן ועמד אבי האומה בפרקים נבחרים מתולדות העם וממיטב היצירה הספרותית של העם היהודי לדורותיו."

רבינו יונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכלם.

  1. הראשון אור כשדים שהפילו נמרוד לכבשן האש וניצל. וזה אינו מפורש בתורה ומדברי קבלה הוא ויש לנו רמז לדבר הזה מן התורה. שקודם פר' לך לך מארצך וממולדתך נזכר למעלה שני פעמים אור כשדים להודיע שבשביל אותו הנסיון שעמד בו הבטיחו השם ית' והביאו אל הארץ כמו שמצינו בנח כי מתחלה כתוב ונח מצא חן בעיני ה' ואחר כך פרשת אלה תלדות נח שניצל ממי המבול על כי מצא חן בעיניו.
  2. והשני שצווהו לצאת מארצו שנאמר לך לך מארצך וממולדתך ועשה כן.
  3. והשלישי שנאמר ויהי רעב בארץ ואע"פ שהקב"ה הבטיח ואמר לו ונברכו בך כל משפחות האדמה כשהביא הרעב לא הרהר אחר מדותיו. # הרביעי לקיחת שרה לפרעה.
  4. החמישי מלחמת ארבעה מלכים שבשלש מאות ושמנה עשר איש החזיק ובטח בהקב"ה ונעשה לו נס שניצל והציל אחיו וכל רכוש סדום ועמורה והיה סובל המקרים לטובתו ולזכותו.
  5. הששי בן תשעים ותשע שנה בהמולו את בשר ערלתו שם עצמו בסכנת הזקנה וניצל.
  6. השביעי לקיחת שרה לאבימלך.
  7. השמיני כשגרש הגר וישמעאל בנו במצות ה'. ואם הרע הדבר על אודות בנו קיים מצותו.
  8. התשיעי לעקידת יצחק בנו שכתוב בה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה וכי עד עכשו לא היה יודע והלא הכל גלוי וצפוי לפניו אלא כשנודע הדבר לבריות קורא הקב"ה בו כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה. ובא להודיענו כי יראת שמים גדולה מכל המצות שבתורה שבכל הנסיונות לא אמר לו כי ירא אלהים אתה חוץ מזו מפני שהיה הנסיון הגדול שבכלם כי לקח בנו להעלותו עולה.
  9. העשירי קבורת שרה. שנאמר לו קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה. וכשמתה אשתו לא מצא מקום לקברה עד שקנאו ולא הרהר:

על הנסיון העשירי: קבורת שרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במאמרו המאלף על אילו של אברהם אבינו )דף שבועי לפרשת וירא תשס"ב(- מציין ד"ר בעז שפיגל בהערה הראשונה , כי "הגם שיש שינוים מסוימים ברשימת הניסיונות - העשירי מוסכם על כולם".

אכן רוב העוסקים בניסיונותיו של אברהם - חושבים את ניסיון העקידה לניסיון העשירי, אך יש החולקים עליהם. בפירושו לאבות ה', ג אומר רבי יונה,]1[ המונה את עשרת הניסיונות של אברהם : ,...העשירי: קבורת שרה, שנאמר לו:'קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה, כי לך אתננה )בר' י"ג, יז(', וכשמתה אשתו לא מצא מקום לקברה, עד שקנאו מעפרון, ולא הרהר."]2[

בספר היובלים]3[ מסופר על ניסיונות אברהם, ובין השאר נאמר שם:

ובשנת אחת...ביובל הארבעים ושנים... ובשנה הראשונה... כלו ימי חיי שרה ותמת בחברון. וילך אברהם לבכותה ולקברה וינסהו, התארך רוחו, אם יחטא באמרי פיו וימצא ארך אפים בזה ולא יכעס. כי בארך רוח דבר עם בנו חת, כי יתנו לו מקום לקבר את מותו בו... וזה הניסיון העשירי, אשר נסה בו אברהם וימצא נאמן וארך רוח. ולא דבר דבר על אודות הדברים אשר בארץ, אשר אמר ה' לתתה לו ולזרעו אחריו, כי אם בקש שם לקבר את מתו כי נמצא נאמן.

אף בדבר חז"ל, שאינם מונים את עשרת הניסיונות במפורט, אנו מוצאים דיון בהתנהגות אברהם בקשר לקבורת שרה, התנהגות המוערכת כניסיון. ראה למשל בבא בתרא ט"ז ע"א וסנהדרין קי"א, ע"א.

גם רמב"ן בפירושו לבר' כג, יט אומר בין השאר: "ורבותינו אמרו ,שגם זה מן הניסיונות של אברהם, שביקש מקום לקבור את שרה ולא מצא עד שקנה אותו".

מדוע רוב מוני ניסיונותיו של אברהם לא מנו את הניסיון הגדול של אברהם בקבורת שרה בין הנסיונות? כנראה שתי סיבות לדבר:

א. רק בניסיון העקדה נאמר "והא-להים נסה את אברהם" )בר' כב א(, ומכאן שהוא האחרון. ב. ניסיון העקדה הוא ניסיון שאין למעלה הימנו, ואחריו - כל ניסיון אחר מתאפס ומתגמד.


]1[ מהדורת מ"ש כשר וי' בלכרוביץ מכון תורה שלמה ירושלים תשכ"ט עמ' ע"ח. ]2[ ההדגשות כאן ולהלן - שלי )א"מ( ]3[ בפירוש מ' גולדמן נסדרת הספרים החיצוניים בעריכת א' כהנא הוצאת מסדה ת"א תשט"ז כרך א' ספר א'. פרקים י"ז, יז וי"ט א'- ט'.

  • בבא בתרט ט"ז, א': ויאמר ה' אל השטן אי מזה תבא ויען השטן את ה' ויאמר משוט בארץ [וגו'] אמר לפניו רבש"ע שטתי בכל העולם ולא מצאתי כעבדך אברהם שאמרת לו (בראשית יג, יז) קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה ובשעה שבקש לקבור שרה לא מצא מקום לקוברה ולא הרהר אחר מדותיך
  • סנהדרין קי"א : אמר לו הקב"ה חבל על דאבדין ולא משתכחין הרי כמה פעמים נגליתי על אברהם יצחק ויעקב באל שדי ולא הרהרו על מדותי ולא אמרו לי מה שמך אמרתי לאברהם (בראשית יג, יז) קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה בקש מקום לקבור את שרה ולא מצא עד שקנה בד' מאות שקל כסף ולא הרהר על מדותי

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ‏ מסכת אבות ה', ג' ‏
  2. ‏ מסכת אבות דרבי נתן (בשתי הנוסחאות, עמ' 94‑95 במהדורת שכטר ‏
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.