ראו פירוט משמאל

המפה נטענת...


אגן נחל הירקון -מבחר אתרים
נחל הירקון
A מגדל צדק
B עזבת צרטה
C תל אפק
D מעיינות הירקון
E טחנת קמח אל-מיר
F חוות אנטואן קיסר
G בית הביטון הראשון בארץ ישראל
H טחנת הקמח אבו-רבח
L תל קנה
J טחנת הקמח פרוחיה
K אוּ‏מְלָבָּס - היום חלק מפתח-תקווה
L תל-זיתון
M עשר טחנות - היום אצטדיון רמת גן
N תל גריסה - היום גבעת נפוליאון רמת גן
O שבע טחנות
P תל קסילה
Q תל כודאדי
R גן מקורות הירקון
רשות נחל הירקון

עשר טחנות או בערבית: טחנת אל-הדר הייתה הטחנה הגדולה והמרשימה בטחנות נחל הירקון. השרידים היחידים שניתן לראות כיום בשטח הם הקיר המערבי של הטחנה הצפונית וקיר שהיווה חלק מהסכר. הדרומ התחנה נמצאת מדרום לשכונת שיכון דן, שבעבר - עד ל-1917 כונתה חורבת - חדרה (במפת PEF נקראה: Khurbet Hadrah)

בשנות ה-40 למאה הקודמת, עם הקמת רמת גן היה האתר למרכז שייט לסירות על נחל הירקון. ממנו ניתן היה לשוט מערבה על לשבע טחנות (לא עד שפך הירקון כי ב"שבע טחנות" היה מפל מים)

סקירה היסטורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

קיימת סברה כי בניית הטחנה החלה כבר בתקופה הרומית. בשיא פעילותה פעלו בטחנה לפחות עשרים זוגות של אבני ריחיים, אולם שמה הוענק לה בתקופה שפעלו בה רק עשרה זוגות. בשנות השמונים של המאה הקודמת הותקנו מחדש "עשר טחנות" על ידי שותפות של שתי משפחות ערביות - משפחת בידס - בעלת אדמות "שייח מוניס" שיח מונס ומשפחת עמוריה - בעל האדמות מצפון לנחל. הטחנה הפסיקה לפעול בימי מלחמת. העולם הראשונה, כאשר התורכים פוצצו את הגשר והסכר בשעת נסיגתם. במקום צלחו הכוחות הבריטיים בהמערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה - קו שתי העוג'ות את נחל הירקון ולעדות הוצבה במקום אנדרטה עליה נחרט:" "בלילה אור לו' טבת התרע"ח ( 11 דצמבר 1917) עברה הבריגדה 155 של הדיוויזיה 52 (לוּ‏לנד) את הירקון במקום הזה , על רפסודות וגשר-קל וכבשה את העמדה הטורקית בחרבת חדרה. ( היום - הדר יוסף)" (ראו תמונה למטה)

הדרך לפתח תקווה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעשר תחנות עברה הדרך הקדומה לאומלבס - לימים המושבה פתח תקווה - שהייצה צומת לדרכי עפר לכפרי הסביבה. במפה של PEF משנת 1880 מסומן במקום גשר על נחל הירקון ( במפה:Nahr el-Auja) וסכר. במזרח מסומן "תל אבו זיתון" (היום בתחום בני ברק. האזור בין הדרך הקדומה לתל יש עליו סימון "ביצות בחורף".

משה מונטיפיורי, באחד ממסעותיהם בארץ ישראל בסוף המאה הקודמת נרשם ביומנה של יהודית כי במקום היה גשר אבן רעוע, כמעט חרב. היא עברה את הגשר בהיותה רכובה על סוס ב"דרך עפר שחיברה בין יפו לפתח-תקוה".

על הגשר עברה גם הדרך למושבה (אז) רמת השרון וממנה להרצליה בתוואי הקיים עד היום.

תמונות מהאתר[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]


קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.