Family Wiki
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל



PARK ADUULAM

פארק עדולם

Adullam panorama 1

פארק עדולם או בשמו המלא "פארק מערות עדולם" נפתח לציבור באפריל 2008. הפארק משתרע על פני כ-50,000 דונם שרובו יערות אורן, אשר נטעו בשנים הראשונות לקיום המדינה, על ידי העולים שהתיישבו בחבל לכיש. הפארק הוכשר לציבור על ידי רשות העתיקות וקרן קיימת לישראל הוא מצוי בין שלושה כבישים: בצפון - כביש 375 - עמק האלה - ירושלים, בדרום כביש 35 - אשקלון - חברון ובמזרח כביש 38 - מחלף שער הגיא - צומת נחושה. מכיוון מזרח גם הכניסה הראשית לפארק - מול הכניסה למצפה משואה (פארק בריטניה).

בפארק שני שבילים מסומים לרוכבי אופניים:

  • מסלול שוכו - 13 ק"מ לתל שוכו העתיקה וחזרה.
  • מסלול בורגין - 22 ק"מ עובר את שתי החורבות העתיקות: עתרי ובורגין וחזרה.

הכשרת הפארק החלה לאחר שהושלמה גדר ההפרדה ממזרח לפארק אל עבר הרי חברון.

גאוגרפיה[]

הפארק נמצא באגני הניקוז של נחל האלה בצפון ונחל גוברין בדרום. שני הנחלים הם יובלים של נחל לכיש הנשפך לים התיכון ליד העיר אשדוד.

הפארק בנוי מגבעות נמוכות של סלעי קירטון, גובה הגבעות הוא כ-400 מטר מעל פני הים. הקירטון הרך מאפשר חפירת בורות מים ומערות. באזור בורות מים רבים ומערות. הוא היה מיושב בימי בית שני, ימי מרד בר כוכבא והתקופה הביזנטית. עדות לכך עשרות אתרים ארכאולוגיים באזור, בעיקר בראשי הגבעות. השטחים בין הגבעות נשארו פנויים לעיבוד חקלאי - תבואה וכרמים עד היום.

בתחומי הפארק הישובים גבעת ישעיהו, צפרירים ונחושה וכן חווה של חברת "כרמים" המנצלת את עמקים צרים בין הגבעות המיוערות לגידול כרמי יין. בתחום הפארק מתגוררות משפחות של בדואיים ורועים באזור עם עדרי הצאן.

צומח וחי[]

רובו של הפארק הוא יער אורן אשר נטע על ידי הקרן הקיימת לישראל. במקומות שאינו מכוסה בצפיפות ביער האורן יש עצי חרוב, שיחה אלת המסטיק וכן עצים בעלי נוף נמוך כמו אשחר ארצישראלי ואלון מצוי.

בשטחים שבהם החורש הטבעי נעלם ונותר סלע קירטון בלבד, שולטת בתה של בני שיח נמוכים בעיקר סירה קוצנית. ליד מערות עדולם צומחים עצי אלה אטלנטית.

בעלי החיים המצויים בפארק הם היונקים: צבי ארצישראלי, תן זהוב, שועל מצוי, חזיר בר, גירית מצויה ןארנבת, המכרסמים: דרבן, גרביל הסלעים וחולד ארצישראלי וכן עופות נדידה, בעיקר ליד שוקתי מים המיועדות למרעה הצאן.

ארכיאולוגיה[]

Hirbat itri

חרבת איתרי - המקור:הויקיפדיה העברית

Hirbat burgin

חרבת בורגין - המקור:הויקיפדיה העברית

במשרדי הקרן הקיימת, מצפון לצומת גבעת ישעיהו, פועל מרכז חינוכי משותף לרשות העתיקות ולקרן קיימת לישראל. המרכז עוסק בלימוד ובחפירות ארכאולוגיות. במקום יש תצוגה של פריטים ארכאולוגיים שנמצאו בחפירות באזור.

בתחום הפארק אתרים ארכאולוגיים אחדים:

  • חורבת עתרי השוכנת על גבעה בגובה 406 מעל פני הים, ליד הכניסה לפארק. דר' בועז זיסו ואמיר גנור מרשות העתיקות חשפו במקום יישוב במימי בית שני. בכפר מקוואות רבים, מבני ציבורי גדול (כנראה בית כנסת וגתות רבות. יש להניח כי גידול גפנים היה הגידול החשוב של אנשי המקום. במקום התגלה גם קולומבריום לגידול יונים ולהפקת דשן וכן מתקני טוויה ואריגה. באתר התגלה חרס הנושא את השם "עתרי" - אולי "כפר אתרא" שנהרס בימי בר כוכבא על יד הלגיון הרומאי החמישי.

על חורבת עטרי בויקיפדיה העברית

  • חורבת בורגין - גילוי חדש יחסי. הארכאולוגים בועז זיסו ואמיר גנור סבורים כי זיהו בחורבה את שרידי כפר ביש, הנזכר במלחמות היהודים, ספרו של יוסף בן מתתיהו. לפי ספרו, כפר ביש הייתה עיירה גדולה ומבוצרת אשר נכנעה ללגיון הרומי בעת מסעו באזור. אתר האינטרנט של הקרן הקיימת לישראל דיווח כי בשנת 2008 ניהל אמיר גנור חפירה ארכיאולוגית בחורבה וגילה בה שרידי ביצורים, חללים תת קרקעיים ששימשו כמערכות מסתור, מערות קבורה, חללי אחסון, בורות מים, מתקנים חקלאיים ושרידים של מבני מגורים.

באתר נחשפה מערה קבורה, חצובה בסלע מהתקופה הביזנטית. בדפנות המערה חצובים מקומות קבורה שהיו מכוסים בלוחות אבן - שלא נמצאו. במרכז המערה שני עמודים חצובים בסגנון יווני. אחד העמודים שוקם. חזית הכותרות מעוטרת במדליונים שבכל אחת מהם חרוט צלב.

על חורבן בורגין בויקיפדיה העברית

  • מערות עדולם - תל מקראי הנזכר בתור מקום מקלט של דוד המלך.

חפירות רשות העתיקות[]

באתר רשות העתיקות מדווחים על תוצאות החפירות ארכיאולוגים ברשות העתיקות מעריכים: חשפנו את "כפר ביש" - יישוב יהודי מרכזי מתק' בית שני, שהוזכר בתלמוד ובכתבי יוסף בן מתיתיהו (15/4/08): כדלקמן:

חורבת אתרי[]

ערך מורחב:חורבת אתרי

חורבת עתרי, שנחשפה בשנת 2001-2000 ע"י הארכיאולוגים אמיר גנור וד"ר בועז זיסו מרשות העתיקות, מזוהה עם הישוב היהודי הקדום "כפר עתרה" שהוזכרה על ידי ההיסטוריון היהודי בן תקופת הבית השני, יוסף בן מתיתיהו, בספרו 'מלחמות ד' ונחרבה בחורבן אלים בשנת 69' לספירה, וחורבת בורגין, שנחשפה בימים אלה ע"י הארכיאולוגים אמיר גנור ואלון קליין מהיחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, מזוהה, על פי הסברה, עם כפר ביש, המוזכר אף הוא בכתבי יוסף בן מתיתיהו. ההערכות אומרות, שיישוב זה - בניגוד לכפר עתרה, נכנע לשר הצבא הרומי, דבר שאפשר לישוב ליהנות מפריחה מתמשכת ולקנות לעצמו מקום כאחד מהישובים הגדולים והמרכזיים בשפלת יהודה.

חרבת בורגין[]

ערך מורחב: חרבת בורגין

חורבת בורגין נחשפה ע"י הארכיאולוגים אמיר גנור ואלון קליין מהיחידה למניעת שוד ברשות העתיקות. שטחה התפרס על פני שטח של כ - 60 דונם. היא ממוקמת בראש כיפה, וחולשת על כל סביבתה. גנור וקליין משערים שחורבת בורגין היא למעשה כפר ביש, המצוין בתלמוד הירושלמי ובתלמוד הבבלי, ובכתבי יוסף בן מתיתיהו (המוכר גם כיוספוס פלביוס). כפר ביש היה אחד הישובים המרכזיים ביותר של תק' בית שני, אם לא המרכזי שבהם.

החוקרים מעריכים, כי האתר יושב לראשונה בתקופת הברזל ב' (1,000 לפנה"ס), והתקיים מאז ועד לתקופה המודרנית.בסמוך לאתר עמקים רחבים ופוריים, שמאפשרים קיום חקלאות ותנאי מעבר נוחים. מצפון מערב לאתר מצויה באר בורגין - באר מים פעילה ושופעת עד לשנים האחרונות, ובארות נוספים. המקום משופע בורות מים חצובים, אליהם מובילות תעלות איסוף למי גשם. בדומה לאתרים עתיקים רבים אחרים באזור, סבלה החורבה מחפירות של גנבי עתיקות, אשר פרצו ושדדו מערות קבורה (המערות אטרקטיביות במיוחד עבור השודדים, כיוון שבהן משתמרים בד"כ חפצים שלמים, בני מאות ואלפי שנים, ששווים בשוק העתיקות גבוה), מתקני תעשיה, ומתקני קולומבריום, הנמצאים בלב האתר ומורדותיו.

באתר חצובות עשרות מערות ומערכות תת קרקעיות מתקופות שונות. כמו כן, בחורבת בורגין תפרוסת בית קברות נרחבת. במקום השתמרו עשרות "מרתפים" חצובים בסלע הקירטון, ששימשו לצרכים מגוונים: מחסנים, קולומבריה, בתי בד, מערכות מסתור, ועוד.

בחורבת בורגין אין עדויות ארכיאולוגיות לכיבוש בחורבן אלים -בשונה מחורבת עתרי, שנכבשה ונהרסה בחורבן אלים בסמוך לשנת 69 לספירה. יתכן וכניעת תושביה לשר הצבא הרומי כמוזכר בחיבורו של יוסף בן מתיתיהו, אפשר לישוב ליהנות מפריחה מתמשכת ולקנות לעצמו מקום כאחד מהישובים הגדולים והמרכזיים בשפלת יהודה.

סיכום בינתיים[]

מנכ"ל רשות העתיקות, שוקה דורפמן, אמר: "כאן היה לב ההתישבות היהודית בשפלת יהודה. האתר הפסטורלי הזה שקק חיים בעת ההיא. מצאנו כאן בית כנסת מהעתיקים בארץ ישראל, מערכות מסתור תת קרקעיות שהכינו יהודים לפני המרד הגדול והנה אנחנו כאן, 2000 שנים אחרי, חוגגים 60 שנה במדינת ישראל. אנחנו נקודה בזמן ברצף ההסטורי, וחובתנו להמשיך ולהנחיל מורשת זו לדורות הבאים."

שמורת חורש עדולם[]

ליד פארק מערות עדולם מצויה שמורת חורש עדולם. שטח השמורה הוא 5,000 ובה נשמר חורש ים תיכוני במלואו, הכולל עצי אשחר ארצישראלי, אלון מצוי, קטלב מצוי עזרד קוצני, אלת המסטיק, מיני לוטם ואזוב מצוי.

בתחומי השמורה נמצא שרידי יישוב קדום בחורבת מדרס. שטח היישוב נאמד ב-250 דונם. התגלו בו 50 מערות ובורות. האתר נחפר בעבר ונמצאה בו מערת קבורה עם אבן גולל גדולה ליד פתחה, עליה מצבה ייחודית בדמות פירמידה קטומה, בגובה 3.5 מטר.

משערים כיהיישוב היה קיים כבר מהמאה ה-2 לפנה"ס וההתיישבות בו נמשכה עד התקופה הביזנטית.

קישורים חיצוניים[]

לקריאה נוספת[]

Advertisement