Family Wiki
Advertisement
Cquote2.svg וַיְהִי, בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה', קוּם רֵד בַּמַּחֲנֶה: כִּי נְתַתִּיו, בְּיָדֶךָ. י וְאִם-יָרֵא אַתָּה, לָרֶדֶת--רֵד אַתָּה וּפֻרָה נַעַרְךָ, אֶל-הַמַּחֲנֶה. וְשָׁמַעְתָּ, מַה-יְדַבֵּרוּ, וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ, וְיָרַדְתָּ בַּמַּחֲנֶה; וַיֵּרֶד הוּא וּפֻרָה נַעֲרוֹ, אֶל-קְצֵה הַחֲמֻשִׁים אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה. יב וּמִדְיָן וַעֲמָלֵק וְכָל-בְּנֵי-קֶדֶם נֹפְלִים בָּעֵמֶק, כָּאַרְבֶּה לָרֹב; וְלִגְמַלֵּיהֶם אֵין מִסְפָּר, כַּחוֹל שֶׁעַל-שְׂפַת הַיָּם לָרֹב. וַיָּבֹא גִדְעוֹן--וְהִנֵּה-אִישׁ, מְסַפֵּר לְרֵעֵהוּ חֲלוֹם; וַיֹּאמֶר הִנֵּה חֲלוֹם חָלַמְתִּי, וְהִנֵּה צְלִיל לֶחֶם שְׂעֹרִים מִתְהַפֵּךְ בְּמַחֲנֵה מִדְיָן, וַיָּבֹא עַד-הָאֹהֶל וַיַּכֵּהוּ וַיִּפֹּל וַיַּהַפְכֵהוּ לְמַעְלָה, וְנָפַל הָאֹהֶל. יד וַיַּעַן רֵעֵהוּ וַיֹּאמֶר, אֵין זֹאת, בִּלְתִּי אִם-חֶרֶב גִּדְעוֹן בֶּן-יוֹאָשׁ, אִישׁ יִשְׂרָאֵל: נָתַן הָאֱלֹהִים בְּיָדוֹ, אֶת-מִדְיָן וְאֶת-כָּל-הַמַּחֲנֶה. (ז',ט'- י"ד Cquote1.svg

הכלי יקר[]

עוד אפשר קום רד במחנה מדין ותשמע איך נתתיו בידך ואם ירא אתה לרדת לבדך לשמוע רד אתה ופורה נערך אל המחנה רוצה לומר אני אומר לך רד אתה לבדך וגם במחנה דלא כתיב אל המחנה אלא במחנה שבטח בי והכנס בתוכיות המחנה ואיש לא יבירך. ז״ש במחנה. אמנם אם ירא אתה לרדת יחידי ובמחנה דהיינו בתוכו ממש רד אתה בחברת פורה נערך ולא במחנה כי אם אל המחנה אל קצהו ולא בתוכו. אמנם בשמיעה מבטיחך אני שאתה תשמע ולא פורה כי תכין לבך לבטוח בי ולהכנס הלום מעט ושמעת אתה ולא הוא ואחר תחזקנה ידיך וירדת עוד במחנה ר״ל בתוכו ממש. וז״ש במחנה ולא כתיב אל המחנה.

והגיד הכתוב מה שבו שהיה גבור חיל וה׳ עמו ירד תחלה ואחריו נערו. וזהו שאמר וירד ולא כתיב וירדו הוא ופורה נערו לומר שירד הוא תחלה ואחריו ופורה אל קצה החמושים אשר במחנה כי אל קצהו לבד מלאם לבם לבא ולא לפנים יותר שראו מדין ועמלק וכו׳ כארבה לרוב. אמנם גדעון לבדו נכנס לפנים יותר. וזהו שאמר ויבא גדעון רוצה לומר הוא לבדו בא ונכנס יותר במחנה. והנה איש מספר וכו׳ כי אין חלום בלא שינה והחמושים הלא הם שומרי המחנה אל דומי להם לא ישנו אלא ודאי במחנה עצמו היה זה כי לב גדעון כלב האריה וככפיר יבטח והוא לבדו שמע מספר חלום ושברו כמו שאמר הקדוש ברוך הוא ושמעת מה ידברו שהוא לבדו ישמע ולא פורה כי פורה איננו בוטח בה׳ כמוהו ולכך לא יכנס לפנים ולא ישמע ולזה ויהי כשמוע גדעון את מספר וכו׳ וישתחו יען כי לא נפל דבר קטן מכל אשר דבר ה׳ וגם בהיות הוא השומע ולא פורה ועל הכל וישתחו לה׳ זהו קשר אלו הפסוקים ומורה הוא על הבטחון שראוי שימצא בשלם בעצם וראשונה.

אולי כדאי לציין את אמונתו של גדעון לעומת "פורה שאינו בוטח בה'"

המקור: http://www.mikra-ahuvia.co.il/index2.php?id=170&catId=3

הרב יעקב מידן== סיפורם של גדעון ופורה מזכיר לנו גם את מלחמת מכמש, שבה הצליחו יהונתן בן שאול ונערו להתגבר ולהפיץ מחנה שלם. כאשר חז"ל עורכים את ההשוואה בין מלחמת גדעון לבין מלחמת אברהם, מתבקש לספר שאברהם ירד למחנה המלכים כגדעון או כיהונתן בשעתם, ולכן סיפרו חז"ל שאברהם ירד עם אליעזר בלבד. הקבלות אלה הן הבסיס להשוואה שעורכים חז"ל בין שני האישים - בין גדעון לבין אברהם - ובעקבותיהן השוו חז"ל בין שניהם גם בנקודה נוספת: כשם שגדעון החל את המרד בניתוץ מזבח אביו, ולא פחד לעמוד מול כל העם ולהציב את מזבח ה' כאלטרנטיבה למזבח הבעל - כך גם אברהם החריב את פסילי אביו וכונן את האלטרנטיבה, עבודת ה'.

הרב יעקה מידן (בהרחבה)[]

ד אברהם ואליעזר כנגד גדעון ופורה: "רש י מביא בשם הגמרא (נדרים לב ע , )א" שאברהם ואליעזר לבדם ניצחו את ארבעת המלכים : "שמונה עשר וגו -' רבותינו אמרו: אליעזר לבדו היה, והוא מנין גימטריה של שמו ". מדרש זה הוא די תמוה: האם לא די לחכמים בכך שאברהם אבינו חיסל מחנה של ארבעה מלכים בעזרת שלוש מאות ושמונה עשרה איש בלבד? מה ראו חז ל " לבוא ולהעמיד את מספרם על אליעזר בלבד? וכמו כן "אין מקרא יוצא מידי פשוטו , " ואי אפשר להכחיש את הפסוקים הכותבים במפורש שאברהם הכה את המלכים בעזרת עבדיו. לכן מסביר הרב מדן שנראה שכוונת חז ל " היא שאף ששלוש מאות ושמונה עשרה לוחמים באו עם אברהם - די היה באברהם ובאליעזר לבדם כדי לנצח. ללא ספק, הדברים מזכירים את סיפור גדעון ופורה נערו (שופטים ז :)טו- ט', "ויהי בלילה ההוא, ויאמר אליו ה - ' קום רד במחנה כי נתתיו בידך: ואם ירא אתה לרדת - רד אתה ופֻרה נערך אל המחנה1: ושמעת מה ידברו, ואחר תחזקנה ידיך וירדת במחנה. וירד הוא ופֻרה נערו אל קצה החמֻ שים אשר במחנה... ויבֹא גדעון, והנה איש מספר לרעהו חלום, ויאמר - הנה חלום חלמתי והנה צליל לחם שעֹרים מתהפך במחנה מדין, ויבֹא עד האהל ויכהו, ויִ פֹּל, ויהפכהו למעלה, ונפל האהל: ויען רעהו ויאמר - אין זאת, בלתי אם חרב גדעון בן יואש איש ישראל. נתן האלהים בידו את מדין ואת כל המחנה: ויהי כשמע גדעון את מספר החלום ואת שברו, וישתחו, וישב אל מחנה ישראל ויאמר - קומו, כי נתן ה' בידכם את מחנ סיפורם של גדעון ופורה מזכיר לנו גם את מלחמת מכמש, שבה הצליחו יהונתן בן שאול ונערו להתגבר ולהפיץ מחנה שלם. כאשר חז"ל עורכים את ההשוואה בין מלחמת גדעון לבין מלחמת אברהם, מתבקש לספר שאברהם ירד למחנה המלכים כגדעון או כיהונתן בשעתם, ולכן סיפרו חז"ל שאברהם ירד עם אליעזר בלבד . הקבלות אלה הן הבסיס להשוואה שעורכים חז"ל בין שני האישים - בין גדעון לבין אברהם - ובעקבותיהן השוו "חז ל בין שניהם גם בנקודה נוספת: כשם שגדעון החל את המרד בניתוץ מזבח אביו, ולא פחד לעמוד מול כל העם ולהציב את מזבח ה' כאלטרנטיבה למזבח הבעל - כך גם אברהם החריב את פסילי אביו וכונן את האלטרנטיבה, עבודת ה .'

ואולם, עדיין נשאלת השאלה מהו המסר המתקבל מהשוואה שיוצרים חז"ל בין אברהם לגדעון ( ? יש לשים לב לכך שאף שאברהם קדם לגדעון – קדם הסיפור המקראי למדרש, ומשום כך עלינו לשאול, כמובן, מה משמעות השוואתו של אברהם לגדעון, ולא להפך ) ומסביר הרב אמנון בזק שנראה לאמר שהמסר המרכזי שמבקש המדרש ללמד קשור לשאלת בחירתו של אברהם. רבים עסקו בבעיה זו, שאותה ניסח הרמב ן " בפירושו לתורה (על י ):ב, ב" והנה זאת הפרשה לא ביארה כל העניין מה כי, טעם שיאמר לו הקב ה" עזוב ארצך ואיטיבה עמך טובה שלא הייתה כמוהו בעולם, מבלי שיקדים שהיה אברהם עובד א- לוהים או צדיק תמים ... ברור אפוא שהמדרש מתייחס לבעיה זו, והוא נוקט בעמדה שבחירת אברהם נבעה מצדקותו המיוחדת עוד קודם שנגלה אליו ה', ושמכוחה זכה אברהם להתגלות . זו בכך שולל המדרש אפשרות אחרת, שלפיה בחר ה' באברהם באופן שרירותי, וללא כל סיבה נראת לעין. ואכן, בעקבות המדרש מסביר הרמב"ן בהמשך דבריו

:שם
אבל הטעם, מפני שעשו אנשי אור כשדים עמו רעות 

רבות על אמונתו בהקב , ה" והוא ברח מהם ללכת ארצה

כנען ונתעכב בחרן, לו אמר לעזוב גם אלו ולעשות כאשר 

חשב מתחלה, שתהיה עבודתו לו וקריאת בני האדם לשם ' ה בארץ הנבחרת, ושם יגדל שמו ויתברכו בו הגוים ההם, ל

המקור: http://www.mifgash-haparasha.co.il/image/users/210124/ftp/my_files/lech%20lecha%202012%20full.pdf?id=11004322

Advertisement