פורים שני מקובלים בקהילות ישראל. ימים אלה נקבעו לזכרון ונרשמו בפנקסי הקהל , בעקבות כל גזרה קשה שבאה על הציבור היהודי. לעיתים נקבעו מנהגים לזכר הצרה וחוברו סליחות וקינות שנוצרו על רקע האירוע. ואז, נמצאו גם מקדשי הימים וכשקרה נס ובוטלה הגזרה – היתה אורה ושמחה גדולה ליהודים, משתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו וצדקה ומתן צדקות לאביונים.
מאורע זה הוסף על ידי סופרי הקהל והוא נצטרף לימי פורים המסורתיים כ"פורים שני" והוא לעיתים בא לידי ביטוי בקריאת "הלל" באמירת "על הניסים" ולעיתים גם בביטול מלאכה ובשירת "מי כמוך". ויש אפילו שהקדימו לפורים השני תענית כשם שנוהגים לנהוג תענית אסתר לפורים.
ד"ר יעקב גלר בדף שבועי לפרשת השבוע של אוניברסיטת בר-אילן כתב ["פורים קטן", ימי פורים קהילתיים, מקומיים, ארציים ומשפחתיים] ומביא מקרים אחדים לאירועים כאלה:
אירועים משפחתיים[]
- רבי אברהם בן יחיאל מי כל דנצ יג , דיין בווילנ א ( 1820-1748 ), מחבר ספרי ההלכות: "חיי אדם ", "חכמת אדם" ו"בינת אדם", כתב "שמי ש אירע לו נס , וכל שכ ן בנ י עיר, יכולים לתקן הסכמה עליהם ועל הבאים אח ריהם, לעשות או תו יום לפורים". ואכן קר ה לו עצמו ול מש פחתו נס ב תק ס"ד ( 1804 ), כאשר האש א חזה בב ית-אוצר אבק ת השרֵפ ה בע ירו , וביתו ועוד בתי ם רב ים נהר סו ונשרפו. 31 איש נהרג ו, והוא וב ני מש פחתו רק נ פצעו, ורק כפ סע היה בינ ם ובין המוו ת. רבי א ברהם דנציג קבע את יום ההצלה הזה ל"פורים קטן", וקרא לו ביידיש "פולווערפורים" ("פורים של אבק השריפה").
- רבי שמואל ה נגיד בספ רד, בא' אלול ד' תשצ"ט ( 1039 );
- ר' חנוך בן א' משה א לטש ול מפר אג, בכ"ב בט בת שפ"ג ( 1623 );
- ר' יום-טוב ליפמאן הע לי יר בן נתן הלוי ( 1654-1579 ), שהיה רב( במורביה, רב כ ולל בפראג, ולאחר מכן ר ב כ ולל בקראקא, חיבר פ ירו ש למשנה בש ם "תוספות יום טוב" (פורסם ב 1644-
- משפחת מיוחס בירושלים, בט"ו באדר תפ"ד ( 1734 ) ועוד.
אירועים בקהילות[]
הוא מונה 19 מקרים כאלה. בין השאר:
- "פורים אדו ם" של יהוד י אל ג'יר בי"ד ב חשוון ש"א ( 1540
- "פורים רומי" בא' שבט תק נ"ג ( 1793 ;(
- . "פורים אנ קו נה" בכ"א בט בת ת"ן ( 1690
- "פורים ק אנד יא ה" (כרתים) בי"ח בתמוז ;
- "פורים קהיר" (" פורים מצרי ם") בכ"ח באדר רפ"ד
- "פורים טבריא" בז' באלול תק"ג ( 1743
- "פורים חברון" בא' באב;
- "פורים פ אדו בה" ( 1795)
- "פורים פי רנצה " ( 1790)
פורים דרומניה[]
יום 23 באוגוסט 1944 נחרט בז יכרונם ש ל יה ודי המדינה כ"פורים דרומניה ", יום ההצלה מ מוות , יום הנס, הפדות והיציאה מאבל ל יום טוב ו "אתחלתה דג או לה". יהודים הת הלכו ז קו פי קומה, והורגשה או וירה של חופש וחֵרות. נראה היה שהאנטישמיות פ סקה, ותנועות נו ער ומפלגו ת ציו ניות החלו ל קום, בהן "בני ע קיבא", "תורה וע בו דה", "הפועל ה מז רחי" ו"מזרחי", "פועלי אג ודת ישראל" ו"אגודת ישר אל" ותנועות אחר ות, שכללו עש רו ת אלפי חב רים ועש רו ת פלוגות הכש רה שהכשירו א ת החלוצ ים להת ייש בו ת בארץ ישראל. תנועות הנוער הציו ני ערכו ת הלוכ ות ומצעדים בדג לי כחול-לבן ב רחו בו ת הערים והשמיעו שירים עבריים ללא פחד ומורא. העלייה החלה, וההרגשה הכללית הייתה שקרבו ימות המש יח. במשך השנים עלו מרומניה כ 350,000- יהודים, הקימו ע שר ות קיבוצ ים ו מושב ים וה צטר פו ג ם להת יישבות הוו תיקה. ברומניה עצמה נותרו כיום אלפים אחדים של יהודים.
בדורנו נק בע "פורים דר ומניה " ביום ד ' באלול תש "ד ( 23 באוגוסט 1944 ביום ז ה ניצלו ממו ות כ 400- אלף יהו די רומניה, כמחצית מכ ל ה יהוד ים באר ץ ז ו, בזכות שחרור רו מנ יה על ידי הצ בא ה אדום הסובייטי מצ יפורני הצבא הנ אצ י. הגרמנים הת כוונ ו להפוך מדינה ז ו ככל שאר מדינו ת אירופה ל"יודן ריין" – נקייה מ יהו דים,אולם לש מחת נו הם לא הספיקו, כיוון שרומניה שוחררה ב 9- במאי 1945 – שמונה חודשים וחצי לפני תום המלחמה.
בליבורנו[]
יום פורים מיוחד שנחוג בקרב קהילת ליבורנו
פורים שני כזה הונהג בקרב יהודי לוורנושהיגרו לתוניסיה עוד בראשית המאה ה 17. בי"ב בשבט תק"ב (1742) נס שארע לרב הסוחר ידידיה בן נחמן מיכאל שהתנפל עליו שודד והיכהו מכות רצח והקב"ה לא נתנו למות והביאו לחבר בגין שהכיר בניסו, מגילת ספר שנקראת "מגילת ידידיה". במגילה הוא מספר על נס ההצלה של כל הקהילה בשעת רעידת אדמה. הרעש פרץ כמה פעמים. בימים שבין רעש לרעש גזרו היהודים תעניות וציבור וראשי קהל נקהלו כדי "לתקן תקנות ולגדור פרצות" כי ראו ברעש רמז על ג' פשעים: ריב, עריות, שבועת שקר. לזכר המאורע הזה קיבלו עליהם יהודי קהילת לוורנו את יום כב' בשבט ליום צום ותענית. הדיין ר' מלאכי בר יעקב הכהן חיבר לסדר היום תפילה בשם "קול תפילה" (ליבורנה תק"ג – (1743)) ו"שבחי תודה". המועד הזה הפך לפורים שני שכן בסיומה של התענית והתפילה חגגו היהודים את הצלתם בשירה – רינה וזמירות.
היום המיוחד הזה מוזכר גם בשאלות ותשובות של הרב חי"דא "חיים שאל" שהודפס בליוורנו בתקנ"ב (1792)) חלק ב' סימן יא-עפ שם הוא מציין: "ושבח אני את רבני ליוורנה שכאשר אירע להם תק"ב לתפ"ץ (לא תקום פעמיים צרה) צרת הרעש וניצלו, תקנו תענית ביום ההוא בכל שנה ובשבת קודש לומר "הלל" הגדול כ"ו כל"ח (כ"ו פעמים "כי לעולם חסדו"), במקום שתיקנוהו רז"ל בזמירות בנעימה ובניגון יפה..."
בתוניסיה התקינו הרבנים ביום כ"ד בטבת תרנ"א (19 לינואר 1891) פורים חדש או "פורים שלג" כפי שנקרא והוא זכר למעשה נס שאירע בתוניסיה. שלג כבד וגדול וגרם לנזקים עצומים. ב"עיר היהודים" לא בא. לכן הוכרז היום שנקרא "פורים אל ז'דיד" או פורים אל תלג' (השלג).