קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
פטוניה (שם מדעי: Petunia) הוא סוג צמח עשבוני ממשפחת הסולניים. מוצאו באמריקה הדרומית ומיניו השונים שימשו לפיתוח עשרות רבות של זני מכלוא תרבותיים בגדלים וצבעים שונים. בזכות פריחתו השופעת וקלות גידולו נפוץ הצמח כ[צמח נוי בגינון ברחבי העולם.
תיאור הצמח[]
הפטוניה היא עשב חד-שנתי או דו-שנתי, בעל עלים רחבים ודביקים. גבעוליו רכים ולרוב אינם מגיעים לגובה של יותר מ-20-30 ס"מ, אלא משתרעים על פני הקרקע ויוצרים מעין "כריות" או כיסוי שטח צפוף. הפריחה שופעת ונמשכת זמן רב, מתחילת האביב עד סוף הקיץ. הפרחים קטיפתיים, דמויי משפך, בגודל 3-8 ס"מ ובשלל צבעים - לבן וקרם, גווני אדום, ורוד, כחול, סגול וארגמן. יש זנים שפרחיהם בשני צבעים או יותר, בדוגמת פסים לאורך הפרח או בשוליו, כאלה שעורקיהם בצבע מנוגד לצבע הרקע, ודוגמאות גיוון נוספות.
מקור הצמח[]
ההשערה הרווחת באקדמיה היא שזני הפטוניה הנפוצים בגינות הינן תוצרת של הכלאה בין פטוניה אקסילריס - בעלת תפרחת לבנה ועמוסה, פרחיה גדולים ושטוחים, עם גביע ארוך וצר, והמפיצה ריח בשעות הלילה, לבין פטוניה אינטגריפוליה - בעלת פרחים סגולים קטנים, ונטיה להתפשטות גבעולית תת קרקעית. פרחים מסוג פטוניה נשלחו לראשונה מדרום אמריקה לפריס בשנת 1823. הפטוניה איטנגריפוליה נתגלתה על ידי חוקר הארצות ג'יימס טווידי ונשלחה לגנים הבוטניים של גלזגו בשנת 1831. קיים מגוון גדול של צבעים, גדלים, ריחות וצורות לפרח זה, הן בצמחים המתורבתים והן בתצורות הבר בארצות המקור.
שימוש גנני[]
בגינון משמשים מיני הפטוניה כצמחים עונתיים לכיסוי שטחים בערוגות בשולי כבישים, רחובות וכיכרות עירוניות, בשל צמיחתם המהירה ופריחתם הצבעונית והממושכת. באירופה ובאמריקה הצפונית נהוג לשתול פטוניות גם בעציצים וסלים תלויים, יחד עם מיני צמחים פורחים נוספים. בסוף עונת הפריחה הצמחים מתייבשים ויש לעוקרם.
לפטוניה זרעים זעירים המייצרים ספיח רב, כך שניתן למצוא בגינות פרטים רבים שצמחו מזרעים, גם בעונות שבהן לא נשתלו שתילים חדשים.
שימוש בחקלאות אורגנית[]
בגידול אורגני, ביחוד של עגבניות וצמחים ממשפחת הסולניים כמו חציל וטבק, משתמשים בצמחי הפטוניה בגידול משולב, על מנת למשוך את נתר עלי הסלק המעביר העיקרי בעולם של וירוס צהבון האמיר, ולשמש כצמח מלכודת גם לרחפניים ולעש הטבק המעבירים גם הם את המחלה. וירוס זה גורם לעלי הצמח לכמוש ולהתגלגל כלפי מעלה ופירות הצמח בשלים מהר מדי בשמש ונרקבים בעודם קטנים.
Seaside petunia[]
פטוניה על חוף הים - - Calibrachoa parviflora הוא זן של צמח פורח ממשפחת הלילה הידועה בשם המקובל פטוניה על שפת הים. הוא יליד חלק גדול מדרום מזרח דרום אמריקה, מקסיקו ודרום-מערב ארצות הברית, והוא קיים כמין שהוצג בחלקים אחרים של אמריקה, כגון דרום-מזרח ארצות הברית, כמו גם באוסטרליה, שם הוא מדי פעם גראס בניו סאות 'ויילס. צמח מרפא זה מייצר גבעולים דקים ומסתעפים המתגנבים לאורך האדמה ושורשים בצמתים. הענפים הזקופים הם עלים, עם עלים בשרניים, בלוטתיים, מלבניים או בעלי צורת רחבה. עשבי התיבול עשויים להיות דביקים במרקם. פרחים מתרחשים בסירי העלים לאורך הגבעולים. כל אחת מהן ברוחב סנטימטר, כותרת המשפך או בצורת פעמון בצבע חמש אונות וסגול, עם גרון צינורי חיוור יותר. הפרי הוא כמוסה רק כמה מילימטרים
Calibrachoa paeviflora - Calibrachoa parviflora is a species of flowering plant in the nightshade family known by the common name seaside petunia. It is native to much of southeastern South America, Mexico, and the southwestern United States, and it is present as an introduced species in other sections of the Americas, such as the southeastern United States, as well as in Australia, where it is an occasional weed in New South Wales. This herb produces slender, branching stems which creep along the ground and root at nodes. The upright branches are leafy, with fleshy, glandular, oblong or widely lance-shaped leaves. The herbage may be sticky in texture. Flowers occur in the leaf axils along the stems. Each is under a centimeter wide, its funnel- or bell-shaped corolla five-lobed and purple in color, with a paler tubular throat. The fruit is a capsule just a few millimeters wid https://en.wikipedia.org/wiki/Calibrachoa_parviflora
Petunia hybrida[]
ראו צילום לעיל Petunia Grandiflora supertunia by beautifulcataya. ?
Although there are thirty-five known Petunia species, most types of Petunia plant grown in the garden are hybrids.
Plants are annuals, and the genus is native to South America. As a member of the Solanaceae family it is closely related to food staples such as tomatoes, Aubergine, and peppers. Ornamental-wise, it is related to plants such as Browallia, Salpiglossis sinuate, and Physalis.
Although, usually grown as hybrids some of the more known Petunia species include the Large White Petunia (Petunia axillaris, fragrant at night); the extremely rare red-flowered Petunia exserta; and Petunia integrifolia (purple flowered), which along with P. axillaris was used to create the first garden Petunia hybrid
There are four major classifications of Petunia × hybrida: Hedgiflora (also includes the Petunia surfinia group); Grandiflora; Multiflora; and Milliflora. Cultivars can be single or double flowered.
Cultivars from these classifications have various uses in the garden: Hedgiflora, and surfinia are low growing spreading plants, making them ideal for use as ground-cover.
Grandiflora have large flowers (4 inches (10 cm)), and a large array of colors