Family Wiki
Advertisement

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

שקמה עתיקה ברמת גן - צילם:איתן

סמל העיר חולון
בסמל ניתן לראות את דיונות החול עליהן נבנתה חולון ואת בתי האבן הקטנים וכמובן את עץ השקמה ("הג'ומס" בערבית) שהיה אופייני לאזור בעבר (גם כיום ניתן למצוא בחולון עצי שקמה בכניסה לעיר, בקריית בן גוריון ובאתרים נוספים).

שקמה (שם מדעי: Ficus sycomorus) הוא מין עץ ממשפחת התותיים הנמנה עם סוג פיקוס, שבו כלולים כ-1,000 מינים. עצי השקמה (שקמים) נפוצים בעיקר באזורים החמים של כדור הארץ. השקמה היא עץ בר במזרח אפריקה, אך הופצה בידי האדם לארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה.

בישראל גדלים עצי השקמה בעיקר במישור החוף ובשפלה. בעבר היה להם ערך כלכלי, העץ שימש לנגרות והפרי למאכל. במשך השנים התמעטו מאוד עצי השקמה ברחבי הארץ אך עדיין ניתן למצוא עצים בני מאות שנים. ידועה במיוחד השקמה של אום חאלד, כיום בתחום העיר נתניה, וכן שקמים אחדות בתל אביב וסביבתה. כיום נשמרים העצים העתיקים, ועצים חדשים ניטעים למטרת נוי. פיקוס השקמה הוא צמח מוגן בישראל[1].

השקמה פורחת כמעט כל השנה. פרחיה הם חד מיניים. התפרחת, בצורת פגה האופיינית למיני פיקוס נוספים כגון תאנה, טובה למאכל אדם, אך נחותה בטעמה מתאנה וכיום היא חסרת ערך מסחרי. בארץ ישראל, בניגוד למקומות אחרים, מבשילות פגות השקמה לפרי, אך אינן יכולות לייצר זרעים מכיוון שלא מצוי כאן מין צרעת הפיקוס המסוים שמאביק אותן. לכן מרבים את השקמה באופן חלופי בעזרת ייחורים - ענפים המפתחים שורשים ואפשר לנטוע אותם.

על פי פרופסור אבינעם דנין, מהמחלקה לבוטניקה באוניברסיטה העברית בירושלים, השקמים בארץ ישראל אינן עצי בר והן ניטעו בידי חקלאים שהביאו אותן למקומות החוליים.

עץ השקמה מופיע בסמלה של העיר חולון.

השקמה בתנ"ך[]

בתנ"ך מופיע עץ השקמה מספר פעמים. לדוגמא: "יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל" (תהלים עח מז).

השקמה מוזכרת כעץ הגדל בשפלה: "ויתן המלך את-הכסף בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר-בשפלה לרב" (מלכים א י כז), "ועל-הזיתים והשקמים אשר בשפלה בעל חנן הגדרי ועל-אצרות השמן יועש" (דברי הימים א כז כח).

מקצועו של הנביא עמוס היה בליסת שקמים (פציעתם/ ניקובם על מנת שיבשילו) "ויען עמוס ויאמר אל-אמציה לא-נביא אנכי ולא בן-נביא אנכי כי-בוקר אנכי ובולס שקמים" (עמוס ז יד).

השקמה במשנה[]

בסדר זרעים, במסכת שביעית, משורטטים גבולות הארץ לעניין דיני השמיטה. הגליל התחתון מוגדר האזור מדרום לכפר חנניה, בו גדלה השקמה. הגליל העליון הוא האזור מצפון לכפר חנניה, בו לא גדלה השקמה.

על תהליך שימור עצי השקמה[]

שמואל_זילכה_חשיבות_שמירתם_של_זני_הפרי_המסורתיים

שמואל זילכה חשיבות שמירתם של זני הפרי המסורתיים

שמואל זילכה : חשיבות שמירתם של זני הפרי המסורתיים

ההרצאה עוסקת בעיקר בשימור שמורת עתי השקמה באשדוד

בתולת השקמה[]

ראו ערך מורחב:בתולת השקמה

בתלמוד הבבלי נאמר:
"מתניתין: המוכר את השדה, מכר את האבנים שהם לצרכה, ואת הקנים שבכרם שהם לצרכו, ... ואת החרוב שאינו מורכב, ואת בתולת השקמה אבל לא מכר לא את האבנים שאינן לצרכה ולא את הקנים שבכרם שאינן לצרכו ... ולא את החרוב המורכב ולא את סדן השקמה:" (בבא בתרא, ס"ח ע"ב). "ואת החרוב שאינו מורכב ואת בתולת השקמה: אע"ג דאלימי ... ולא את חרוב המורכב ולא סדן השקמה: ואע"ג דקטיני" (בבא בתרא, ס"ט ע"א). דהיינו, "בתולת השקמה" נכללת בעיסקת מכירת השדה ואילו "סדן השקמה" לא. הגדרה של בתולת שקמה נמצאת בתוספתא ושביעית ג . ' י"ד-ט"ו ) ו "שלוש בתולות הן ; בתולת אדם , בתולת אדמה , בתולת שקמה . בתולת אדם -שלא נבעלה מימיה . בתולת אדמה -שלא נעבדה מימיה . רבן שמעון בן גמליאל "" אומר : כל שאין בה חרס . ( בהערתו זו הקדים רבן שמעון בן גמליאל את הארכיאולוגים בשנים רבות ) בתולת שקמה -אילן , שלא נקצצה מימיה . " התירו לחוכר שדה לקצץ לצרכיו את קורות השקמה רק אס נחתמה החכירה לתקופה של שבע שנים לפחות , ובתנאי שקיצוץ הקורות ייעשה רק בשנת החכירה הראשונה . בדרך זו ניתן להבטיח , שעד אשר יחזור השדה לבעליו תגדלנה קורות חדשות מן הסדן , ותגענה לאותו שלב של התפתחות , בו היו קורות "הדור הקודם , " אשר נקצצו בידי החוכר . חשיבותן של קורות השקמה עולה בבירור גם מן המעשה המובא בתוספתא : " אבא שאול ( 10 ' אומר : קורות שקמה היו ביריחו , והיו בעלי אגרוף באין ונוטלין אותן בזרוע . עמדו בעלים והקדישום לשמים . " ותוספתא מנחות י"ג , כ , ' שם זבחים י"א , י"ז ) בכך מנעו אותם בעלים המשך הגזל של הקורות ; הרי גס בעלי אגרוף לא יעזו לגעת בעצים מוקדשים לשמים ולכרות קורותיהם .

תמונות שיקמים מנאות קדומים[]

ראו גם[]

קישורים חיצוניים[]

הערות שוליים[]

Advertisement