המקור: האתר ב:facebook

יום עיון שנערך על-ידי האגודה להכרת גידולי תרבות במקורות ישראל בנאות קדומים כ"ד בחשון תשע"ד, לזכרו של נגה הראובני ולציון יובל לנאות קדומים.

נאות_קדומים_תצפית_למזרח_וסיור_ברכבת_הפנימית

נאות קדומים תצפית למזרח וסיור ברכבת הפנימית

תצפית וסיור בנאות קדומים

סיורים בשמורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

סיור_בנאות_קדומים_עם_דר'_שרהל'ה_אורן_-_מרחשוון_תשע"ד

סיור בנאות קדומים עם דר' שרהל'ה אורן - מרחשוון תשע"ד

סיור בנאות קדומים עם דר' שרהל'ה אורן - מרחשוון תשע"ד

הסיורים בנאות קדומים נערכו עם דר' שרהל'ה אורן וצוות נאות קדומים. בפני הנוכחים הוצגה מטרת הקמת השמורה המלאכותית: הכרת הסביבה המתוארת בתנ"ך. כך הוגדרה על-ידי מייסדה נגה הראובני. באתר ניתן ללמוד את האפיונים הטבעיים והחקלאיים המתוארים בתנ"ך. מייד בתחילה נבחין בתלמים שהוכנו לקראת בוא הגשם. אלו הסופגים את המים. עברנו ליד השקמה שהיה בזמנו העץ הנפוץ בשפלה. ליד כל עץ או מתקן מופיע שלט ובו ציטוט מן המקורות המזכיר את המונח וכאן יש אפשרות להמחשתו. בין השאר השמורה מצטיינת בגן "שבעת המינים" אשר מציגה את "סל המזון" של היהודי היושב על אדמתו. בהמשך הוצגה בריכת המים, אחד משבעה המצויות מהשמירה. ממנו נשאבים המים על-ידי מתקן שאיבה קדום ונשפך לעבר אמה, הנמשכת לאורך חלק מהשטח. הרוחב של מוביל המים הוא "אמה" ומכאן גם שמה. לסיום סופר על חשיבות המים בארץ בימי קדם.

בכל אתר ואתר הוצגו הפסוקים בתנ"ך, אשר בהם נאמרים פעולות של החקלאיים היהודיים בהיותם על אדמתם, בימי קדם.

הסיור השני הוא בחלקת האתרוגים. בה הוצגו מגוון רחב של מה ש"פרי עץ הדר". המדריכה הסבירה את מגבלות הגידול ואת סוגי האתרוגים.

החלק האחרון בסיור יעלה עניין בלומדי הליכות סוכה. בנאות קדומים נבנו עשרות סוכות, כאשר כל אחת מהן מצביעה על ייחוד. ליד הסוכה מובא המקרא מחז"ל, לפיה ניתן לקבוע האם הסוכה כשרה או לא. בבתי ספר נוהגים לעשות זאת בעזרת דגמים בשמורה ניתן לבחון את הסוגיה בסוכה הבנויה הלכה למעשה.

מהסיור, שנערך עד הקצה המזרחי של השמורה, בעלת סדר גודל של 2,500 דונם חזנו ברכבת מיניאטורית, כך ניתן היה לחלוף על פני השמורה בנחת. על כך בסרטון נפרד, אשר הקישור שלו נמצא לעיל

פיקוס השקמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקש על התמונה ותקבל פרטים נוספים על העץ

מקוות מים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשמורה שבעה מקוות מים מלאכותיים. תרומתם לנוף היא רבה.

"ערוגת האתרוגים"[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשמורה יש אוסף של עצי אתרוג להמחשת נושא: "פרי ההדר" בארבעת המינים


הדגמות לסוכות בנאות קדומים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תוכנית הכנס[עריכה | עריכת קוד מקור]

פירות העבר על שולחן העתיד 1.jpg

הרצאתו של פרופ' שמעון לביא ממכון וולקני על הזית לא התקיימה

חשיבות שמירתם של זני הפרי המסורתיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שמואל_זילכה_חשיבות_שמירתם_של_זני_הפרי_המסורתיים

שמואל זילכה חשיבות שמירתם של זני הפרי המסורתיים

שמואל זילכה : חשיבות שמירתם של זני הפרי המסורתיים

הרצאתו של דר' שמואל זילכה , חוקר מדעי הפרי במכון וולקני.

השיקופית הראשונה מראה עץ שקמה בחרבת שבטה, אשר חציו נבול וחציו עדיין מראה סימני חיים. המטרה היא לשמר עצים אלה. לשם כך התקבל תקציב ממשלתי.

שמירת העצים המסורתיים נעשית בשני דרכים:

  1. ריבוי רבייה וגטטיבית, השומר על תכונות העץ האופן מלא.
  2. העתקת עצים עתים לאתרים בהם ימנעו מפגיעה בהם.

המרצה הדגים את הנושא באמצעות הצגת תהליך השמירה של עצי השיקמים, שהיו פזורים בכל רחבי השפלה. האתר בו הם נחקרו היה שמורת עד-הלום, דרומית לאשדוד.

יין עתיק[עריכה | עריכת קוד מקור]

זוהר_עמר_היין_בעת_העתיקה

זוהר עמר היין בעת העתיקה

http://youtu.be/5D8wpEV_O6c

הרצאתו של פרופ' זוהר עמר - מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר אילן

על חשיבות הגפן בתקופה המקראית ניתן ללמוד מאזכרת הגפן ותוצריה במקרא למעלה מ-300 פעם. במקורות ובמייצאים הארכיאולוגיים יש שפע פרטים. עד היום יש חילוקי על תהליך ייצור היין בימי קדם. דבר אחד ברור, אין אנו יודעים, עד היום, מה היה טעמו של היין הקדום ומאיזה זנים הוא הופק.

ייצור יין בישראל בעידן המודרני מבוסס על זני ענבים ותהליך ייצור אירופאי, בעיקר צרפתי. מעט ידוע על זני הגפן הקדומים של הארץ ועל היין בעת העתיקה. בהרצאה נתייחס בקצרה לכמה היבטים הקשורים במושגים הקשורים לענף זה. מהו תירוש? מהו יין ישן ? תכונות היין: חוזקו ומזיגתו במים, והאם ניתן להתחקות אחרי טעמו של היין של אבותינו.

חידוש גידול האפריון בישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

שמשון_בן_יהושע_חידוש_גידול_האפריון_בישראל

שמשון בן יהושע חידוש גידול האפריון בישראל

שמשון בן יהושע : חידוש גידול האפריון בישראל

מאז שנמצא צמח, שאולי היה "האפרסמון" העתיק, נטעו ברחבי ארץ ישראל כ-200 עצים. התגלה כי הם מכילים סגולות רפואיות. על כך הרצה שמשון בן יהושע. באתר נאות קדומים פורסמה ההצעה למחקר, חלקה יובא להלן:
תכנית מחקר לחידוש גידול האפרסמון בארצנו הצעת שמשון בן יהושע לצוות האפרסמון Commiphora gileadensis L. opobalsamum הינו צמח מרפא ובישום ממשפחת הבשמתיים ( (Burseraceae , שגדל באזור ים המלח משך למעלה מאלף שנים, החל לפחות במאה השביעית לפנה"ס ואולי בתקופה מוקדמת יותר ועד למאה השביעית לספירה. לדאבוננו הצמח נכחד מארצנו. האפרסמון גדל רק באזור זה ורק על ידי חקלאים יהודאים והיה הגידול החקלאי שהביא לתמורה כספית הגבוהה ביותר מאז ועד היום. יותר מזה האפרסמון הינו הגידול החקלאי שקשור יותר מכל גידול אחר לארץ ולגילדה של חקלאים יהודאים אשר כנראה רק הם גידלו את הצמח באזור ים המלח, ושמרו בקנאות את סודות הגידול )בן יהושע ורוזן, 9002 (. הגידול הזה גדל בתקופה של כאלף שנים רק בארץ למטרות של הספקת קטורת, בושם ותרופות רפואיות. מקובל לייחס את תחילת הגידול למתנה של מלכת שבא לשלמה המלך במאה ה 00- לפנה"ס. סביר להניח כי עניינו של הסוד היה טכניקות הפקה של השרף, שהיו מיוחדות לצמח האפרסמון, ואולי אף טכניקות לטיפול בשרף לאחר ההפקה, להכנת מוצרים מסחריים ממנו, לאריזתם, למיצוי תוצרי לוואי ולשיווק מוצרים מוגמרים. כאן המקום להדגיש את ההבדל הגדול בין התוצר של האפרסמון, שהוא שרף או מיצוי של חלקי צמח נבחרים של השיח, לבין הגידולים החקלאיים האחרים, שתוצריהם הם פֵּרות, ירקות וגרגרים, או גידולי תעשייה חקלאיים, שגם מהם אין מופק שרף. סביר להניח כי המערכת המסועפת של הידע הטכנו-חקלאי כללה סודות אשר קשה היום לשערם, כיוון שאין מגדלים עוד את האפרסמון הקדום. הייתה לצמח גם תקופה זמנית של גידול במטרייה אשר במצריים, אבל גם שם הוא נכחד. תוצרי הצמח שימשו כתרופות לבני אדם, בושם וקטורת ) Ben-Yehoshua et al., 2012 .) לסוד גידול האפרסמון היה בסיס כלכלי מוצק, מכיוון שמוצרי האפרסמון נמכרו במחירים גבוהים מאוד, ולכן היה גידול זה רווחי ביותר. הפוטנציאל הכלכלי הגבוה של גידול האפרסמון נבע משימושיו הרבים, ובהם קטורת, בושם ותרופות. מרשמים שהכילו את שרף האפרסמון נרשמו בעבר על ידי טובי הרופאים למחלות רבות. מטרת המחקר הינה לקדם את גידול האפרסמון בארצנו. חשיבות השרף של צמח האפרסמון סוכמה בסקר ( Ben-Yehoshua et al, 2012 (. ערך השרף שהופק מן האפרסמון היה כפול מערך הזהב בימי הביניים וכפול מערך הכסף בתקופות קודמות. כל הדתות מיחסות לשרף זה ברכה אלוהית, ובעיקר הנצרות קשרה את תחיית משיחם לטיפול אחר מותו במור ובשמים.

על חלקת האתרוגים ואתר הסוכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

נאות_קדומים_-_סיור_בחלקת_האתרוגים_ובאתר_הסוכות_להדגמת_סוגיית_הסוכה_במשנה

נאות קדומים - סיור בחלקת האתרוגים ובאתר הסוכות להדגמת סוגיית הסוכה במשנה

נאות קדומים - סיור בחלקת האתרוגים ובאתר הסוכות להדגמת סוגיית הסוכה במשנה


הסיור כלל מבט על דגמי סוכות להמחשת סוגיות במשנה ובתלמוד לגבי כשרות הסוכה. ליד כל סוכה הובאו דברי חז"ל וכך התלמידים יכולים לדון בנושא תוך כדי המחשה כדאי לצפות בתמונות


ארות הבוקר של הורדוס במצדה[עריכה | עריכת קוד מקור]

על שלוש פירות שהגרעינים שלהם נמצאו במצדה (הקלטה חלקית של ההרצאה)

מרדכי_כסלו_על_זרעי_אגוז,_אפרסק_ומשמש_שנמצאו_במצדה

מרדכי כסלו על זרעי אגוז, אפרסק ומשמש שנמצאו במצדה

מרדכי כסלו על זרעי אגוז, אפרסק ומשמש שנמצאו במצדה

זרעי הפירות שנמצאו במצדה אגוז, אפרסק ומשמש פרופ' מרדכי כסלו רק תחילת ההרצאה יום עיון בנושא : פירות העבר על שולחן העתיד האגודה להכרת גידולי התרבות במקורות ישראל

=[עריכה | עריכת קוד מקור]

נאות קדומים כ"ד מרחשון תשע"ד

פרי העבר בתרבות ובקדרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

טובה_דיקשטיין_-מעשה_בפרי_-_פרי_העבר_בתרבות_ובקדרה_(חלקי)

טובה דיקשטיין -מעשה בפרי - פרי העבר בתרבות ובקדרה (חלקי)

טובה דיקשטיין -מעשה בפרי - פרי העבר בתרבות ובקדרה (חלקי) הרצאה במסגרת יום עיון בנושא : פירות העבר על שולחן העתיד שנערך על-ידי האגודה להכרת גידולי התרבות במקורות ישראל בנאות קדומים ביום כ"ד חשון תשע"ד

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.