דר' עזריה לופו מאוניברסיטת תל אביב הרצה בכנס יהודה ושומרון תשע"א -אוניברסיטת אריאל על האפשרות לפיתוח ענף הדבורים בשומרון ובבקעת הירדן בשילוב נטיעות של צמחים צופניים]. בהרצאה הוצגו תוצאות ניסוי של שנה אחת בגידול דבורים. ניסוי, אשר הצביע על הבעיות הקיימות בקידום הענף. מכל מקום, המסקנה היתה כי יש עתיד לענף, לפחות במערב השומרון, בגב ההר ובמורד המזרחי, אשר לבקעת הירדן, כאן כבר הסיכוי נמוך יותר, בשל התנאים האקליים המיוחדים.

בתוכנית אב השומרון - תוכנית אב לחקלאות שחוברה בשנת 2009 נכתב כי יש אפשרות לגדל "מרעה צופני" על פני 1,000 דונם.

סיכום כנס אריאל[עריכה | עריכת קוד מקור]

הנושא עורר סקרנות בכנס עד שנבחר להיות הלוגו של הנכס. תצלום:עינת אנקר סטודיו:ולדמן

וכך נכתב בחוברת תמצית ההרצאות לכנס:

בשנים האחרונות, עלתה במו"פ שומרון ובקעת הירדן היוזמה לפתח את ענף גידול הדבורים, ולתמוך בו על ידי תגבור מרעה הדבורים בנטיעה של צמחים שישמשו כמקור לצוף ואבקת פרחים.

בשומרון ובבקעת הירדן יש בתי גידול המתאפיינים בתנאים אקולוגיים שונים:אזור הגבעות (מזרחית למישור החוף); המדרון המערבי של הרי השומרון, כולל גב ההר; המדרון המזרחי של הרי השומרון; עמק הירדן.

דבורי הדבש אוספות את מזונן במרחב הפתוח, מצמחים בטבע או מצמחי תרבות ולכן התלות שלהן בתנאים האקולוגיים רבה מאוד. תנאי האקלים והצומח מושפעים מהגובה הטופוגרפי המשפיע על כמות הגשמים ועל הטמפרטורה. על פי בקשת המו"פ העברתי במסגרת המרכז האוניברסיטאי באריאל קורס לגידול דבורי דבש. השתתפו בו 17 איש שרובם מטפלים היום במכוורות קטנות, תוך ישום החומר שנלמד בקורס.

במסגרת פעילויות המו"פ, אנחנו מקיימים מעקב אחר התפתחות בכוורות בבתי הגידול השונים, תוך התרשמות מפוטנציאל המרעה בכל אזור, במהלך עונות השנה. המכוורות שנבחרו מהוות חתך טופוגרפי ואקלימי לרוחב הארץ.

  • סלעית. בגובה 270 מטר מעל פני הים.400-600 מ"מ גשם בשנה.
  • איתמר. בגובה 660 מטר מעל פני הים. 600-800 מ"מ גשם בשנה.
  • רועי. בגובה 30 מטר מעל פני הים.200- 400 מ"מ גשם בשנה.
  • תומר . בגובה 220- מטר מתחת לפני הים. 100-200 מ"מ גשם בשנה.

שתילה מכוונת של צמחיה לטובת הדבורים, כרוכה בהשקיה, לפחות בשנים הראשונות. אפשר לנצל לשם כך מקורת מים שוליים. על מנת להצדיק את ההשקעה במים ובעבודה לשמירה על הצמחים, כדאי לבחור במינים שיש להם ערך נוסף כגידול חקלאי או כצמחי נוי או עצים לצל.

בבקעת הירדן עונת הפריחה קצרה מאוד והקיץ ארוך ויבש.דבורת הדבש כחרק חברתי אמנם מסוגלת לאגור ולשמור על מלאי מזון שבעזרתו היא יכולה לגשר על תקופות של מחסור, אך בבקעה הקיץ ארוך במיוחד ובמידה והדבורים לא תמצאנה מקורות מזון, מגידולים מושקים, ספק אם הן תוכלנה לשרוד את הקיץ. אפשר לשקול את האפשרות להעבירן בקיץ לאזור ההר,למקומות שיש בהם פריחה וטמפרטורות יותר נוחות. במידה ויש ביקוש לשרות האבקה הכוורות יכולות לספק שרות זה לגידולים באזור ולספק הכנסה נוספת למגדל הדבורים.

אפשרויות מרעה לדבורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

דן איזיקוביץ , כתב במאמרו על דבורת הדבש - חשיבותה בחקלאות המודרנית וסיכוייה ביהודה ושומרון, מתוך מחקרי יהודה ושומרון קובץ כ, 2011.

מעקב אחרי מספר רב של מיני אקליפטוסים וצמחים אחרים העלה כי ניתן לכסות אל כל חודשי השנה בפריחה מושכת דבורים. חשיבות רבה יש לפריחה ארוכת טווח, אך גם פריחה לתקופה קצאה בעונה צחיחה יש לה חשיבות.

המאמרו הוא ממליץ בעיקר על הקליפוסים הבאים, שיש להם פוטנציאל לפיזור האבקה על פני רוב השנה.

  • E. torwood (=E. torquata Luehm x E. woodwardii Maiden - הכלאה בין השניים.
  • אקליפטוס הצווארון (Eucalyptus torquata, Coral Gum) - עץ קטן בגובה של עד 10 מטר בעל עמידות גדולה לשינויי טמפרטורות וליובש. פורח מפברואר ועד אוגוסט. הפרחים בצבע אדום, כתום, צהוב ואף לבן, עשירים בצוף ולכן מבוקשים על ידי הדבורים. גדל מעתלית ועד אילת, אך לא בשפלת החוף בקרקעות חול או חמרה.

האם שטחי יהודה ושומרון מתאימים לגידול דבורים?[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקומונט שומרון ובנימין כתב על כך ביום 17/08/2009 האם שטחי יהודה ושומרון מתאימים לגידול דבורים? - עקב המחסור הגדול בדבש בישראל מתקיים פרויקט שבודק האם שטחי יו"ש מתאימים לגידול דבורים. הפרויקט מתנהל בשיתוף פעולה בין אוניברסיטת תל אביב, המרכז האוניברסיטאי באריאל, מו"פ שומרון והבקעה וחקלאים מהאזור. בין השאר נאמר בכתבה:

אחת מ - 200 הכוורות הניסיוניות הוצבו במטע התפוחים האורגני בהר ברכה. בעל המטע הוא ארז בן סעדון, חקלאי וותיק באזור, שמלבד מטע התפוחים שברשותו, הוא גם מגדל כרמים ומנהל יקב בוטיק מוצלח.

בין עצי התפוחים ממוקמים 7 כוורות שהוא אחראי עליהם. בעקבות חוסר הניסיון שלו בתחום הוא נתקל בבעיות שונות כמו נחיל צרעות שהתנחל בשטח באגרסיביות רבה. הכוורות באזור הם התקווה של תחום הדבוראות בארץ ובאזור.

ארז מבחינתו למרות כל הקשיים נעתר לכל יוזמה חקלאית שעולה, וכל זאת כדי לחזק ולהצמיח את חבל הארץ הזה כפי שהוא אמר לעיתון "הארץ" בשבוע שעבר: "אנחנו חיים בחבל ארץ נפלא שאבות אבותינו גידלו בו גפנים, יצרו יין וגם רדו דבש. אנחנו משתדלים להעניק אהבה לארץ, והארץ מחזירה לנו אהבה. זה מביא אותי לעשות כל מה שאני עושה, וגם לגדל דבש".

"חדש בגדה: הזמזום המתנחל של הדבורה מאיה"[עריכה | עריכת קוד מקור]

חיים לוינסון כתב בעיתון הארץ על גידול הדבורים ביהודה ושומרון בכתבה חדש בגדה: הזמזום המתנחל של הדבורה מאיה. בין השאר הוא ציין:

הוא סיפר על את הרקע למחקר: במו"פ האזורי של שומרון ובקעת הירדן, כי שטחי הגדה הבתוליים יחסית מתאימים לגידול דבש. "יש ביהודה ושומרון הרבה מאוד שטחים פתוחים לא מנוצלים, ונורא קל לטעת בהם צמחים שלא צורכים הרבה מים ויהיה מקום למרעה", מסבירה ד"ר מרים ביליג, ראש מרכז המו"פ.

כעת מתבצע פיילוט קטן, לבדוק את איכות הדבש והצמחים המתאימים. בשנה האחרונה נטעו צמחי רוזמרין ואקליפטוס, שהוכיחו את עצמם כמקורות צוף איכותיים גם במקומות אחרים. הוצבו 200 כוורות בכמה נקודות בגדה, כמו בהר ברכה, עלי, שילה, כפר תפוח, מעלה לבונה, סוסיא ובקעת הירדן, כדי לבחון את כמות הדבש שאפשר לרדות מהחלות.

במקביל, פרופ' דן איזיקוביץ מאוניברסיטת תל אביב, ומרכז המו"פ, ביקשו ממשרד החקלאות מענק, כדי לעשות מחקר מסודר על איכות הצוף המופקת בגדה. "הצמחים המוצעים חסכוניים מאוד במים, ופריחתם המשולבת של מינים שונים נמשכת לאורך השנה כולה. כך, אם יינטעו הצמחים המתאימים, ניתן יהיה לתחזק את ענף המכוורת בשומרון לאורך כל השנה, תוך האכלת עזר מינימלית", נאמר בהצעת המחקר.

"הנחיל התנחל מחדש"[עריכה | עריכת קוד מקור]

ד"ר עזריה לופו, כוורן וחוקר דבורים, מושב עדנים הגיב למערכת הארץ על הכתבה של חיים לוינסון "חדש בגדה: הזמזום המתנחל של הדבורה מאיה" ביום 17 באוגוסט 2009 הנחיל התנחל מחדש

בתחילת הכתבה הוא כתב:"בכתבה מתוארים "ענף תעשייה חדש של מתנחלי הגדה" ופרויקט שיבדוק אם שטחי יהודה ושומרון מתאימים לגידול דבורים. התשובה לשאלה היא: כן. יעידו על כך יותר מעשרה מגדלי דבורים הגרים בהתיישבות היהודית, חלקם בעלי מכוורות גדולות, ורובם ותיקים ובעלי ידע רב בענף. בנוסף להם יש כוורנים הגרים בתוך הקו הירוק, אך נודדים עם כוורותיהם לשטחי יהודה ושומרון בעונות המתאימות. בשטחים אלה יש גם דבוראים פלסטינים בעלי מסורת גידול של יותר מדור אחד.

ובסיומה:"נטיעת צמחייה צופנית היא פעולה חשובה ומועילה, והיא מתבצעת בישראל זה שני עשורים לפחות. השפעתה של פעולה זו היא מוגבלת ותוצאותיה באות לידי ביטוי בטווח של שנים רבות, לפעמים רק לאחר 10-20 שנה.

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.