קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

ד"ר פליקס זנדמן ( -1927 - 4 ביוני 2011 ) היה פיזיקאי ותעשיין יהודי -אמריקני, מייסד ויושב ראש של חברת וישיי (Vishay) העולמית, אחת מיצרניות הרכיבים האלקטרוניים הגדולות בעולם, המעסיקה כ-28 אלף עובדים ב-70 מפעלים ברחבי העולם, במחזור מכירות של כ-2.8 מיליארד דולר (נכון ל-2008).

זנדמן נולד בגרודנו שבפולין (כיום בבלארוס). הוא שרד את השואה כאשר התחבא בבור מתחת למיטתה של אישה פולניה 17 חודשים ביחד עם דודו סנדר פרידוביץ' ושלושה יהודים נוספים. בבור לימדוֹ דודו המהנדס בעל פה מתמטיקה ופיזיקה. לאחר השואה הגיע עם דודו לצרפת, שם למד פיזיקה והנדסת מכונות בנאנסי, ועשה דוקטורט בפיזיקה בסורבון, בפריז.

בשנות ה-50 רשם בצרפת פטנט בשם "פוטו-סטרס" לגילוי וחיזוי נקודות שבירה של מתכות, באמצעות ציפויין בחומר פלסטי וצפייה בהן במכשיר אופטי מיוחד. על המצאתו הזו, שהיה לה יישום מיידי בתעשיית המטוסים והרכב, קיבל את אות לגיון הכבוד מממשלת צרפת.

לאחר שהגיע לארצות הברית נכנס לתעשייה, כדי לפתח את רעיונותיו, וייסד בשנת 1962 את חברת וישיי (הקרויה על שם העיירה שבה נולדה סבתו, שחרבה בשואה), כאשר הציג שבב מתכתי-קרמי. בשנות ה-80 של המאה ה-20 רכש חברות שונות בהן דייל האמריקנית, ספרניס הצרפתית ודרלוריק הגרמנית. סיפור מיוחד וסגירת מעגל היא רכישתה את חברת טלפונקן הגרמנית, שהייתה לפני השואה AEG טלפונקן של המיליונר היהודי ולטר רטנאו והולאמה על ידי המשטר הנאצי.

פיתח את הנגד האלקטרוני הראשון בעולם שאינו מושפע משינויי טמפרטורה, דבר שאיפשר להתקין אותו במטוסים ובלוויינים. על שמו של זנדמן רשומים 39 פטנטים שונים.

זנדמן היה שותף בפתרון בעיה בדיוק ירי התותח של טנק המרכבה הישראלי, והגיית הרעיון של שרוול תרמי להולכת החום של קרינת השמש על חלקו העליון של התותח לחלק התחתון שלו, כדי למנוע הטיה של התותח, בשל הפרש הטמפטורות בין חלקו העליון לתחתון, דבר הגורם לאי דיוק בירי. את הפתרון תרם למדינת ישראל, וראה בו גולת כותרת של עשייתו.

לזנדמן, שהיה ציוני נלהב שהרבה לבקר בישראל, היו שישה מפעלים בישראל שמעסיקים כ-4,000 עובדים. עניין מיוחד גילה בנגב ותיעושו, ובו ממוקמים שלושה ממפעליו. בין היתר הקים מרכז למיקרו-אלקטרוניקה של שכבות עבות באוניברסיטת בן-גוריון. בראש מפעלי וישיי בארץ עומד בנו, מארק, שהוא גם סגן נשיא עולמי של תאגיד וישיי.

זנדמן הקים ביד ושם את כיכר המשפחה לזכרו של סבו שנספה בשואה יחד עם נכדיו ועם תינוק נוסף. זנדמן הוא הנכד היחיד ששרד את השואה. את הפסל בכיכר המשפחה יצר מנשה קדישמן.

זנדמן היה נשוי פעמיים, ואב לשלושה מאשתו הראשונה. אף שמעולם לא גר בישראל באופן קבוע, דיבר עברית רהוטה וקיבל בשנת 1994 אזרחות ישראלית, שהיה גאה בה מאוד.

זנדמן פרסם ספר ששמו "דרכי מוישיי לוישיי" שבו הוא מספר את סיפור חייו.

לצפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

סוף דרכו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מתוך המאמר של חיים הכט

לקראת חגיגות ה-60 למדינה ניסחנו כמה חברים פניה לוועדת פרס ישראל ובה הצגנו את מועמדותו של פליקס זנדמן לפרס על מפעל חיים. סיפור חייו של זנדמן והישגיה המרהיבים של ישראל שזורים זה בזה כמארג אחד.

זנדמן הוא חלוץ תעשיית ההיי-טק בישראל ואת מפעל הדגל שלו הוא בנה איפה? בדימונה. מפעליו של זנדמן בישראל מעסיקים ישירות כ-4,000 עובדים ומספקים פרנסה לעוד מספר דומה. עד מהרה למדנו שטעמינו כולם בלי מנופים פוליטיים עקרים המה. אבל בחלוף ימים מעט הגיע פרס ישראל האמיתי.

התקשר אלי מעין יהב, מזכיר המושב מאיר צור שבערבה ואמר: "לקראת חגיגות ה-60 ישבנו בערבה אנשי היישובים וחשבנו מיהו האיש שסיפורו הוא מקור ההשראה הכי חזק עבורנו. פה אחד החלטנו – פליקס זנדמן".

במועדון הקטן של עין-יהב התכנסו מאות ממתיישבי הערבה ועטפו באהבה את פליקס. הם דיברו שם על ציונות וחלוציות, על אהבת הארץ ועל יהדות וכל המילים הענקיות נשמעו שם בשיח הזה אמיתיות ופשוטות כי הם יצאו מפי אנשים שעושים אותן הלכה ומעשה. פליקס זנדמן נפרד מאנשי הערבה בעיניים שטופות דמעות.

בערב החג כשנודע על מותו של פליקס ירד על עין-יהב אבל כבד כמו הסתלק אחד ממייסדי היישוב. ד"ר פליקס זנדמן היה אדם נדיר בכל קנה מידה. גאונותו המדעית והנשמה היהודית הענקית שלו יהיו לעולם מגדלור של השראה לרבים.

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.