פסגות הינו יישוב קהילתי דתי השוכן על פסגת הר ג'בל טוויל (906 מטר מעל פני הים), 14 ק"מ צפונית לירושלים.

היישוב ממוקם בסמוך וממזרח לעיירה אל בירה ולעיר רמאללה וחולש עליהן.

הישוב צופה לעבר ירושלים בדרום, למדבר יהודה ולים המלח במזרח, ולעבר יתר נחלת שבט בנימין בצפון.

בסמוך ליישוב ישנו אזור המכונה "העי" ובו מצויים שרידים ארכיאולוגיים המשויכים לתקופת הברזל, כאשר ישנן עדויות לרציפות היסטורית חלקית עד התקופה העות'ומנית.

היישוב הוקם בקיץ שנת תשמ"א ע"י קבוצת משפחות מירושלים ומישיבת כרם דיבנה, ומאז המשיך לקלוט משפחות נוספות ממגוון הציבור הדתי.

בפסגות ישנן כיום ב"ה כ-290 משפחות – כן ירבו, מכל גווני הקשת של הציבור הדתי לאומי.

משפחות ותיקות, בגילים 50, 60 ויותר, לצד משפחות צעירות וזוגות צעירים.

ביישוב אוירה מיוחדת של מעורבות חברתית וקהילתית, עם אפשרות גם לחיים שקטים ולא מעורבים למי שרוצה בכך.


מוסדות ושירותים ביישוב:[עריכה | עריכת קוד מקור]

דת: בית כנסת ספרדי, אשכנזי ותימני, ומקווה לנשים וגברים. רב היישוב - הרב יוסף וייצן.

חינוך: מעונות, גנים ובית ספר עד כיתה ו' (משולב עם ת"ת לבנים), בית ספר תיכון אקסטרני.

חינוך משלים והעשרה: צהרונים, סניף בני"ע, מרכז הפעלה, חוגים ומשחקייה, ספרייה.

שירותים: מכולת, מרפאה של קופ"ח כללית, סניף יד שרה, סניף דואר.

בתוך שטח היישוב נמצאים גם: המועצה האזורית מטה בנימין, מתנ"ס בנימין והחברה לפיתוח מטה בנימין.


היישוב פסגות שואף תמיד לגדול בגוף וברוח, להעמיק את אחיזתנו בלב הארץ, ולהעמיק את שורשנו הרוחניים


תולדות הישוב[עריכה | עריכת קוד מקור]

היישוב פסגות נוסד בעיצומם של שנות תנופת ההתיישבות ביהודה ושומרון (1979- 1984). בחודש מנחם-אב תשמ"א (אוגוסט 1981) החלו עבודות ההקמה ועלו ראשוני המתיישבים לפסגות, באישור ממשלתי ובתכנון משרד השיכון. לא הם גילו את קסמו של הר נישא זה (ג'בל טוויל - 903 מ'): המועצה האזורית "מטה בנימין" קבעה פה את משכנה הראשון והזמני כשנה לפני כן.

חוסיין מלך ירדן החליט אף הוא כ-15 שנים לפני כן (1966), בשנות שלטונו באזור, לבנות על הר זה שכונה למקורביו (רמאללה עלית!). הוא סלל מערכת כבישים, בנה בריכת אגירה ותכנן שכונה לנאמניו, מלחמת ששת הימים, טרפה את קלפיו והחזירה את האזור לעם ישראל.

אולם, עוד שנים רבות קודם לכן עברו פה אבותינו, ותקעו את אוהליהם בהר.

ההיסטוריה הקדומה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אברהם אבינו בונה כאן מזבח, ושבט בנימין קובע כאן את נחלתו. מלחמות רבות נלחמו פה אנשי בנימין בכל האזור הקרוב, עד גלותם מהארץ אחרי שנים רבות.אברהם אבינו הוא ראשון העולים שבונה פה מזבח: "בית אל מים והעי מקדם" (בראשית י"ב), וגם אבותינו האחרים שוהים פה.

יהושע בן נון - כובש הארץ, מנחיל את שבט בנימין בנחלה קטנה אך בלב-ליבה של ארץ ישראל, בין שבט יהודה מדרום ואפרים מצפון; מאוחר יותר ובסמוך אנו מוצאים את כל ערי אבותינו, ובהן הידועות: העי, המצפה וגבעון, בית-אל והרמה, נוב וענתות, בית-חורון והר בעל חצור: "בארבעה מקומות שרתה שכינה - בשילה ובנוב, בגבעון ובית עולמים, ובכולן לא שרתה שכינה אלא בבנימין, שנאמר: "חפף עליו כל היום" (דברים ל"ג).

שמואל הנביא - סבב כל ימיו פה ושפט את ישראל בערים ובכפרים שבסביבה.

שאול המלך - קובע את בירתו בגבעת שאול. אף סנחריב הבא לכבוש את ירושלים עובר בסמוך לנו ("בא על עית, עבר במגרון", ישעיהו י').

יהודה המקבי - חמישה מן הקרבות שניהל נראים מפסגות: בית חורון, המצפה, כפר שלם (גבעון), חדשה ואלעשה. נפילתו בקרב האחרון - היתה על ידינו.

סמוך לפסגות מצויה חורבת יישוב יהודי גדול בשולי שלוחת ההר ובתוך שטחה הבנוי של פסגות. האתר נחפר לסירוגין במשך כ-25 שנים ע"י קבוצת ארכיאולוגים מארה"ב, והם מזהים יישוב יהודי זה עם העי המקראי. אין תמימות דעים באשר לזיהוי יישוב זה (חירבת ניסיה - העי?), אך ללא ספק מתאימים פרטים אחדים לסיפור המקראי על הכנעת העי בימי יהושע. ביישוב זה נמצאו ונחשפו ממצאים רבים מתקופת ההתנחלות,מתקופת ממלכת יהודה ואף מימי שיבת ציון ומהבית השני, כמו: חרסים רבים, כדים רבים, מטבעות, מקוואות, בתי בד, שדה קברות ועוד. יישוב יהודי זה, כמו רבים נוספים שנמצאו באזור וטרם נחשפו מעידים על עוצמת וצפיפות ההתיישבות היהודית שבנחלת בנימין וסביב סביב לפסגות.

הנה כי כן, התנ"ך כולו - החומשים, ספרי נביאים ראשונים ואחרונים, ימי אבותינו, ימי ההתנחלות, הולדת עם ישראל בארצו, ימי שלווה ונחת, גם מלחמות, ניצחונות, וכישלונות - הכול נראה ומובן כיצד ארע - מפסגות.

אין בארץ כל נקודת תצפית, בה נראים הדברים כה קרוב, מובן ומוחשי כפי שנראים מקומות ומאורעות היסטוריים מכל זוויות הישוב פסגות .

הזמן החדש[עריכה | עריכת קוד מקור]

גם התחדשות הישוב העברי בארץ-ישראל - הכול נראה מפה: עין סיניה, כפר עברי, עטרות, כיבוש א"י ע"י הבריטים במלחמת העולם הראשונה (הר שמואל, ועוד). הישוב פסגות יושב על אחד משיאי שדרת ההר המרכזית, בגבול שבין האקלים, הקרקע והצומח הים-תיכוני (חורש ים-תיכוני: זיתים, גפנים, תאנים, ועוד), לבין ספר המדבר במזרח. בין הרי ירושלים לבין רמת בית-אל וצופה על אירועים היסטוריים, על שינויים אקלימיים וקרקעיים בליבה של ארצנו.

כאמור, בקיץ תשמ"א עלו באישור ראשוני המתיישבים לפסגות והיו אלה שתי קבוצות: האחת, ירושלמית, שעיקרה משפחות משכונת "בית וגן" ואליה הצטרפה קבוצה נוספת של משפחות בוגרי הישיבה מכרם דיבנה שהקימו כאן את הכולל לדיינים-ציוניים.

חמש המשפחות הראשונות, הירושלמיים, "נתקעו" עם עלייתם לשנה ארוכה וקשה עקב עתירה לבג"צ של ערביי הסביבה שטענו לבעלות על ההר, ורק בתום שנה זו, משהובהר כי אין כל ממש בטענותיהם, החל משרד השיכון לבנות את השכונה הראשונה (האשקוביות, 40 דירות).

בשנים שלאחר מכן נבנו שכונות קבע אחדות, נוספו כבישים ומבנים ציבוריים, חברו ליישוב קרוואנים רבים שהובאו ע"י ממשלת ישראל עם גבור העלייה הגדולה מבריה"מ ויש בפסגות היום שילוב מרענן ומעניין של בתי קבע שונים, של אשקוביות ובתים משותפים-מדורגים, של קרוואנים ומגורונים וכן בתי כנסת, כולל לדיינות, מרפאה, בית ספר וגנים, מועדונים וסניף בני-עקיבא, חקלאות ומפעלים.

יקב פסגות[עריכה | עריכת קוד מקור]

יקב פסגות חדש.PNG

המקור:אתר הישוב

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.