Family Wiki
Advertisement
מפת פיסגת אפק.jpg

עבר ועתיד בגבעות "פסגות אפק" סיור עמיתים לטיולים

אשר התקיים ביום שישי ערש"ק פרשת יתרו, יט' שבט ה'תשע"ט (25.1.19) בשעות 13:00-9:30 בהדרכת רועי מרום - עמית עזריאלי לתואר שלישי בחוג ללימודי ישראל שבאוני' חיפה.

"נלבישך שלמת בטון ומלט ונפרוש לך מרבדי גנים" – נתן אלתרמן

השגשוג חסר התקדים העובר על ארץ הצבי מתבטא בין השאר ביותר ממאה אלף (!) יהודים המקימים כאן מדי שנה את ביתם. רגע לפני שהעתיד מכסה את גבעות פסגות אפק בשמלת בטון ומלט, יצאנו אל ארץ בראשית לסיור של חקר לימוד ותיעוד.

העניין העצום במרחב הסיור מביא יותר ממאה וחמישים עמיתים הגודשים את הרחוב שאך נסלל בשוליה המזרחיים של ראש העין, סביב מדריכנו הדוקטורנט רועי מרום. לאחר תדרוך בטיחות הנוגע בתנועה בשטח טרשי, בו חצובים עדיין בורות עתיקים והדגשת הצורך לשמור ולהגן על ערכי הטבע והעתיקות בשטח, אנו למדים על חשיבות אזור זה בתקופה שלפני אילוף הירקון בידי הטכנולוגיה המודרנית, שאז המעבר בדרך הים האסטרטגית התאפשר רק ברצועת אדמה צרה התחומה בין מקורות הירקון להרי השומרון, רצועה אשר עליה חולש אזור הדום השומרון בו אנו נמצאים.

נוף פסגות אפק

חורבת תאנה (אום אל-תינה)[]

חורבת תאנה - צילם אלכס ליסי

רועי מנער את אבק ההיסטוריה ומוביל אותנו במעלה גבעה מוריקה הגובלת בשורת בנייני המידות הלבנים, גבעה הידועה בשם חורבת תאנה (ח'רבת אום אל תינה). רועי מאתר חיש קל בין החורבות מבנה בזיליקה (מבנה המחולק לאולמות אורך על ידי שני טורי עמודים) ומיד מדלג על אחד העמודים ומתחיל בתצפית מודרכת לעבר סביבתנו, ראש העין, מבצר מגדל צדק החולש על ערי גוש דן וגבעות הדום השומרון ועובר לסקירה של ההתיישבות באזור מהפרהיסטוריה ששרידיה התגלו במערות באזור ושיאה בתרבות ואדי רבה הניאוליתית-כלקוליתית שהתאפיינה בהקמת כפרים חקלאיים מבוץ, כלי חרס אופייניים שהתהדרו במרוק שחור ושימוש רב בגרזנים. באזור זה התנחל שבט אפרים אשר נחלתו ההררית משתקפת היטב בברכת משה לבני יוסף "מראש הררי קדם וממגד גבעות עולם", הדום השומרון הינו למעשה החלק הפחות תלול בנחלת אפרים, ואף יהושע בן נון איש אפרים קבור עשרה ק"מ ממזרח למקומנו בסמוך לאריאל. קרב אבן העזר בו ניצחו הפלשתים נערך לא הרחק מכאן סמוך למקורות הירקון, ואלו לאחר ניצחונם אף נעזרו בשיפוע המתון יחסית של אזור זה כדי לעלות על שילה ולהחריבה. עם חלוף המאות הוקמו כאן מצודות ששימשו את כובשי הארץ לשליטה במעבר חשוב זה, ביניהם אנטיפטריס הרומית ומגדל צדק הידועות.

רועי משיב את תשומת לבנו מההיסטוריה הגועשת אל הממצאים השוכנים תחת רגלינו, בית חווה ביזנטי מפואר אשר בו אנו מכונסים. המבנה ששימש כנראה כבית תפילה, במבנה זה נחשף פסיפס המשתרע על 254 מטרים רבועים המעיד על עושרו של המקום. סיור קצר מגלה חלק פסיפס הבולט מתחת לכיסוי המגן, בו מאויר מדליון צבעוני עשיר בצורות גאומטריות האופייני לאותה תקופה. סמוך לבזיליקה רועי מאתר בקלות שרידי בית בד, משקוף שקרס אי אז, אבוסים לבהמות, מערה להתססת תירוש ומספר בורות מים האורבים למטייל חסר הזהירות. כל אלו מצטרפים לתמונה של חווה ביזנטית משגשגת שנהנתה מפוריות האזור כמו גם ממעות הסוחרים הרבים שעברו בדרך הים הסמוכה.

פסיפס ראש העין צילם אלכס ליס

חורבת יקבים (אום אל איקבא)[]

הנוף מראש החרוב צילם:ירון בוצר ; הסבר לתמונה: האם זה כאן, אם באיזה תמונה מלב ארץ בראשית זו נראית העיר הגדולה כתעתוע הנמוג לו באובך, אך מדריכנו ממקד את תשומת ליבנו בבקעה מטה בה ניכרים בברור סדרת פסים המקבילים לקווי הגובה. רועי מבהיר כי אלו אינם תוצאה של תהליך גאולוגי עלום אלא חלקות חקלאיות מהתקופה הרומית אשר פוצלו שוב ושוב מכח הירושה, וגדרות התיחום ביניהם, נבנו לאורך קווי הגובה של הגבעה, עם הדורות נוצרו חלקות מאורכות וצרות אשר בקושי ניתנות לעיבוד

מדריכנו אורז את ספר ההיסטוריה ומוביל אותנו בין כבישים המחופים עדיין באספלט טרי, ועל פני חומה שאך זה נבנתה אל גבעה נוספת בה בין כלניות לבנות אנו מחרידים ממנוחתם צמד שועלים חומים הנסים במהירות מפתיעה בשטח הטרשי. אנו עולים אל ראש הגבעה בין עיריות גדולות ולבנות וריח קורנית המתפצפצת תחת נעלינו רק כדי להמשיך אל הגבעה המתנשאת מעברה השני, לנקודה עליה מצל חרוב רחב צמרת בן כ 350 שנה.

מלב ארץ בראשית זו נראית העיר הגדולה כתעתוע הנמוג לו באובך, אך מדריכנו ממקד את תשומת ליבנו בבקעה מטה בה ניכרים בברור סדרת פסים המקבילים לקווי הגובה. רועי מבהיר כי אלו אינם תוצאה של תהליך גאולוגי עלום אלא חלקות חקלאיות מהתקופה הרומית אשר פוצלו שוב ושוב מכח הירושה, וגדרות התיחום ביניהם, נבנו לאורך קווי הגובה של הגבעה, עם הדורות נוצרו חלקות מאורכות וצרות אשר בקושי ניתנות לעיבוד.

מפה בריטית המועברת בין העמיתים מגלה כי עם השנים ננטש האיזור ובזמנם לא היה כאן ולו ישוב קבע אחד, רק גבעות טרשים ששימשו למרעה.

לפתע רועי מעלה לאויר את השאלה מי עדיין משרת כאן במילואים? ומוביל את המשיבים בראש הטור אל מעלה הגבעה בה הוא מציג לאנשי הצבא עמדת שמירה - מימי בית ראשון!

מצדית זו בגודל של כ20 על 20 מטר חברה לחמישה נוספות שנתגלו על הגבעות הסמוכות לתמונה של אזור משגשג בעל חשיבות צבאית עליונה בימי ממלכות יהודה וישראל.

חורבת אום אל חמאם[]

מצודה על ההר - צילם:ירון בוצר

כמיטב המסורת אנו יורדים מהגבעה רק כדי לטפס על הסמוכה לה, אך הפעם נעצרים סביב שרידי בור סיד גדול ללמידת דרך הפעלתו. רועי מתאר כי בימי העותמאנים נחפרו בורות שכאלו לצורך תעשיית הסיד, מולאו באבני גיר וסירה קוצנית כחומר בערה תוך השארת פתחי אוורור. ערימה זו הוצתה והוסקה במשך שבוע ימים ולאחר יום של התקררות נמכר הסיד בשווקי שכם, רמלה ולוד לצורך איטום בורות מים וטיוח מבנים.

אנו ממשיכים אל חורבת אום אל חמאם המתנשאת מולנו תוך חציית עמק הכלניות. שם העמק מבטיח רבות ומקיים במשורה, אך מעט הכלניות הפורחות מתהדרות בשלל צבעי פריחה ובגודלן המרשים.

בצלע הגבעה אנו נכנסים אל חורבה רומית ביזנטית מתוכננת היטב, עם שרידי קירות עבים. שרידי מקווה שומרוני ובית ערבי מגלים כי כפר זה שימש עם הדורות תושבים שונים, אך גולת הכותרת של המקום הוא בית החווה הערבי השוכן לבטח על פסגת הגבעה ומספק תצפית היקפית מופלאה אל השומרון ומישור החוף. רועי המזרחן קל הרגליים מדלג למרומי אחד מקירות החווה וחולק עמנו מתולדות השבטים שאכלסו מרחב זה, שבטים אשר בקיץ נדדו לירקון לעבד את מקשות האבטיחים ועם החורף כאשר הירקון הפך לביצה שבו אל הגבעות לרעות את עדריהם. רועי מתאר בציוריות מזרחית כיצד תושבי גבעה זו בזזו שוב ושוב את שדות המושבה פתח תקווה בטענם כי "המרעה הוא מן האלוהים", ומתעמק במלחמות השבטים האין סופיות שסחפו את האזור כולו למרחץ דמים תוך שהוא מביא כדוגמא את שבט ערב אל ג'ראמנה שחיו ממש על גבעה זו ובראשם עמד במאה ה-19 מוטלק אל מג'נון (המשוגע) שנקרא כך לאחר שהתיז את ראשיהם של בנותיו לאחר שבני שבט נחות באו לבקש את ידן.

רועי מפליג בתארו כיצד שבט זה נדחק מהמקום בידי בני שבט אבו-קישק, לא לפני שמיודענו מוטלק הספיק להתיז את ראש השיח' אבו קישק עצמו.

מהדינמיקה הרצחנית של מלחמות השבטים ממשיך רועי ומתאר את התנכלות שבט אבו קישק לתושבי פתח תקוה, התנכלות שהגיע לשיאה ב1921 עת שאכר אבו קישק יצא מאום חאלד (לימים נתניה) בראש כנופיית מרצחים להשמיד את המושבה הזעירה, מתקפה אשר נבלמה בקושי רב על חורבות מלאבס באומץ ליבם של אנשי המושבה בראשות זקן השומרים אברהם שפירא (איבראהים מיכו) וגדוד הודי משורות צבא הוד מלכותה.

קשה שלא להעריך את נחישותם ועוז רוחם של בני המושבות שחיו ואף שגשגו בתנאים קשים אלו, ולא לתהות על קוצר ראייתם של אלו אשר בעקשנות מנסים שוב ושוב להשיב את אדוני המלחמה אל ארצנו.

הזמן כדרכו אינו ממתין לאיש ולפני שהרגשנו תם לו סיור מעמיק בין העבר לעתיד, וכל כך מחובר אל ההווה.

תודות:[]

לדוקטורנט רועי מרום על סיור מלא ידע היסטוריה וחן,

לסבא-עמית המגלה את צפונות הארץ,

ולהמוני העמיתים שבאו לגלות וללמוד.


תמונות[]


בעמיתות, ירון בוצר botzeryaron@gmail.com

Advertisement