מראי המקומות לנושאי שיעורו של הרב עמירם סלע בליל שבועות תש"פ בבית הכנסת "משכן מאיר" בקדומים
(האחריות על הכתוב היא של המחבר)

פסח חזקיהו - חג הפסח שחגג חזקיהו המלך בחודש אייר[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: יהודה איזנברג

הפעולות הראשונות של חזקיהו המלך היו טהור המקדש, וכינוס העם לעשות את הפסח בירושלים. בפרק ל' שבדברי הימים תיאור מפורט לדרך בה כינס חזקיהו את העם, הנימוקים בהם השתמש כדי לשכנע את השבטים לעלות לירושלים, ותיאור השמחה בחג.

נברר את סדר הזמנים של טהור המקדש ועשיית הפסח.

בפרק כט נאמר על תחילת מלכותו של חזקיהו כי "הוא בשנה הראשונה למלכו, בחודש הראשון, פתח את דלתות בית ה' ויחזקם".

חישוב שנות המלוכה של מלך נעשה לפי יחידות מניסן עד אדר. מלך שהומלך בחודש אדר, נחשב חודש אדר לשנתו הראשונה, ובניסן מתחיל המניין לשנתו השניה. דבר זה נעשה כדי שחשבון השנים יהיה אחיד. גם אנו נוהגים כך בחישובי שנות תקציב: מפעל המתחיל לעבוד בחודש ספטמבר, שנת התקציב הראשונה שלו היא ספטמבר - דצמבר, ושנת התקציב השניה מינואר ואילך.

אם נאמר על חזקיהו שפתח את דלתות בית ה' בשנה הראשונה למלכו, בחודש הראשון, פירוש הדבר שחזקיהו פתח את דלתות ההיכל בחודש הראשון שבו הומלך. כי השנה מתחילה בניסן, החודש הראשון.
הדבר יהיה מעניין יותר אם נמשיך ונקרא כי חזקיהו החל את קידוש המקדש ב"אחד לחודש הראשון" (כט, יז). מכאן משתמע כי ביום הראשון למלכותו יצא לקדש את בית המקדש. פעולתו במקדש נמשכה עד ששה עשר לחודש הראשון - יום אחד אחרי המועד בו צריך להקריב את קרבן הפסח. (כט, יז).

חזקיהו נועץ עם שריו כיצד לתקן את המעוות:
ויוועץ המלך ושריו, וכל הקהל בירושלים,
לעשות הפסח בחודש השני,
כי לא יכלו לעשותו בעת ההיא,
כי הכהנים לא התקדשו למדי, והעם לא נאספו לירושלים,.
ההצעה היתה זו: לחוג את הפסח לא בחודש ניסן, אלא בחודש אייר. אנו מכירים מספר במדבר את האפשרות להקריב קרבן פסח בחודש אייר: "איש איש כי יהיה טמא לנפש... ועשה פסח לה', בחודש השני בארבעה עשר יום...". אבל תאור הפסח בדברי הימים אינו יכול מניח אפשרות לזהותו עם פסח שני. הסיבה לכך פשוטה: פסח שני, המתואר בספר במדבר, נעשה יום אחד בלבד, בארבעה עשר לחודש אייר. ואילו הפסח המתואר בדברי הימים ל, נעשה שבעה ימים.

הפסח שעשה חזקיהו בחודש השני לא היה "פסח שני" במשמעותו בספר במדבר. מה, אם כן, עשה חזקיהו?

כדי להבין את מעשה הפסח, עלינו להיזכר בדרך בה נקבעו המועדים והחודשים בזמנו של חזקיהו. אנו יודעים בתחילת השנה תהיה שנה מעוברת, ויהיו בה שני חודשי אדר אם לאו. בזמנו של חזקיהו היתה החלטה על עיבור השנה נופלת סמוך לחודש ניסן: אם ראו בחודש אדר שהגיע עונת האביב, קבעו כי החודש הבא יהיה ניסן. אם ראו שהחורף עדיין לא עבר, קבע בית הדין כי החודש הבא יהיה אדר שני, ולא ניסן.

חזקיהו הספיק לסיים את טהרת המקדש בששה עשר לחודש ניסן. כאשר היה המקדש טהור, נוכח כי עבר כבר זמן הקרבת הפסח. ההצעה שהועלתה בדיון עם השרים הייתה: להכריז על החודש הנוכחי, ניסן, כעל חודש אדר, ולחוג את הפסח בחודש הבא, שיהיה "ניסן".

החלטה זו היא יוצאת דופן: אי אפשר לשנות את שמו של החודש למפרע. ההחלטה על עיבור שנה צריכה ליפול בחודש אדר, ולא בניסן.

ואמנם, בדיון שדנים אמוראים בגמרא במעשהו של חזקיהו, מסביר רבי שמעון כי חזקיהו המלך בקש רחמים על עצמו מפני שעבר על הדין. וכך מסביר רבי שמעון את הפסוק "כי התפלל יחזקיהו עליהם לאמור, ה' הטוב יכפר בעד" - "רבי שמעון אומר... מפני מה ביקש רחמים על עצמו? שאין מעברין אלא בחודש אדר, והוא עיבר ניסן בניסן" דהיינו: לאחר שהתחיל כבר חודש ניסן, הפך אותו לחודש אדר.

למרות עניין זה, חגגו את חג המצות שבעה ימים בשמחה גדולה, ובסופם נועצו "כל הקהל לעשות שבעת ימים אחרים, ויעשו שבעת ימים שמחה".

מקור הערך: יהודה איזנברג אנציקלופדיה דעת

לעיון נוסף:

כי לא נעשה כפסח הזה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: צבי שורץ


    ג. פסח חזקיהו - כנגד טומאת מת ושפיכות דמים
 

    נאמר בס' דברי הימים (ב, ל א):

"וישלח יחזקיהו על כל ישראל ויהודה וגם איגרות כתב על אפריים ומנשה לבוא לבית ה' בירושלים לעשות פסח לה' אלוקי ישראל. ויוועץ המלך בשריו וכל הקהל בירושלים לעשות הפסח בחודש השני כי לא יכלו לעשותו בעת ההיא כי הכהנים לא התקדשו למדי והעם ולא נאספו לירושלים".

    ופסח זה בימי חזקיהו שנדחה לפסח שני מתואר בשמחה גדולה: "ותהי שמחה גדולה בירושלים כי מימי שלמה בן דוד מלך לא כזאת בירושלים" (שם ל, כו) אולם השאלה מדוע נדחית ההקרבה לפסח שני והרי ההלכה היא שטומאה הותרה בציבור? כי יחיד נדחה לפסח שני ואין ציבור נדחים וזו דעת ר' שמעון בן יהודה בבבלי סנהדרין (יב ע"א) ולפי דעה זו התפלל על כך חזקיהו: "כי אכלו את הפסח בלא ככתוב וה' הטוב יכפר בעד" כי שגג בהלכה זו. ולפי דעת ר' שמעון אפשר לעבר את הפסח מפני הטומאה גם בציבור אלא טעה שעיבר ניסן בניסן ואין מעברין אלא אדר ועל כך התפלל חזקיהו.

     אולם בירושלמי (פסחים פ"ט ה"א) בניגוד לבבלי, לא נזכר שחזקיהו ביקש רחמים על עצמו ואדרבה הצדיק את מעשיו ועיבורו חל ונפסקה הלכה כמותו ובקשת הרחמים של חזקיהו לא כוונה לעצמו אלא דווקא לאלה שלא קיבלו את עיבורו והתעקשו לעשות את הפסח בזמנו.

     גם בתוספתא (פסחים פ"ח ה"ב): "ר' יהודה אומר אף הציבור עושה פסח שני אמר ר' יהודה מעשה בחזקיהו המלך שעישה את הציבור לעשות פסח שני שנאמר מרבית העם רבת מאפריים ומנשה וכו'" לפי דעת ר' יהודה מדובר במקרה חריג שבו גם ציבור נדחה לפסח שני ולא יחידים בלבד. אפשר להסביר חריגה זו ע"פ רש"י בסנהדרין (יב ע"א) שכתב שהטומאה כאן לא הייתה טומאת מת שבעטיה לא דוחים ציבור אלא טומאת עבודה זרה וכן הביאו תוספות שם שנטמאו בעבודה זרה שמטמאה כמת.

     בדברי הירושלמי על מעשי חזקיהו הוזכרו שתי בעיות - צלמי עבודה זרה שהיו מרוחים בששר על כתלי המקדש וגולגלתו של ארונא שנמצאה במפתיע מתחת למזבח ואף שטומאת עבודה זרה היא טומאה מדרבנן בלבד ולא הייתה צריכה להידחות מפני הפסח אפשר שזו הייתה מחלוקת חזקיהו המלך וחכמים, שהם דנו מבחינת ההלכה הצרופה ולפיכך טומאת עבודה זרה היא פחותה מטומאת מת ואינה מעכבת את העבודה. ואילו חזקיהו סבר שטומאת עבודה זרה חמורה מטומאת מת ואין לעבוד עבודה במקדש לפני טיהורו.

     יתכן שחזקיהו סבר שטומאת עבודה זרה היא חמורה וכדי ללחום בעבודה זרה ובכל צורותיה הדגיש הלכה זו של טומאת עבודה זרה וכדי לזעזע את העם להבנת חומרתה של עבודה זרה דחה את הפסח כדי להראות שהם נחשבים כטמאי מתים.

    פסח זה של חזקיהו היה כל כולו מלחמה נגד המוות על כל צורותיו בין אם זו טומאת מת ובין אם זו טומאת עבודה זרה והוא הדגיש את היסוד המטהר של חג הפסח שאיננו יכול להיות כרוך במגע עם מוות. וקרבן פסח אינו יכול להיות קרב בטומאת מת וק"ו לשופך דם שחטא חטא חמור של איבוד נפש מלבד מה שנטמא.

    שפיכות דמים מטמאת גם את האדמה "ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ... ולא תטמא את הארץ אשר אתם יושבים בה" (במדבר לה, לג) וכל כולה של טומאת המת יש בה התרחקות מכל גילוי של מוות כשהחומרה הגדולה ביותר היא גרימת מות ושפיכות דמים.

תאריך המלכת חזקיהו והמהפכה הלאומית בימיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: הר יואל בן נון

מתי החלה המהפגכה של חזקיהו.png
המלכה כפולה.png
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.