Family Wiki
Advertisement

פסק דין הוט מובייל[1] הוא פסק דין בתחום הרישוי העירוני, המצמצם את היקף הפטור חובת רישוי שניתן להתקנת אנטנות סלולאריות.

פסק הדין קובע כי הפטור מהיתר בניה שניתן למתקן קליטה סלולרי שממדיו אינם עולים על 30X50X80 ס"מ, אינו חל על מספר מתקנים באתר אחר אשר גודלם הכולל עולה על 30X50X80 ס"מ. חשיבות ההכרעה נובעת מהעובדה שבמרבית האתרים מותקנים מספר מתקנים אשר גודל כל אחד מהם לכשעצמו קטן מהגודל האמור, אך גודלם המשותף גדול ממנו.

עובדות המקרה וגדר המחלוקת[]

חברת הוט מובייל זכתה במכרז שהוציא משרד התקשורת במסגרתו נדרשה לפרוש באופן מהיר, יעיל ואפקטיבי מתקני רשת חדשה אשר יביאו לכיסוי 90% מהאוכלוסייה ו 90% מהשטח המיושב במדינת ישראל תוך עמידה בדרישות איכות מבחינת כמות ניתוקי השיחות וחסימות החיוג. כדי לעמוד בתנאים, חתמה אוט מובייל הסכם שכירות עם בעלי מבנה ברחוב העבודה 3 בגבעת שמואל לשכירת הגג וחדר במבנה, במטרה להציב על המבנה שני מתקני קליטה אלחוטיים.

הוט-מובייל יידעה את מועצת עיריית שמואל עלהמתקנית שבכוונתה להתקין, תוך שהיא טוענת כי לא נדרש להם היתרי בניה. הטענה התבססה על החיקוק[2] הקובע כי התקנת מיתקן גישה אלחוטית ומיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, פטורה מהיתר בניה[3]

ביום 12 באוגוסט 2013 ביצעה הוט-מובייל עבודות ראשוניות באחד מחדרי הבית, עבור הצבת ציוד תקשורת. באותו יום ביקר במקום מפקח הועדה המקומית ומהנדס הועדה המקומית על צו הפסקה מנהלי המצווה להפסיק את ביצוע העבודות להקמת המתקן, צו ההפסקה נמסר מיידית במבנה. שלושה ימים לאחר מכן הגישה הוט-מובייל למשרד להגנת הסביבה, בקשה למתן היתר. ההית ניתן בכפול למגבלות. מותך ניסוח הבקשה וההיתר, לא ברור האם ההיתר ניתן עבור שתי מבנים או למבנה אחד בלבד. הוט-מובייל מבקשת לבטל את צו ההפסקה המנהלי, ולהקים במקום שתי מבנים שישמשו לתקשורת סלולארית. מנגד מועצת גבעת שמואל מבקשת להעניק לצו ההפסקה, תוקף של פסק דין.

טענות הצדדים[]

הוט מובייל התבססה על חוק התכנון והבניה[4] המעניק פטור מרישוי לגבי התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין. החוק[5] קובע כי הפטור ניתן ל"מיתקן בזק, שממדיו אינם עולים על 30X50X80 ס"מ, המשמש או המיועד לשמש לצורכי קליטה ושידור ברשת גישה."

הוט-מובייל הדגישה שכל אחד משני המתקנים שלה אינו עולה בגודלו על הממדים הקבועים בחוק - 30X50X80 ס"מ ולכן, לדבריה, המתקנים נכללים במסגרת הפטור מרישוי שקובע החוק.

מנגד טענה מועצת גבעת שמואל, כי נדרש היתר בניה עבור המתקנים. בנוסף טענה המועצה כי לפי חוק התכנון והבניה[6] נדרש "היתר שימוש חורג" עבור שימוש במבנה לצורך מתקן סלולארי.

פסק הדין[]

השופטת שלהבת קמיר ויס קבעה מתוך פרשנות תכליתית לחוק התכנון והבניה, כי הכוונה בפטור היא לסך הכולל של המבנית הממוקמים באתר, ולא לכל מתקן בנפרד. לכן ברגע שגודל כל המתקנים יחד עולה על 30X50X80, נדרש רישוי עירוני עבורם. השופטת מתחה ביקורת רבה על הוט-מובייל בגין התנהלות בלתי תקינה בהליך קבלת האישור מהמשרד לאיכות הסביבה, וציינה כי זו לכשעצמה מהווה עילה לצו המניעה.בנוסף ציינה השופטת כי במקרה הספציפי נעשה שימוש בחדר שנועד למגורים, לכן שינויי ל"חדר תקשורת" משנה את ייעודו המקורי[7] ולפיכך חובה לקבל היתר לשימוש חורג.

כתוצאה מהקביעות האמורות, השופטת דחתה את בקשת הוט-מובייל לבטל את הצו, וקיבלה את בקשת מועצת גבעת שמואל לתת לצו תוקף של צו הפסקה שיפוטי.

קישורים חיצוניים[]

הערות שוליים[]

  1. עא (פ"ת) 30943-08-13‏ ‏ הוט מובייל בע"מ נ' מועצה מקומית גבעת שמואל
  2. סעיף 266 ג' לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965
  3. (א) התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, הנעשית בידי בעל רישיון, אינם טעונים היתר לפי סעיף 145; שר האוצר, בהתייעצות עם שר התקשורת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים נוספים לענין תחולת הפטור מחובת היתר כאמור ולענין דרכי התקנה. (ב) בסעיף זה, "בעל רישיון" – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הבזק, תשמ"ב-1982, ו"מיתקן גישה אלחוטית", "מיתקן עגינה" ו"גג בנין" – כהגדרתם בסעיף 27א לחוק הבזק, תשמ"ב-1982.
  4. סעיף 266 ג'
  5. סעיף 266 ג' (ב) מפנה לסעיף 27 לחוק התקשורת, בו נקבעה הגדרה זו
  6. סעיף 146 לחוק
  7. זאת מכיון שמדובר בציוד שגודלו גדול במידה ניכרת מזה של הקופסה המותקנת חיצונית, וכן שכאשר הציוד פועל הוא פולט חום ניכר, בשילוב עם העובדה שמדובר בציוד שידור שיש סכנת קרינה לצידו.
Advertisement