ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית - 28 ביולי 2008
פעולות צבאיות לא מלחמתיות (בר"ת: פצל"ם; באנגלית: Military Operations Other Than War, ר"ת: MOOTW) הוא שינוי בייעוד של צבאה של מדינה, ממשימות שהן סיבת-הקיום שלו - מלחמה באויב, הגנה על המדינה והתכוננות לאלו, למשימות שאינן כאלו. במשימות שהן פצל"ם ואינן משימות-סיבת-קיום של צבא של מדינה דמוקרטית, נכלל: בניית גשרים, חילוץ והצלה באסונות טבע, או מרדף אחר ברוני סמים. לעומת זאת, בצבא של מדינה לא-דמוקרטית, כלול הפצל"ם מראש במשימות הצבא, ומשימות מסוג: הגנה על המשטר, דיכוי קבוצות אופוזיציה, או חינוך מגזרי אוכלוסיה הן אחת מסיבות-הקיום של הארגון הצבאי. משימות הפצל"ם שונות ממשימות הלחימה גם במטרתן - שאינה לחימתית, וגם באופיין - שאינו לחימתי. תחולת הפצלו"ם יכולה להיות מצומצמת – לחול על מספר יחידות ייעודיות מוגדרות בלבד, או כוללת – לכלל הצבא.
משימות במדינה דמוקרטית[]
משימות פצל"ם – MOOTW אופייניות בצבא של מדינה דמוקרטית, כוללות: הגנה על האזרחים מפני פעולות טרור, שמירה על אינטרסים לאומיים, השתתפות ב"חילות שלום" של האו"ם וסיוע הומניטארי בארועי אסונות טבע או מלחמות אזרחים. משימות פצל"ם אופייניות בצבא של מדינה לא-דמוקרטית או דמוקרטית באופן חלקי, מתווספת לאלו הנהוגות במדינה דמוקרטית: משימות שיטור ומשימת דיכוי ביטויי חופש פוליטי. אלו יכולים לנוע מדיכוי מרידות ועד להצרת התנועה החופשית של פעילי אופוזיציה פוליטית.
הצורך בחקיקה[]
פצל"ם במדינות דמוקרטיות מחייב תחיקה מתאימה. כך מוגבל הצבא היפני בחוקת המדינה, בסעיף 9, מלהשתתף בפעולות צבאיות מחוץ לגבולות יפן. כאשר חיילים מיפן נשלחו לפעול ככח שלום תחת מנדט האו"ם, ובפעולות נגד טרור בראשות קואליציה אמריקנית, הוחלט: הכוח הוגבל ל-600 חיילים, יפעל בשיקום מתקנים אזרחיים שנפגעו במלחמה ויסוג תוך שנתיים מהישלחו, ללא קשר להשגת המשימה.
בארה"ב מופעל ה-MOOTW עפ"י חוק ה-Military Support to Civil Authorities (MSCA). חוק זה מאפשר הקצאת כוחות צבא למשימות אזרחיות פנימיות באופן זמני, תוך שהוא מגביל שימוש בכוחות פדראליים לאכיפת החוק, אלא אם כן זה מאושר ע"י החוקה והקונגרס. מה שמוגדר כ-Posse Comitatus Act. כך נערכו כוחות צבא לדכא מהומות בקליפורניה ב-1992, בהתאם לחוק מאושר [1].
בישראל אושר שימוש בצה"ל כפצל"ם לפינוי כפוי של אזרחים מבתיהם בגוש קטיף ובצפון השומרון, עפ"י "חוק ההתנתקות" זה הובא כהחלטת ממשלה וקיבל את אישור הכנסת ואת אישור בית המשפט העליון בעת שבתו בתור בית דין גבוה לצדק - בג"ץ.
משמעויות הפצל"מ[]
במדינות דמוקרטיות מוגדר תפקידו של הצבא בחוק. כך גם משימותיו, כפיפותו, הגיוס לו ומגבלות השימוש בו; בעיתות מלחמה, כוננות ושלום. הטלת משימת פצל"ם על צבא, במיוחד משימה כזו שיש לה השלכות פוליטיות פנימיות, מעלה את סוגיית הפגיעה בדמוקרטיה. כך בארה"ב, שם הגדרת הפצל"ם – MOOTW – מעוגנת בחוק, מוגדר השימוש בכוחות צבאיים למחצה, כמו משמר החופים (Coast Guard) והמשמר הלאומי (National Guard) כנגד איומים לאומיים מסוג הגירה לא-חוקית, מכיוון מכסיקו והים הקאריבי. חקיקה בנושא בקונגרס משתנה תדיר, בהתאם לאיום ולמדיניות השלטת.
לפצל"ם משנה בעייתיות במדינות כמו ישראל, עקב היות הצבא מבוסס על גיוס חובה, ועקב היותו מוסד שפעולתו מבוססת על קונצנזוס אזרחי רחב.
פעולות שאינן פצל"ם[]
ככלל, משימות פצל"ם מוגדרות במשמעותן מחוץ לצבא: במדינה גופא, או במדינות אליהן נשלח הצבא במשימת פצל"ם. לכן, משימות שאינן לוחמתיות אך מתבצעות לצורך משימה לוחמתית אינן פצל"ם ואינן מחייבות הערכות מיוחדת, לדוגמא:
- פעולות להעלאת מוטיבציה ורוח לחימה של חיילי הצבא, ע"י הנחלת האתוס הלאומי, הכרת המולדת וידיעת ההיסטוריה.
- פעולות תחזוקה וקיום עצמי: אלו מתחברות לפעולות הלוגיסטיקה הצבאית, והן נחשבות כמסייעות ללחימה אך לא כפצל"ם: החל מהכנת קפה ועד לניקיון המחנה. כך ארגון הציוד האישי בצבא השוויצרי – בסדיר ובמילואים, בבית החייל.
- הרתעה מפני מלחמה אינה פצל"ם, מכיוון שנגזרת ממשימת סיבת הקיום של הצבא.
פעולות שיש בהן אלמנט פצל"מ-י מסוים[]
מכיוון שהקריטריון לפצל"ם הוא נגיעה באוכלוסיה שאינה ממשרתי הצבא, פעולות שמשרתות את כל האוכלוסייה, או מתעמתות עימה, יש בהן אלמנט פצל"ם-י:
- פעולות תרבות כללית: לא היתה בעיה בשידורי רשת הצבא האדום בברית המועצות, אבל שידור של רשת צבאית כמו גלי-צה"ל במדינה דמוקרטית, זה פצל"ם. ואכן, גלי צה"ל, ובמיוחד שידורי גלגלצ שלה שמשרתים את דיירי גוש דן, פועלים מכוח תקנה שהוארכה, ולא מתוקף חוק הרשות השנייה, כאשר כלל חוקיות הפעלת התחנה שנויה במחלוקת.
- פעולות שיטור ושמירה על סדר: בארה"ב דוכאו מהומות אזרחיות בזמן מלחמת וייטנאם ע"י צבא ומשמר לאומי - במשולב. גם תפעול משמר הגבול במדינת ישראל , שמשרתיו מגויסים כחיילים אך מקבלים סמכויות כשל משטרה, כאשר הוא נשלח בפיקוד צה"לי לבצע משימות שיטור לא לוחמתיות, נגועות בפצל"ם, וחוקיותן שנויה במחלוקת.
- פעולות חינוך לאוכלוסיות מיוחדות: פרוייקט נערי רפול השקיע בחינוך נוער במצוקה. כך הוא הכשיר אותו לחיים בישראל בכלל, ולא רק לשירות צבאי.
- היאחזויות נח"ל: התיישבות נתפסה בישראל, מראשית שיבת ציון, כבסיס הקיום והחיים בארץ ישראל. בהתאם לכך, הוקם בצה"ל הנח"ל – "נוער חלוצי לוחם", תחת פיקוד הגדנ"ע, עם הקמתו. הנח"ל שילב אחזקת שטח עם אבטחתו דרך הקמת יישוב, כאשר בראייה הכללית אז לא היתה הפרדה בין הערך הבטחוני של יישוב ומקום, לערכו הקיומי הכללי.
- עידוד שלום: פעולות סיוע של צבא לאוכלוסיות זרות ע"מ לקרבן לדמוקרטיה, או למדינה ששלחה את צבאה לסיוע, הן פצל"ם. כך פעולות הצבא האיטלקי בבוסניה. במנדט ה- MOOTW מוגדר במפורש שעידוד שלום מצד אוכלוסיות שכנות במרכז אמריקה הוא אינטרס לאומי, וזה מאפשר ייעוד יחידות צבא למשימת פצל"ם זו. המסתייגים משימוש זה בפצל"ם רואים את עידוד השלום והדמוקרטיה כהמשך הקולוניאליזם. אז, השתלטו מדינות אירופה על שטחים באפריקה באסיה בנימוק של הכנת תושבי המקום לשלטון עצמי.
משימות פצל"ם[]
משימות פצל"ם שברור לחלוטין שלא נועדו להיות מבוצעות ע"י צבא הן עבודות אזרחיות לכל דבר:
- פיקוח טיסה אזרחית.
- פריקת מטעני אוניות.
- משימות שיטור שיגרתיות הנמסרות לביצוע אזרחי עקב חסרון בכוח המשטרה.
השימוש בפצל"ם במדינה דמוקרטית[]
ככלל, מדינה דמוקרטית משתמשת בצבא למשימות פצל"ם מכיוון שהצבא הוא הארגון הזמין לביצוע אותן המשימות, והקמת ארגון ייעודי אינה ריאלית בזמן, במשאבים ובחוק הנתונים. לכן, הסיבות לפצל"ם הן כדלקמן:
- אילוצי חוק: אין אפשרות חוקית להקים צבא נוסף, או ארגון כמו צבאי נוסף במדינה, ורק לצבא הלגיטימציה לבצע את משימת הפצל"ם.
- המשימה המסוימת מחייבת ארגון בעל יכולות צבאיות: טכניות וארגוניות כמו במקרה של טיפול באסונות טבע או בחילוץ מטיילים .
- משימת הפצל"ם מקפלת פוטנציאל לפעולה צבאית מלחמתית. זה מתייחס למדינה שבה יש אוכלוסיה עויינת כמו הטמילים בסרי לנקה או מוסלמים בפיליפינים.
- הצבא הוא הארגון הזמין היחיד היכול לבצע את המשימה עקב מורכבותה ורמת הארגון הנדרשת לביצועה.
פצל"ם בישראל[]
מכיוון שאין בישראל חוקה, וחוק יסוד הצבא מוגדר בצורה לקונית כדלקמן: "מהות: צבא-הגנה-לישראל הוא צבאה של המדינה" – נוצרה "לאקונה" לשימוש בצה"ל כפצל"ם. לאקונה זו הביאה למחלוקת גדולה במעשה הבעייתי ביותר של ישראל עם אזרחיה עד כה: ה"התנתקות".
הבסיס המשפטי לשימוש בצה"ל כפצל"ם לגירוש תושבי חבל עזה וארבעה יישובים בצפון השומרון מבתיהם הובא לפני בג"ץ. שם, בפסיקת בג"ץ 7455/05 במענה לתביעת הפורום המשפטי למען א"י ואח' נ' ממשלת ישראל ואח' בפני כב' הנשיא, א. ברק, השופטת א' פרוקצ'יה והשופט ס' ג'ובראן, [2] נאמר
|
סעיף 18 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948 (להלן – הפקודה) קובע: "הממשלה הזמנית רשאית להקים כוחות מזויינים, ביבשה, בים ובאוויר, אשר יהיו מורשים לעשות את כל הפעולות הדרושות והחוקיות לשם הגנת המדינה, ולשם השגת יעדיה הביטחוניים-לאומיים." הקביעה כי צה"ל יהא מורשה לעשות פעולות "לשם השגת יעדיה הביטחוניים-לאומיים" של המדינה לא נכללה בנוסחו המקורי של סעיף 18 לפקודה. הוראה זו הוספה ב-1995 [3] על-פיה, בנוסף לכוחו של צה"ל לפעול להגנת המדינה, הוא רשאי לפעול גם להשגת יעדיה "הביטחוניים-לאומיים". דיבור זה – "יעדיה הביטחוניים-לאומיים" – מחייב, כמובן, פירוש. הוא עשוי לעורר שאלות לא פשוטות באשר להקיף פריסתו. שאלות קשות אלה אינן מתעוררות במקרה שלפנינו, שכן יישום ההתנתקות הינה יעד ביטחוני-לאומי.... החלטה זו מוזכרת במפורש בסעיף 22 (א) לחוק יישום ההתנתקות, היא שימשה בסיס לחוק יישום ההתנתקות [4]. אכן, חוק יישום ההתנתקות נועד להגשים מה שנראה לכנסת ולממשלה צורך ביטחוני-לאומי. לאור הוראת סעיף 18 לפקודה, חיילי צה"ל מורשים לעשות את כל הפעולות הדרושות והחוקיות לשם השגת יעדיה הביטחוניים-לאומיים של תכנית ההתנתקות. שימוש בצבא למניעת כניסה שלא כדין של אנשים המבקשים למנוע או לשבש את יישום ההתנתקות נופל למסגרת אותן פעולות שהצבא מוסמך לעשותן. יודגש, כי סמכות זו של החיילים אינה כוללת בחובה סמכות מעצר. .... |
|
כך, התאפשר פצלו"ם צה"ל לביצוע ה"התנתקות" על סמך הפירוש שנתן השופט אהרון ברק לתוספת של סעיף 18 לפקודת סדרי השלטון והמשפט משנת 1948 והעדכונים שנעשו בו.
הערות שוליים[]
לקריאה נוספת[]
- כתב העת לפסיכולוגיה צבאית, גליון מספר 5, דצמבר 2006 - שער ראשון: משימת ההתנתקות - מבט מפנים. (החוברת מצויה בספרייה הלאומית.
קישורים חיצוניים[]
SECRETARY OF THE AIR FORCE, Summary of revision
- גדי אשל, לצאת מהפצל"מ - מקור ראשון 9 אפריל 2008
- גדי אשל, פצלו"ם צה"ל ב"התנתקות" ובאושיו במלחמת לבנון השנייה, הרצאה ב-26 במרץ 2008
- mental_preparation_IDF_report_08_07_08.pdf - דו"ח שנכתב בנושא
en:Military operations other than war
it:Operazioni militari diverse dalla guerra
ja:戦争以外の軍事作戦
sv:Military Operations Other Than War