Keter bar ilan 1.jpg
Keter bar ilan 2.jpg

אוניברסיטת בר-אילן פירסמה ב-29 למאי את ההודעה הבאה:


אוניברסיטת בר-אילן העניקה (ב') אות הוקרה למרדכי (מרכוס) ועדינה כץ על תרומתם בסך מיליון וחצי דולר שנועדה להאיץ את השלמתו של פרויקט הכתר בגירסה הכתובה ובמהדורה המקוונת .

פרופ' משה קוה נשיא אוניברסיטת בר-אילן ברך את התורמים."מרכוס ועדינה היקרים, בתרומתכם הצלתם למעשה את האוצר הגדול ביותר של העם היהודי ואתם מאפשרים לכל יהודי באשר הוא לכלול בארון הספרים שלו את ספר הספרים במתכונתו המדויקת ביותר. יתר על כן, המהדורה הממוחשבת תאפשר נגישות לספר הספרים ול"קושאן" על ארץ ישראל כדברי בן גוריון לפני ועדת "פיל", כאשר נשאל, מה הקשר של העם היהודי לארץ ישראל. ואני אומר זאת עכשיו ביתר תוקף- לולא אונ' בר- איל,ן שחרתה על דיגלה את טיפוח מורשת ישראל ולולא מרכוס ועדינה כץ , אוצר זה היה אובד לנו. דיינו אם בר- אילן הוקמה לצורך זה בלבד".

על פרויקט הכתר[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרופ' קוה העלה על נס את מפעלו האדיר של פרופ' מנחם כהן העומד בראש הפרוייקט ושעליו עמל למעלה מ-30 שנה. הכתר המצוי בידינו איננו שלם עקב שריפתו בפרעות שאירעו בחאלב, ופרופ' מנחם כהן, בעזרת תוכנת מחשב, שיחזר את נוסח הספרים החסרים ואימת את שרידי הרשומות שנותרו. סביב הכתר מופיעים גם כל המפרשים שנבדקו בצורה מדויקת ביותר לפי נוסחאות ובמיוחד פירוש רש"י. לפני הקוראים מונח ספר חומש מדויק על פי הנוסחאות הנכונות . לספר מוצמדת גם תוכנת מחשב המאפשרת חיפוש אחרי ניקוד וטעמים, שיטה ולוגיקה של מפרשים, והספרים מופיעים חלקם במהדורות גדולות וחלקם במהדורות קטנות, מה שמאפשר שימוש ידידותי במיוחד לתלמידי בתי הספר.

ברכות[עריכה | עריכת קוד מקור]

שר המשפטים יעקב נאמן בירך את מרדכי ועדינה כץ "מרדכי הוא כהן ולכן יש לו את זכות הבחירה והוא בחר את המפעל הראוי ביותר לתרום לו והכתר הזה הוא כתר לראשך ולמדינת ישראל ואני מאחל לך ולעדינה רעייתך שתמשיך במפעלים החשובים שלך ושהכתר הזה יהווה בסיס להאדרת לימודי התנ"ך

שר המדע והטכנולוגיה הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ בירך את העומד בראש הפרויקט, פרופ' מנחם כהן. "קשה לחשוב על דוגמא טובה מזו שקנקן חדש טוב מקנקן ישן וסבורני שזו מהדורה שתקרב את הנוער לתנ"ך. פישוט הצורה במהדורה המקוונת יש לו פוטנציאל להרחיב דעתו של אדם "

פרופ' מנחם כהן יוזם מפעל הכתר ומגשימו הודה למרדכי (מרכוס) כץ ולרעייתו על תרומתם הנדיבה שבזכותה הפרויקט יוכל להגיע לסיומו . הוא נשא הרצאה אודות שתי מהדורות הכתר המודפסות והמקוונות, כמנוף חדשני להוראת התנ"ך. לדבריו " המהדורה המקוונת תאפשר למורים לתנ"ך נחיתה רכה לתוך הסביבה המתוקשבת ותאפשר למורים להתקדם בקצב שלהם בלי שתיווצר בהם תחושת איום מפני החדשנות הטכנולוגית ".

יתרונות מהדורת הכתר[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרופ' אוריאל סימון מהמחלקה לתנ"ך נשא הרצאה בדבר היתרונות המובהקים של מקראות גדולות "הכתר" על קודמיהם. פרופ' סימון בירך את פרופ' כהן "מנחם כהן זכה לכתר תורה מכוח מומחיותו בשלושה תחומי מחקר: נוסח המקרא לענפיו, ספרות המסורה לדורותיה , פרשנות המקרא היהודית והדרתה המדעית וכן היישום המכוון של הפרויקט במחשב". עוד הוסיף פרופ' סימון " מנחם כהן זכה לכתר כהונה מכוח היותו מפקד בצבא ומפקד בהולכת צוות חוקרים ההולכים אחריו בנאמנות ובמסירות למטרה הגבוהה שהוא הציב לפניהם וכתר המלכות התבטא גם ביכולתו להיאבק על דרכו המדעית ועל מימון מפעלו והוא זכה לכתר הכהונה לא רק מכוח היותו מזרע הכוהנים, אלא בעיקר מכוח הלהט החינוכי ".


על מהדורות שונות המבוססות על הכתר[עריכה | עריכת קוד מקור]

המקור: פרק מן הערך "ארם צובא" מהויקיפדיה העברית

במשך הדורות ניסו כמה וכמה חכמי מסורה להגיע אל כתר ארם צובא על מנת לברר ספקות בענייני נוסח המקרא. הניסיון הידוע ביותר הוא זה של ר' שלום שכנא ילין, שלא הצליח להגיע לחאלב בעצמו, אך שלח שליח כדי שיסמן על עותק התנ"ך שלו את עמדת הכתר בכל הספקות שסימן עליו. ספר תנ"ך זה אבד ונעלם, ורק לאחרונה נמצא (וראו להלן).

ראשית הוצאות התנ"ך שנסמכו על כתר ארם צובא מאז שהגיע לישראל הייתה של הרב מרדכי ברויאר, שהוציא מהדורת תנ"ך בהוצאת מוסד הרב קוק, שגם שולבה בסדרת דעת מקרא. בשנת ה'תשמ"ז (1987) התגלה באורח פלא התנ"ך האבוד עם רשימותיו של ר' שלום שכנא ילין. תנ"ך זה שהה שנים רבות בעליית גג של בית בשכונת קריית משה בירושלים, וכאשר עמד ליהרס, כמעט ונזרק לגניזה. הוא ניצל ברגע האחרון על ידי שמואל לורנץ, באותה עת תלמיד ישיבת הר עציון ולימים ראש ישיבת נחלים, שהעבירו לידי החוקר יוסף עופר‏‏.[1][2][3] הרב ברויאר הוציא מהדורה נוספת של התנ"ך, לאחר בחינה מחודשת של הנוסח לאור הגילויים האחרונים, בהוצאת חורב, בשנת תשנ"ח (1998).

בשנותיו האחרונות הקים פרופ' משה דוד קאסוטו את מפעל המקרא, שמטרתו הייתה להוציא מהדורה של התנ"ך עם כל חילופי הנוסח מכל המקורות הקיימים (המגילות הגנוזות, תרגומי המקרא, כתבי יד שונים של המסורה, ועוד). עם מותו עמד בראש המפעל פרופ' משה גושן-גוטשטיין, שהחל בעריכה של ספר ישעיהו. המפעל בחר בכתר ארם צובא כנוסח הפנים, מתוך הכרה כי הוא הנוסח המדויק ביותר הקיים, בכתבי היד של המסורה ובכלל.

בשנת 2001 יצא לאור "כתר ירושלים", פרי עמל של שנים ארוכות של נחום בן-צבי, בעל בית דפוס ותיק בירושלים, שנטל את נוסח מהדורת חורב, והדפיסו בצורה שניסתה לחקות ככל האפשר את צורתו החיצונית של הכתר – בשלושה טורים, ובספרי איוב משלי ותהילים בשני טורים (דהיינו, רווח באמצע כל שורה – מנהג סופרים עתיק). עיצוב זה של ספרי השירה שימח את הרב ברויאר, שעד אז לא הגיע אל המנוחה והנחלה בעניין זה: במהדורת מוסד הרב קוק הניח רווח באמצע השורה, אך השורות לא הסתיימו באותו מקום, וכך נוצרו מעין "פרשות פתוחות" שלא היה להן מקור. עקב כך ויתר על כך הרב ברויאר לחלוטין במהדורת חורב, שבו נדפסו ספרים אלו ללא הרווח באמצע השורות. רק מהדורתו של בן צבי פרצה דרך בכך, בנוקטה שיטות לא מקובלות, כדוגמת הנחת שוליים רחבים מן המקובל בצדי הדפים בספרים אלו.

מהדורה נוספת המבוססת על כתר ארם צובא היא מפעל מקראות גדולות הכתר, שיזם פרופ' מנחם כהן מאוניברסיטת בר-אילן. כהן התפלמס עם שיטת ההדרה של הרב ברויאר, שסטה מן הכתר בעניינים מסוימים. כהן הקפיד לעקוב אחרי הכתר בכל עניין, גדול כקטן, ואף פיתח שיטת שחזור הנוסח למקומות שבהם נוסח הכתר אינו בידינו. בנוסף, הוסיף כהן במהדורתו את הערות המסורה, שהושמטו ברוב מהדורת התנ"ך והמקראות גדולות שיצאו בשנים האחרונות.

  1. ‏סיפור המעשה המלא נמצא במאמרו של יוסף עופר בספר היובל לרב מרדכי ברויאר, עמוד 295 ואילך‏.
  2. מתיה קם, העתקי כתר ארם צובה, באתר מקראנט.
  3. מרדכי ברויאר, מקראות שיש להם הכרע, מגדים, י', 97–112.
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.