קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

במקור הדין, "הדלקת נרות חנוכה" צריכה להיות בחלון הפונה ל"רשות הרבים" כדי לפרסם את הנס

פִּרְסוּם הַנֵּס, או בשמו התלמודי פִּרְסוּמֵי נִיסָּא, הוא מושג הלכתי המאפיין מצוות שנתקנו לשם פרסום נסים היסטוריים שאירעו לעם ישראל. במקרים רבים שבהם מתלבטת ההלכה בין פרסום הנס למצווה אחרת, נפסק להעדיף את פרסום הנס. חשיבותו הרבה של פרסום הנס מהווה סיבה לחייב גם עניים ומחוסרי אמצעים כלכליים במצוות אלו[1].

המצוות שקיים בהן "פרסום הנס" הן: הדלקת נרות חנוכה, קרא מגילה, אמירת על הנסים בחנוכה ובפורים[2], שתיית ארבע כוסות בליל הסדר[3] וקריאת הלל בתפילה[4].

הרב_מרדכי_ברלין_פִּרְסוּמֵי_נִיסָּא_בחנוכה_(מעודכן)

הרב מרדכי ברלין פִּרְסוּמֵי נִיסָּא בחנוכה (מעודכן)

נס חנוכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

חנוכייה ציבורית חשמלית מול ארמון קרלסרוהה.

חנוכייה חשמלית, לפי רוב הדעות אינה כשרה להדלקה, אך כשהיא בחוצות, יש בה מעלה בכך שמפרסמת את הנס ברבים.הרב אליעזר מלמד - פניני הלכה

Cquote2.svg אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה, שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק.(רמב"ם,זמנים,חנוכה,ד,י"ב) Cquote1.svg

במסכת שבת דנה הגמרא במי שיש לו כסף המספיק לקידוש או להדלקת נר חנוכה אך לא לשניהם ומנסה להכריע איזו מצווה עדיפה:

Cquote2.svg נר חנוכה וקידוש היום, מהו (מה צריך לעשות)? קידוש היום עדיף (מצוי), או דילמא (שמא) נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא (פרסום הנס?(בבלי,שבת,כ"ג,ב') Cquote1.svg

כאשר שבת של חנוכה חלה בראש חודש, קוראים הפטרה מעניין חנוכה ("נרות של זכריה",ד). ראו תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף לא, עמוד א; משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה, [[s:רמב"ם הלכות תפילה יג יז|פרק תבנית:גרשיים, הלכה תבנית:גרשיים]]; תבנית:שולחן ערוך.}}) ולא מעניין של ראש חודש[5]. אחד הטעמים לכך הוא משום פרסום הנס[6].

נרות חנוכה שהודלקו במקום הגבוה 20 אמה מהקרקע, אין יוצאים בהם ידי חובת המצווה[7], מאחר שבגובה כזה קשה להבחין בהם וחסר במצווה את פרסום הנס[8].

נס פורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

במסכת מגילה דנה הגמרא במי שנתקל במת שאין מי שמופקד על קבורתו וחל עליו דין מת מצווה, אך אם יתעסק בקבורתו יפסיד את קריאת המגילה:

{{{תוכן}}}
תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ג, עמוד ב

השומע קריאת מגילה באופן שאינו מבין אותה, כגון שנקראה בשפה שאינו שולט בה לא יצא חובת המצווה[9] מפני שאם לא הבין חסר במצווה את פרסום הנס[10], לדין זה ישנו חריג אחד והוא השומע קריאת המגילה בלשון הקודש למרות שאינו מבין יצא ידי חובתו[11].

נוהגים בקריאת המגילה לקפל את המגילה כאגרת מפני שבכך מפרסם את הנס[12] (האגרות הן מוטיב מרכזי במגילה: האגרות נשלחו הן להודיע את גזירת הטבח ביהודים, והן להודיע את ביטולה).

יש עדיפות לקריאת המגילה בעשרה[13] מאחר שבכך מפרסם הנס[14] ובכל מקרה הקורא את המגילה בפורים עצמו יצא אף ביחיד, אך הקורא את המגילה ביום אחר לא יצא אלא בעשרה.

נס פסח[עריכה | עריכת קוד מקור]

Cquote2.svg אפילו עני המתפרנס מן הצדקה, ימכור מלבושו או ילוה או ישכיר עצמו בשביל יין לארבע כוסות. Cquote1.svg

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. מגיד משנה, הלכות חנוכה, פרק ד', הלכה י"ב.
  2. תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כד, עמוד א
  3. תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קיב, עמוד א
  4. תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף יד, עמוד א
  5. תוספות, תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כג, עמוד ב דיבור המתחיל הדר; אור זרוע, חלק ב, סימן תשצ"ד; מרדכי, מסכת שבת, סימן תתל"א; תבנית:שולחן ערוך.
  6. תוספות, תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כג, עמוד ב דיבור המתחיל הדר; אור זרוע, חלק ב, סימן תשצ"ד.
  7. תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כב, עמוד א; משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות מגילה, [[s:רמב"ם הלכות מגילה ד ז|פרק תבנית:גרשיים, הלכה תבנית:גרשיים]]; תבנית:שולחן ערוך.
  8. פירוש רש"י לתלמוד, תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כב, עמוד א דיבור המתחיל פסולה.
  9. תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף יז, עמוד א; תבנית:שולחן ערוך.
  10. בית הבחירה למאירי, מסכת מגילה, דף י"ז עמוד א',
  11. תבנית:שולחן ערוך.
  12. ארחות חיים, חלק א', הלכות מגילה ופורים, אות כ"ד; תבנית:שולחן ערוך.
  13. תבנית:שולחן ערוך,
  14. תבנית:משנה ברורה

תבנית:פורים

הבהרה: המידע בוויקי נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.